התפרצות חסרת תקדים בהיקפה של שפעת עופות בגליל העליון הביאה עד כה למותם של יותר מאלפיים עגורים; פגריהם פזורים כעת במרחבי עמק החולה. זן השפעת H5N1, שעופות הבר הביאו איתם ממוקדי ההתפרצות באירופה, נחשב לאלים וקטלני במיוחד. שיעור התמותה ממנו בקרב בעלי חיים עולה על 50 אחוז, והוא עלול להדביק גם בני אדם שבאים במגע ישיר עם עופות חולים.
רעיה שורקי, מ"מ מנכ"ל רשות הטבע והגנים, קיימה אתמול סיור מיוחד עם אנשי המקצוע באזור עמק החולה. "ההערכה כעת היא כי חמישית מאוכלוסיית העגורים בישראל נפגעה עד כה, והצפי הוא שנגיע לכ־25־30 טון של פגרי עגורים", אמרה. את המחלה מעבירים העופות באמצעות מגע הדוק או דרך מגע עם לשלשת. מאגר המים הגדול באגמון החולה, מקום מנוחה לכחצי מיליארד בעלי כנף נודדים, עלול לסכן אותם. ברשויות הבריאות מתלבטים עדיין כיצד לפנות את פגרי העגורים מהמים ולצמצם את ההדבקות.
ברשות הטבע והגנים החליטו לעת עתה לא להפסיק את פעילותה של תחנת האכלת העגורים באגמון, בתקווה שבעלי הכנף הנודדים מאירופה לא יחפשו מקורות מזון במאגרי מים אחרים וייצרו מוקדי התפרצות חדשים. כ־30 אלף עגורים חורפים כעת בעמק. בשירותים הווטרינריים קוראים למי שנתקל בעופות בר חולים או פצועים שלא להתקרב אליהם, ולדווח לשירותי הווטרינריה המקומיים או למוקד רט"ג.
בימים האחרונים החלו פקחי רט"ג לסרוק ולנטר מקורות מים נוספים ברחבי הצפון כדי לבחון אם קיימת התפשטות של המחלה גם לשם. עגורים חולים נצפו גם באזור רמת הגולן ובמקומות נוספים.
שפעת העופות מהזן הזה החלה באירופה לפני כמה חודשים, ועד כה ידוע על כאלף מוקדי התפרצות ביבשת. כעת, עם ההתקררות באירופה, העופות נודדים לארצות החום ומביאים איתם את הנגיף. האוכלוסייה העיקרית הנפגעת ממנו היא עגורים, ועופות בלולים חקלאיים שחיים בלהקות ובצפיפות. "זה נגיף אלים שמתפשט במהירות ויכול לגרום לתמותה מהירה", אומר ד"ר ניר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים. "לא ברור מה הסיכון שנשקף ממנו לבני אדם. תועדו כמה מקרי הדבקה ותמותה, אבל רק במדינות אפריקה ודרום אסיה שמערכות הרפואה בהן טובות פחות מאשר בישראל".
ד"ר גושן מבקש לחדד את ההנחיות הקבועות לציבור, שכעת חשוב במיוחד להקפיד עליהן: "מי שצורך מוצרי עוף, בשר או ביצים – יש לבשל, לאפות או לטגן את המוצרים. לא לאכול ביצת עין נוזלית וכדומה. כך נבטיח שכל החיידקים או הנגיפים הפוטנציאליים מושמדים. אף שאין הוכחות לכך שהנגיף עלול להדביק באמצעות מוצרי מזון, אנחנו וכל העולם נוקטים משנה זהירות ומונעים הגעה של ביצים ובשר מלולים נגועים".
באזורי התפרצות חובה לפקח על חיות הבית כדי שלא יתקרבו לפגרים. עד כה אין עדויות ליכולות הדבקה של זן השפעת הזה בין בני אדם, אלא רק מעופות לבני אדם. לדברי פרופ' רות הרשברג, מיקרוביולוגית מהפקולטה לרפואה בטכניון, "הפחד הוא שהנגיף הזה עלול לעבור שינויים וללמוד כיצד לעבור בין בני אדם. בכל שנה נדבקים בו ברחבי העולם אנשים שעובדים בתעשיית החקלאות או שהיו בקרבה למאגרי מים".
בכ־60 לולים במושב מרגליות הומתו כרבע מיליון תרנגולות מטילות שנחשפו לנגיף, כנראה בעקבות מגע עם לשלשת של בעל כנף נגוע. מתחקיר משרד החקלאות עלה כי מגדלי העופות במושב נמנעו מלדווח בזמן אמת על תמותה גוברת של עופות, והדבר גרם להתפשטות של המחלה. באחד הלולים נותרו 70 מטילות חיות בלבד מתוך כ־2,000. בחמישה לולי תרנגולות פטם שבמושב נאות־גולן הומתו כ־17 אלף תרנגולים נגועים.
עובדי משרד החקלאות משקיעים מאמץ רב לבודד את הלולים הנגועים. במשרד מסבירים כי לצד הטיפול בחיות המשק יש צורך בטיפול בפגרי עופות הבר, בעיקר עגורים, באגמון החולה ובשמורה הסמוכה. לטובת המבצע גויסו משרד הביטחון, מל"ל, רשות הטבע והגנים וקק"ל.
את הכוחות הפועלים בנושא מפעיל חפ"ק שהקים משרד החקלאות בזירה. בעל לול שנחשד בהוצאת ביצים מלול נגוע כדי לשווקן באופן פיראטי, זומן לחקירה. בכל האתרים שנמצאו בהם עופות נגועים נאסרה כניסה ויציאה של אזרחים ותושבים ושיווק הביצים נעצר כליל.
