כחודשיים לאחר ועידת מקור ראשון בגולן בה הכריזו ראש הממשלה ושרי הממשלה על התוכנית להכפלת ההתיישבות בגולן ולהשקעה בת כמיליארד שקלים בפיתוח התשתיות ברמה, הגיעו הבוקר (א') שרי ממשלת ישראל לקיבוץ מבוא חמה ואישרו את הצעת התוכנית הלאומית שתוביל הממשלה בחמש השנים הבאות.
עד הרגעים האחרונים, לפני שנכנסו השרים לישיבה, עוד התחוללה דרמה בקרב השרים בשל חילוקי דעות בין השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג לבין משרד ראש הממשלה לאחר שזו דרשה שבהחלטת הממשלה ייקבע כי התוכנית לא תפגע בשטחים פתוחים. השרה זנדברג מתנגדת להקמת היישובים החדשים אסיף ומטר ולתוכניות להקמת שדה סולארי לייצור אנרגיה משמש באזור עמק הבכא.
בפתח הישיבה החגיגית, בה השתתפו בה כלל שרי הממשלה, למעט השר לפיתוח אזורי עיסאווי פריג' ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון, נאם ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח.
"יום חג לגולן. עיקר חשיבותה של ההחלטה מתמקדת בשיפור חיי התושבים ביישובים שלנו ובקליטת משפחות חדשות", אמר רוקח. "נפעל ביחד והאחריות עלינו לקדם ולהמשיך לפעול בכל המישורים. ביחד נקדם את הגולן לתפארת. אני מאמין שזהו מהלך היסטורי שיביא לשגשוג האיזור ומודה לכם על שיתוף הפעולה והובלת האירוע".
רוקח הודה לצוותי משרד ראש הממשלה בראשות המנכ"ל יאיר פינס ולאנשי המועצה על "העבודה האינטנסיבית על התוכניות הממשלתיות על כל היביטיהן".
"זה הרגע שלנו, זה הרגע של רמת הגולן", פתח ראש הממשלה נפתלי בנט את דבריו. "שילוב של נסיבות הביא אותנו היום להחלטה דרמטית של הממשלה להפנות משאבים רבים, כמיליארד שקלים, לחיזוק ההתיישבות ברמת הגולן. מתוך הכסף הזה, יותר מחצי מיליארד יוקצה לתכנון ודיור. 162 מיליון שקלים לפיתוח אזורי – תיירות, תעשייה, מסחר, כל מה שמייצר כאן מקומות עבודה טובים. עוד 160 מליון שקלים לשיפור איכות החיים – תחבורה, רפואה ובעוד ממדי חיים.
"ראשית, חובה לומר – רמת הגולן היא ישראלית, זה מובן מאליו. משנת 1981 חל עליה החוק הישראלי וזה מעל לכל ויכוח. העובדה שממשל טראמפ הכיר בכך, והעובדה שממשל ביידן הבהיר שאין שינוי במדיניות הזאת, הן גם בעלות חשיבות. לאחר כעשר שנים של מלחמת אזרחים איומה בסוריה, כל בר-דעת בעולם מבין שעדיף רמה ישראלית שלווה, פורחת וירוקה על אלטרנטיבה אחרת.
"בנוסף, בשנתיים האחרונות ישראלים רבים גילו שאפשר לעבוד מהבית ושלא חייבים לגור באזור המרכז. במובן זה, רמת הגולן יכולה להיות אופציה נהדרת למי שמעדיף אוויר נקי, מרחב ואיכות חיים. פה נכנסת הממשלה שלנו לתמונה. התכנית שאנחנו נאשר היום מציינת 40 שנים להחלת החוק כאן ולמען האמת, מגיעה באיחור ניכר, באיחור של שנים. במשך הרבה מאוד שנים יש סטגנציה בהיקף ההתיישבות. יש לנו פער גדול להשלים, ואנחנו מתחילים בזה היום.
"ברצוני להיות ברור – אחרי שנים ארוכות וסטטיות מבחינת היקף ההתיישבות, המטרה שלנו היום היא להכפיל את ההתיישבות ברמת הגולן. לשם כך, אנחנו מחזקים את העיר קצרין בשתי שכונות חדשות, רובע 12 ורובע 13.
"לשם כך אנחנו גם מקימים שני ישובים חדשים ברמת הגולן – היישוב אסיף והיישוב מטר. אנחנו מגבירים פה את ההתיישבות.
בישיבת הממשלה דיברו גם ראשי המועצות הדרוזיות בצפון הגולן. "אנחנו חלק ממדינת ישראל וזקוקים להשקעות ולעשייה הממשלתית לקידום היישובים", אמר דולאן אבו סאלח, ראש מועצת מג'דל שאמס. וואל מוגרבי, ראש מועצת עין קיניא הוסיף: "אנחנו זקוקים לפרויקטים לאומיים שיביאו לצמיחה גם ביישובי הדרוזים בגולן".
צילום: קובי גדעון, לע"מ
את התוכנית הממשלתית החדשה הציג בישיבה מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס. לדבריו, לא רק צריך להגדיל את ההיצע אלא להתאים את התשתיות והצרכים של המתיישבים החדשים.
שר השיכון והבינוי, זאב אלקין הכריז כי כבר ביום רביעי הקרוב יצא המכרז הראשון ל-1,500 יחידות דיור חדשות בקצרין. השלבים הקלים ביותר בתוכנית הם פיתוח קצרין, והאתגר הגדול הוא בהרחבת היישובים הכפריים. בנתיים שרי מפלגת העבודה מסרבים לאפשר לשרת הפנים להרחיב את חוק ועדות הקבלה ל-600 משפחות.
במהלך הישיבה שאל ראש הממשלה נפתלי בנט מה יעשה אם יהיו יישובים שלא יהיו מעוניינים לשתף פעולה ולהתרחב. הוא הנחה לפעול בדגש על עבודה פרטנית מול היישובים כדי לפתור חסמים ופערים שמונעים את שיתוף הפעולה איתם.
ראש המועצה חיים רוקח ענה לשאלות כתבים, ואמר כי "כעת חובת ההוכחה עוברת אלינו". כשנשאל תוך כמה זמן המשפחה הראשונה תיכנס לאחד מהיישובים החדשים, ענה כי התוכנית מחולקת לשלושה שלבים, כאשר ההתיישבות בשני היישובים החדשים – אסיף ומטר – היא רק השלב השלישי, "עדיין נמצאים שם בשלבים תכנוניים שייקחו בין שלוש לארבע שנים. אבל בשלב הראשון של יישום התוכנית נבחן מהם הדברים שאפשר לבצע כבר בתוך היישובים הקיימים. אנחנו מדברים על בין 800 לאלף בתי אב חדשים בשנה וחצי- שנתיים הקרובות. בשלב השני יתווספו עוד כאלפיים בתי אב. שלושת אלפים המשפחות הבאות ייקלטו באסיף ומטר".
בנוגע לוועדות הקליטה, ענה ראש המועצה כי "ועדות הקליטה יישארו, אך יש יישובים שיהיו מוכנים לוותר על ועדות הקליטה".
השר זאב אלקין השיב גם הוא לשאלות הכתבים ואמר כי "בנינו חומת הגנה מדינית לגולן, וחוק משאל עם שהייתי בין יוזמיו בזמנו מקבע את זה באופן מדיני, אך אם לא נפתח פה התיישבות יכול להיות שיגיעו גם ימים אחרים. ולכן קריטי לנצל את חלון ההזדמנויות ואני מקווה שכל התושבים וההנהגה ישתפו פעולה".
קודם לישיבת הממשלה חנכו השרים וראש הממשלה את קו הסיב האופטי לאינטרנט מהיר לתושבי קצרין. בוועידת מקור ראשון התחייב השר יועז הנדל, שר התקשורת, כי יפעל לזרז את הגעת הסיבים לגולן. הוא הנחה את חברת בזק להעמיד בתוך שבועות קו מהיר והבוקר חנך אותו. ״אלו מכם שהיו חברים בממשלה הקודמת מבינים כמה התמונה הזו כאן של כולנו יחד היתה בלתי נתפסת. אנחנו עושים ציונות במעשים ולא בדיבורים – קו הסיב הוא קו הגבול", אמר הנדל. לדבריו, "הפריפריה, יישובי הגבול ורמת הגולן נמצאים בראש סדר העדיפויות הלאומיות. אתם מבינים את חשיבות המהלך של פריסת סיבים באזורים האלו. הנוכחים כאן הם מבשרי הציונות החדשה. ציונות של סיבים. ציונות של מעשים".
דימי אפרצב, ראש המועצה המקומית קצרין, אמר עם חיבור הסיב האופטי לבתי התושבים ביישוב: "זה יום מרגש, יום שמוביל אותנו קדימה אל עבר היותנו עיר הגולן, עיר העתיד. יום חג שנפתח עם פריסת הסיבים האופטיים בנוכחות רה"מ ושרי ממשלת ישראל הוא יום בשורות. מכאן ממשיכים לחגיגה השנייה, החלטת הממשלה בקצרין, עם בשורות מרגשות לא פחות. היום אני מרגיש בטוח לגבי עתיד הגולן".
כאמור, מבין שרי הממשלה לא הגיעו לישיבה בגולן השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (מרצ) שהחרים אותה, ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון שנעדרה לאחר שבתה נתגלתה כחולת קורונה והיא נדרשה לבידוד. בשיחה שערכנו עם השרים הם נטו להבין את החלטתו ולכבד אותה מאחר שלא הביע התנגדות או התרסה נגד האירוע אלא לא היה מוכן לקחת בו חלק מסיבותיו והשקפת עולמו. השר היה אמור להשתתף בחנוכת הסיב האופטי, אך נעדר מאירוע זה.
בתוך כך, כחלק מהתכנית הממשלתית, בכוונת השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, עודד פורר, לקדם תיקון חקיקה שיסבסד הקמתם של בתי מלון ברמת הגולן ובסובב כנרת בגובה 33 אחוזים, לצד תקצוב פרוייקטים הנוגעים לרווחת התושבים, באמצעות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, במטרה להגדיל את ההגירה החיובית ולשפר את איכות חייהם של התושבים בישובי הגולן וקצרין. אילן שוחט, מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אמר כי "המטרה העיקרית היא שיפור איכות חייהם של התושבים וסיוע לרשויות המקומיות בצמצום הפערים התקציביים״
