העברת התקציב וחוק ההסדרים לפני שבועות ספורים, הכוללים חוקים רבים שישפיעו על הכיס שלנו, מצטרפים לעוד הוראות והחלטות שיכנסו לתוקף במהלך שנת 2022 ויש להם לא מעט השלכות כלכליות על משקי הבית. הנה טעימה של כמה מהשינויים המרכזיים.
המיסוי על מכוניות היברידיות מזנק
300 אלף מכוניות חדשות עלו על כבישי ישראל בשנת 2021. שיא של כל הזמנים. הכמות הזו ממש לא עושה טוב למצב הפקקים בארץ שגם כך הפך לבלתי נסבל.
התפוצה ההולכת ונרחבת של רכבים היברידיים וכניסתם של רכבים חשמליים, הובילו את רשות המיסים לחשיבה מחדש. רכבים היברידיים שמזהמים פחות מרכבי בנזין, נהנו עד כה ממס מופחת. בעוד המס על מכונית "רגילה" עומד על 83 אחוזים, על מכוניות היברידיות מוטל מס נמוך יותר של 50 אחוזים. אלא שכאמור המכוניות ההיברידיות הפכו לדומיננטיות וכתוצאה מכך הכנסות המיסים מרכב קטנו באופן יחסי. מה עושים? קובעים מתווה חדש, מקפיצים את המס על הרכבים ההיברידיים ונתלים בהסבר שהמטרה היא לעודד רכישת רכבים חשמליים שמזהמים פחות.
כך, החל מינואר 2022 יעלה המס על רכבים היברידיים ל-83 אחוזים, בדומה לרכבי הבנזין (מהמס הזה מורידים סכומים שמגיעים עד כ־17 אלף שקל בהתאם לרמת הזיהום).
אבל זה לא הכול: מדינת ישראל לא מסתפקת בהעלאת מס הקנייה על המכוניות ההיברידיות. מי שלוקח ממקום העבודה רכב כזה בליסינג, יצטרך לשלם החל מינואר עוד 100 שקלים מדי חודש בגין "שווי שימוש".
נזכיר שרכב צמוד ממקום העבודה, נחשב הטבה חייבת במס הניתנת לעובד. על כן יש לבצע זקיפת מס בגין שווי השימוש ברכב. שיטת החישוב נקבעת בהתאם למחיר הרכב ושנת היצור שלו, כאשר ערך ההטבה נקבע לפי שיעור של 2.48 אחוזים ממחיר הרכב (חדש).
השינוי הצפוי קובע כי לכלי רכב היברידים תינתן הטבה בזיכוי של כ-400 שקל במקום 500 שקל כיום. גם כאן ההעדפה היא לרכבים חשמליים שייהנו מזיכוי מוגדל של עוד 200 שקל בחודש.
למרות הרעפת ההטבות על בעלי רכבים חשמליים לעומת רכבים אחרים, סביר להניח כי בעוד זמן לא רב כאשר המעבר לרכבים כאלו יהפוך להיות דומיננטי וכתוצאה מכך ההכנסות ממיסי רכב יצטמצמו, תערוך רשות המיסים שוב מסלול מחדש ותמצא דרך למסות אותם.
מס שמנים
עוד מס שצפוי לנחות עלינו הוא בתחום הדלקים והשמנים. כך, החל מאמצע חודש ינואר יוטל מס על תחליפי דלק וחומרים ממיסים. לדברי רשות המיסים, מטרת המס היא למנוע את התופעה של "מהילת דלקים", שהחלה לפרוח בשנים האחרונות, וגרמה נזקים לכלי רכב ואף הובילה לאובדן הכנסות המדינה בהיקף של מיליארד שקלים.
הבעיה העיקרית עם הצו היא שהשמנים הללו משמשים גם לשימושים לגיטימיים בתעשיות שונות, והטלת המס ללא אבחנה עשויה להביא לעליות מחירים גורפת. גם אחרי שינויים רבים ופטורים שהוכנסו רגע לפני שנכנס לתוקף, עדיין אנחנו עשויים להרגיש את המס הזה בכיס.
משקאות ממותקים
למרות הלחצים הכבדים של חברות המשקאות הגדולות לבטל או להקל במיסוי המשקאות הממותקים, גם הגזרה הזו יצאה לדרך ואנחנו צפויים לשלם יותר על הנוזלים המתוקים, בטענה כי הם גורמים להשמנה ולסוכרת.
כך, החל משבוע הבא כל המשקאות הממותקים כולל משקאות הדיאט והמיצים הטבעיים ימוסו. גובה המס יעמוד על שקל לליטר משקה ממותק ו-70 אגורות לליטר משקה טבעי או דיאט. רק מיץ ענבים טבעי (תואם תירוש) יוחרג מצו המשקאות הממותקים.
הקלה בביטוחי הרכב
למרות שלל המיסים שמטילה עלינו הממשלה, הודות לרשות שוק ההון, צפויות גם בשורות חיוביות בשנה הקרובה. כך, מבוטחים בחברה מסוימת, שבשלב מסוים החליטו לעבור לחברה אחרת – נניח שקיבלו הצעה זולה יותר – או שסתם החליטו להפסיק את הפוליסה מכל סיבה שהיא. כיום, מעבר כזה שיבצעו כרוך בתשלום מעין "קנס" שלמעשה מייקר את הפוליסה.
כך למשל מבוטח ששילם פרמיית ביטוח שנתית של 4,000 שקלים והחליט אחרי חצי שנה לעבור לחברה אחרת, אמור לכאורה לקבל 2,000 שקלים חזרה. בפועל, על פי המודל הקיים כיום, הוא יקבל רק 1,724 שקלים. במקרה של ביטול הפוליסה לאחר תשעה חודשים, ההחזר צריך לעמוד על סכום של 1,000 שקלים, אך בפועל יתקבלו רק 644 שקלים.
הוראה שפרסמה רשות שוק ההון לפני חצי שנה וצפויה להיכנס לתוקף בפוליסות החדשות במהלך השבועות הקרובים, מתקנת את העיוות הזה, שפוגע קשות בתחרות בין החברות ובעיקר בצרכן. לקוח שיבקש לסיים את הפוליסה טרם שיפוג תוקפה, יקבל החזר מדויק של החלק היחסי המגיע לו.
והנה עוד מהלך חיובי בביטוחי הרכב שעשוי לחסוך לחלק מאיתנו לא מעט: כל מי שחווה תאונה עם נזק שדרש את הפעלת הביטוח, מכיר את החשש מהפעם השנייה שבה זה יקרה לו. חברות הביטוח מערימות קשיים על קבלת ביטוח מקיף לאלפי נהגים שהגישו שתי תביעות בתוך שלוש שנים, לא משנה מה הייתה סיבת התאונה ומי האשמים. גם אם רכב אחר פגע ברכב שלכם בעמידה ברמזור, או אפילו בחניה, כל עוד תבעתם את הנזק מחברת הביטוח שלכם – התביעה השנייה תשפיע לרעה על הביטוח שלכם. גם מקרה שברור כי איננו באשמתכם, עלול לגרום לכך שלא יבטחו אתכם, או במקרה הטוב – ייקרו את הפוליסה באופן ניכר.
בתחילת 2022 צפוי להיכנס לתוקף שינוי בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח. השינוי הזה מגדיר מחדש את דו"ח היסטוריית התביעות של המבוטח, שכל חברת ביטוח מבקשת לפני חידוש הביטוח או לפני רכישת פוליסה חדשה.
על פי הנוסח החדש, הדו"ח הזה לא יכלול תביעות ביטוח בסכומים נמוכים מ־5,000 שקל (אחרי הורדת סכום ההשתתפות העצמית). בנוסף, לא ייכללו תביעות (גם מעל 5,000 שקל) שבהן האשמה אינה של המבוטח, ושהתקבל בהן החזר כספי על הנזק מצד שלישי (כגון שחברת הביטוח של הרכב הפוגע שילמה לחברה המבטחת של הרכב הנפגע). גם אם ההחזר שהתקבל מצד שלישי אינו מלא, כל עוד הוא מגיע ל־75 אחוזים מסכום הנזק, התביעה לא תיכלל בדו"ח.
המטרה היא לצמצם את השפעת העבר הביטוחי של הנהג ולמנוע מחברת הביטוח להעלות את מחיר הפרמיה שהוא משלם או לסרב לבטח אותו.
גם בשאר המקרים שכן ייכללו בדו"ח, החברה תחויב לפרט את הסיבה לנזק כדי שהמבטח הבא, במקרה של מעבר בין חברות, יוכל להתחשב בכך בשקלול מחיר הפוליסה. השינוי הזה צפוי לסייע למבוטחים שבעבר לא הצליחו לרכוש ביטוח בשל תביעות קטנות או בגלל תביעות שלא היו באשמתם.
שקיפות בדמי הניהול
כמה גובים מהחיסכון שלנו? דמי הניהול שקרן הפנסיה, קופת הגמל או קרן ההשתלמות גובות אינם מסתכמים רק בדמי הניהול מההפקדות (שנגבים בחלק מהחסכונות, כאחוז מסוים מכל הפקדה) או מהצבירה (דמי ניהול הנגבים מהחיסכון שנצבר). נוסף לכך, מנהלי החסכונות הפנסיוניים שלנו נוהגים לגבות מהחיסכון דמי ניהול עבור "הוצאות ישירות".
ה"הוצאות הישירות" הללו מועברות על ידי הגופים המוסדיים לצדדים שלישיים בגין ביצוע או ניהול השקעות מסוימות, כמו למשל הוצאות למתווכים בביצוע עסקאות נדל"ן ועסקאות אשראי, או הוצאות ניהול השקעות בידי קרנות השקעה חיצוניות שמנהלי החסכונות שלנו "שוכרים את שירותיהן" כדי שינהלו חלק מהכספים שלנו. דמי הניהול הללו עשויים להגיע עד 0.25 אחוזים בשנה מהכספים הצבורים בחיסכון, שיעור בהחלט לא מבוטל.
הרעיון, לפחות לדברי הגופים המוסדיים, היה לאפשר למנהלי ההשקעות לשכלל את השקעותיהם ולהשיג עבורנו תשואה גבוהה יותר, בין השאר בעזרת קרנות וחברות מתמחות בחו"ל, אלא שבמציאות זה לא ממש הועיל לנו. "התשואות שהשיגו בעשור האחרון מוסדיים ישראליים בהשקעות במאות קרנות השקעה פרטיות, היו בממוצע נמוכות יחסית לאלטרנטיבות שאפשר היה להשיג בשווקים סחירים בישראל ובחו"ל", נכתב בדו"ח הביניים שפרסמה לפני כמה חודשים ועדה מיוחדת שמונתה לבחינת הנושא. הוועדה, בראשות פרופ' ישי יפה, בדקה את ביצועיהן של מאות קרנות כאלה לאורך עשור וקבעה כי התשואות בהן היו דומות או אפילו נמוכות בהשוואה לתשואות שהושגו במדדי המניות בבורסת תל-אביב או ניו-יורק. בקיצור שילמנו עמלה מיותרת.
על פי המסתמן, בחודש אפריל 2022 צפויה רשות שוק ההון לאמץ חלק ממסקנות הוועדה הזו ולדרוש ממנהלי החסכונות להציע לחוסכים גם מסלולים שבהם דמי הניהול יהיו ב"מחיר סופי" – ללא הוצאות נוספות, זאת לצד המסלולים הקיימים כיום. מעניין יהיה לבחון לאורך זמן – מי יניב יותר.
תחרות במשכנתאות
שנת 2021 תרשום שיא של כל הזמנים בהיקפי ההלוואות לדיור. דצמבר נחשב באופן מסורתי לחודש "חזק" בהלוואות בבנקים: לקראת סוף שנת המס ניכרת נכונות לבוא לקראת הלקוחות בהוזלת הריבית, כדי להשיג את יעדי המכירות השנתיים ולהתעלות עליהם.
תושבי ישראל ייקחו עד סוף השנה הלוואות לרכישת דירה בסכום שצפוי לעמוד על כ־120 מיליארד שקלים – הסכום הזה גדול בכ־50 אחוזים מהשיא שנקבע בשנה שעברה.
טירוף המשכנתאות הביא לעומס אדיר על הבנקים והמחסור ביועצי משכנתאות במוקדים, הביאו לירידה ברמת השירות שמעניקים הבנקים ללווים; החל מהמתנה ממושכת במיוחד לקבלת תשובה או אישור עקרוני למשכנתא, ועד ל"נפנוף" מהיר של לקוחות שבהתרשמות ראשונית נראו לבנק לא ממש אטרקטיביים.
שוק המשכנתאות נחשב תחרותי, שהרי אפשר לקבל הצעות מכמה בנקים. עם זאת, כשהביקוש מזנק וההיצע יחסית מוגבל, באופן טבעי כוח הלווים יורד. לכאורה, ההסבר הזה עשוי להתקבל על הדעת. העניין הוא שלמרות חזות של תחרותיות בין הבנקים, היא מתבססת על קרקע כלל לא תחרותית. למעשה, העומס שנוצר כעת רק חושף ומעצים מציאות עגומה שכבר קיימת שנים רבות.
שלושה בנקים בישראל מחזיקים בכ־85 אחוזים משוק המשכנתאות, וכיום הם נלחמים ביניהם הרבה פחות, ואין שום גורם שמפריע לריכוזיות הזו. שוק המשכנתאות סובל גם מחוסר שקיפות ומפערי מידע. בחודש יולי פרסמה רשות התחרות דו"ח המבוסס על מחקר שביצעה – לפיו קיימים פערים גדולים בגובה הריבית שמשלמים לווים בעלי מאפיינים דומים. כלומר שני זוגות בעלי הכנסה זהה ומאפיינים זהים נוספים שנוטלים משכנתא באותו סכום – משלמים ריבית שונה, ולעיתים הפער מגיע לעשרות אלפי שקלים לאורך חיי המשכנתא.
תוצאות המחקר העלו שרק כ־44 אחוזים מהלווים קיבלו אישור עקרוני עם הצעת מחיר מיוֹתר מבנק אחד. לכל השאר לא הייתה יכולת להשוות או כוח מיקוח מול הבנק. יתרה מכך, ממצא נוסף מהמחקר מעלה כי גם במקרים שבהם נערכה השוואת מחירים, הלווה היה עשוי להגיע לחיסכון גדול פי שניים ושלושה מהחיסכון בפועל, אילו יכולת ההשוואה שלו בין ההלוואות השונות הייתה מלאה. במציאות הנוכחית שבה שקיפות המחירים נמוכה, וכאשר מוצר המשכנתא מתאפיין במורכבות גבוהה ובפערי מידע בין הבנק ללקוח, אין אפשרות למצות את מלוא היכולת להוזיל מחיר. אם נוסיף לכך את הסחבת ואת ההמתנה הממושכת בקבלת אישור עקרוני מכמה בנקים, אפשר להבין למה רבים מוותרים על המיקוח.
אז הנה בשורה חיובית בעניין הזה: בנק ישראל מקדם רפורמה צרכנית להגברת שקיפות המידע ולשיפור סביבת התחרות בשוק המשכנתאות. שורה של צעדים צרכניים בתחום המשכנתאות, שיכנסו לתוקף ביולי 2022, צפויה להקל על הלווים בתהליך נטילת המשכנתא. במסגרת הצעדים יחויבו הבנקים לספק ללקוח אישור עקרוני בפורמט אחיד, שבו יוצגו, בנוסף לסל המשכנתא המבוקש, שלושה סלים אחידים שהרכבם נקבע על ידי בנק ישראל, כאשר אורך תקופת ההלוואה ייבחר על ידי הלקוח . בכל אחד מהסלים יוצגו הריבית הכוללת החזויה, סך התשלומים החזוי בכל תקופת המשכנתא והתשלום החודשי הגבוה ביותר הצפוי על פי התחזיות.
הסל הראשון יהיה במסלול של 100 אחוזים ריבית קבועה לא צמודה. הסל השני יהיה 1/3 קבועה לא צמודה, 1/3 צמודה משתנה ו-1/3 צמודה לריבית הפריים והסל השלישי יהיה 50 אחוזים בריבית קבועה לא צמודה ו-50 אחוזים צמודה לריבית הפריים.
בנוסף, הזמן למתן האישור העקרוני יקוצר לימים ספורים בלבד, במקום כשבועיים כיום, ותתאפשר הגשת הבקשה וקבלת האישור באופן מקוון בכלל הבנקים (כיום רק חלק מהבנקים מאפשרים זאת).
בבנק ישראל מציינים כי בעקבות הרפורמה, הלקוח יוכל להבין טוב יותר את תנאי המשכנתא המוצעים לו והשלכותיהם על התשלומים העתידיים, להשוות באופן מושכל וביתר קלות בין ההצעות השונות הניתנות לו מכמה בנקים ולהגיש בקשה לקבלת הצעת משכנתא בצורה מהירה ונוחה יותר. "כל אלו יגבירו את כוחם של הלקוחות ובכך ישפרו את הסביבה התחרותית בשוק", אומרים בבנק המרכזי.
המהלך הזה לא צפוי להוריד את מחירי הנדל"ן או להוזיל את המשכנתאות באופן גורף. אבל הוא בהחלט יחזק את כוח המיקוח של הלווים. ככל שהם ינצלו את השינויים ויעשו בהם שימוש מושכל, הם עשויים לחסוך לא מעט כסף.
צמצום נוסף בשימוש במזומן
סך המזומנים בהם מחזיקים הציבור והבנקים בישראל עומד על 115 מיליארד שקל, לעומת כ-85 מיליארד לפני שנתיים. מדובר בכ-700 מיליון שטרות.
המקור העיקרי למזומנים הוא אומנם הבנקים, אך הם מחזיקים רק בכ-10 אחוזים בלבד ממחזור המזומן. שאר המרשרשים, נמצאים בידי הציבור, שמעביר אותו מיד ליד, מפקיד בבנק ומושך משם. המציאות בה מאות מיליוני שטרות נמצאים בידי הציבור ו"מסתובבים ברחובות" מטרידה מאוד את הרשויות בעולם בכלל ובישראל בפרט. האמת העגומה היא שחלק גדול מהמזומנים הללו משמש גורמים פליליים ומאפשר הלבנת הון, סחר בסמים, הימורים, סחיטה וכמובן, העלמת מס. ללא תיעוד, ללא עקבות.
המציאות הזו הביאה את המדינה לחוקק בתחילת שנת 2019 את החוק לצמצום השימוש במזומן. מאז נאסר על תשלום במזומן בסכום העולה על 11,000 שקל. אלא שבהחלטת הממשלה הנוכחית, החוק לצמצום השימוש במזומן, יעבור באוגוסט 2022 "מקצה שיפורים" כך שההגבלות יהיו נוקשות עוד יותר.
החל מאוגוסט, הסכום המרבי שניתן יהיה לשלם במזומן יעמוד על 6,000 שקל בלבד במקום 11,000 שקל כיום. על פי התיקון לחוק "צמצום השימוש במזומן", מגבלת ה-6,000 שקל תחול על תשלום בין אדם פרטי לעוסק (רכישת מוצר או שירות). בתשלום בין אנשים פרטיים תעמוד ההגבלה על סכום של 15,000 שקל במקום 50,000 שקל כיום. עם זאת, ברכישת רכב על ידי אדם פרטי עדיין תתאפשר תקרת תשלום של 50,000 שקל.
מלבד הורדת רף הסכומים המותרים בעסקאות במזומן, אושרו תקנות נוספת לפיהן יוטל קנס מנהלי בגין הפרת החוק על ידי אנשים פרטיים.
עלייה מדורגת בשכר המינימום
במסגרת "עסקת חבילה" במשק שנחתמה לא מכבר, צפוי שכר המינימום לעלות בצורה הדרגתית ולהגיע עד שנת 2026 ל-6,000 שקל, אם כי בשנה הקרובה מדובר בתוספת זעומה של 100 שקל בלבד.
שכר המינימום יעלה בחמש פעימות החל מחודש אפריל 2022 (ב-100 שקל) ועד שנת 2026, מסכום של 5,300 שקל כיום ל-6,000 שקל.
העסקה שנחתמה לאחרונה בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות כוללת גם אפשרות, במגזר הציבורי, לעבוד יום אחד בשבוע מהבית ותוספת של שני ימי חופש.
