דובר מחלקת המדינה האמריקנית, נד פרייס, צייץ אתמול (ד') בטוויטר כי ארה"ב "מרוצה מאוד" מפגישתם של שר הביטחון בני גנץ ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בביתו של גנץ בראש העין. "אנו מקווים כי הצעדים בוני האמון שנידונו יאיצו את המומנטום לקידום החופש, הביטחון והשגשוג עבור פלסטינים וישראלים כאחד בשנת 2022", הוסיף פרייס.
התגובה האמריקנית הזו מגיעה באיחור מסוים – שעות ארוכות לאחר שהתפרסם דבר קיומה של הפגישה, וכן רשימת ההטבות המפליגה שהעניק בה גנץ לבן שיחו הפלסטיני.
ניתן לראות באיחור שבפרסום ההודעה, אישור נוסף למה שנראה כהימנעות ממעורבות עמוקה, שמפגין עד כה ממשל ביידן בכל הנוגע לעניין הפלסטיני. מעורבות שהיא אינטנסיבית פחות ממה שברש"פ אולי היו שואפים לראות.
כזכור, לאחר שממשל טראמפ העלה את שגרירות ארה"ב מתל-אביב לירושלים והכיר בירושלים כבירת ישראל, ניתקה הרש"פ את יחסיה עם וושינגטון. בהמשך, ננקטו צעדים נוספים כמו סגירת נציגות אש"ף בארה"ב, ואיחוד הקונסוליה האמריקנית שטיפלה בענייני הרש"פ ממבנה ברחוב אגרון, אל תוך השגרירות החדשה שהוקמה בשכונה ארנונה. לאחר שממשל טראמפ פרסם את תוכנית המאה שלו, הגיב אבו-מאזן בסדרה של קללות כלפי הנשיא האמריקני לשעבר. גם מהסכמי אברהם בין ישראל למדינות המפרץ שנחתמו בהמשך, סלדו הפלסטינים.
הציפייה הפלסטינית הייתה כי עם שינוי הממשל, יחול שינוי משמעותי לטובה ביחסים בין רמאללה לוושינגטון. חלק מצעדי ממשל טראמפ אכן הוסבו לאחור – כמו הקיצוץ הכולל שהוא השית על תקציבי הסיוע לפלסטינים, ובהם המימון האמריקני לסוכנות האו"ם אונר"א, שהוחזרו בתקופת ביידן. בנוסף, בכוונת הממשל האמריקני לתת חבילת סיוע משמעותית נוספת לארגונים חברתיים פלסטינים. בפן המדיני, בכירים אמריקניים מצהירים בכל הזדמנות כי הם מאמינים בפתרון שתי המדינות, ומצפים משני הצדדים להימנע מצעדים חד צדדיים שעלולים לעצור אותו, כאשר בין הציפיות שנמנות מישראל, נמצאת הימנעות מבנייה ביו"ש ומהריסת מבנים פלסטיניים (אף שאלו נבנו באופן בלתי חוקי).
אולם, ברש"פ חשבו שיקבלו אפילו יותר מזה. כולל פתיחה מחדש של הקונסוליה ברחוב אגרון, שהאמריקנים, מודעים להתנגדות הישראלית לצעד ולמורכבות הדיפלומטית שלו, נמנעים ממנה בינתיים.
בשבוע שעבר, היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, שהגיע לירושלים כדי לדבר עם ראה"מ בנט והשרים לפיד וגנץ בעיקר על איראן – הקדיש זמן גם לפגישה ברמאללה עם אבו מאזן. אם הפלסטינים קיוו שהוא ייצא שם בהצהרות נחרצות יותר על מעורבות אמריקנית במו"מ מדיני, זה לא קרה.
ובכל מקרה, אם אכן ישנה כאן איזו התמהמהות אמריקנית מכוונת ולא סתם הפרשי שעות, היא לא מגיעה מחוסר תמיכה בעניין הפלסטיני, אלא יותר מעומס הנושאים הבינלאומיים האקוטיים יותר שמונחים לפתחה של ארה"ב. בהם, מה שנראה כניצול ציני איראני את ההיאחזות האמריקנית בניסיונות לדון עימם באופן דיפלומטי על ריסון תכנית הגרעין, ואת ההתקדמות העיקשת של פוטין באיום פלישה ממשי לאוקראינה.
