לפני כתשעה ימים, ב-21 בדצמבר, נערך דיון לגבי החיסון הרביעי בו השתתפו בכירי צוות לטיפול במגפות (צט"מ). הצוות מורכב מגורמי מקצוע רבים שמלווים את אירוע הפנדמיה העולמי בהיבטי הפנים שלו בתוך המדינה והדוברים שדנו בו היו רופאים ומומחי בריאות ומנהל ציבורי.
בשיחה עם אתר מקור ראשון התייחס מרכז הצט"מ, ד"ר בועז לב לביקורת על הרכב הצוות ודחה אותה בטענה כי חברים בו בהתנדבות אנשי מקצוע טובים ומסורים ולהמלצתם אין משקל מחייב על משרד הבריאות: "לרופאים אין מונופול על הידע, למתמטיקאים וסטטיסטיקאים ומנתחי מערכות יש תועלת רבה והם חלק מהצוות".
בפרוטוקול הדיון, שנחשף כאן לראשונה, מובאים דבריו של ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח אסותא שמסביר על בהילות המצב: "אם מסתכלים על נתוני דעיכת הבוסטר רק לגבי זן דלתא, בהיעדר עלייה בתחלואה קשה לא הייתי משתכנע בצורך להתערבות. מאידך, התזמון של האומיקרון יחד עם הדעיכה – הנתונים הללו משכנעים שצריך לעשות מעשה. זה תמים לחשוב שהנגיף איבד לחלוטין את האלימות שלו ולא תהיה תחלואה קשה. זה ספקולטיבי ולא ודאי שזה יעזור. אנחנו לא בטוחים אבל אנחנו חושבים שזה יעזור ובשל הבהילות זה הופך לחיוני" הסביר ברוש וצידד בהמלצה לחיסון רביעי לאוכלוסיות בסיכון ולעובדי מערכת הבריאות שנחשפים להן.
מקריאת כלל העמדות שנשמעו בדיון המשמעותי עולה כי כל הרופאים סברו כי אין סכנה לנזקים מהחיסון הרביעי, נקודת המחלוקת הייתה סביב השאלה האם לאפשר חיסון במנה נוספת למעוניינים בו, בקרב אוכלוסיות בסיכון או גם לתת המלצה להתחסן בו בפועל. זאת עוד לפני שידעו על היקפי התחלואה והעלייה המעריכית במספר הנדבקים שאנחנו עדים לה כיום, עלייה שצפויה על פי המומחים להגיע בתוך כשבועיים ל-20 אלף נדבקים חדשים ביום.
בדיון הוחלט על המלצה במתן מנה רביעית לבני 60 ומעלה ולמדוכאי חיסון ברוב של 88 אחוזים מקרב חברי הצוותים המקצועיים בלבד. כך בשיעור דומה הומלץ לעובדי מערכת הבריאות מנה רביעית. מרביתם המוחלט המליצו לנצור את ההמלצה לכשבוע, עד לקבלת נתונים משפיעים נוספים.
ד"ר לימור פרידנזון-צוק, רופאה בכירה במכון האנדוקריני בשיבא המליצה בדיון אף לפתוח את האפשרות לחיסון רביעי לכלל האוכלוסייה שמעוניינת בו, לנוכח אי מסוכנותו ויעילותו האפשרית להגנה טובה יותר על הציבור.
"בעייתי ביותר להמליץ על משהו שאיננו בטוחים כלל שיעזור", אמר פרופ' מיכאל גדלביץ, מומחה לבריאות הציבור במשרד הבריאות, והביע עמדה ספקנית: "אם מחליטים לאפשר, נכון ללוות באמירה ברורה, שלא בטוח שיעזור. חייבים לשמור על אמון הציבור". כך לדבריו.
"אי אפשר היום לעמוד מן הצד כאשר אין כלים יעילים נוספים להגן על הקבוצות בסיכון, ויש לנו חיסון שמתן שלוש מנות שלו היה מועיל ובטוח" אמר פרופ' שמואל רשפון, הרופא המחוזי בחיפה ולדעתו הצטרפה פרופ' אלה מנדלסון, מנהלת המעבדות במשרד הבריאות ("אין זמן להתלבט יותר מדי ולפתור את הסוגיות שהועלו כאן. הנגיף דוהר והתמונה מבריטניה ודנמרק מאד מטרידה") רשפון נשמע בדיון מאוד מודאג ואמר כי יש להמליץ על החיסון גם לצוותים הרפואיים בכל הגילים כדי לשמור על תפקוד מערכת הבריאות: "על בסיס הניסיון עם מנת הדחף סביר להניח שגם המנה הרביעית תעזור. לא ניתן לאמוד את מידת התועלת, אך אנו חייבים לנסות. לא יעלה על הדעת שלא ננסה. הקשישים ירצו לבוא ולקבל את החיסון. תועלת סביר שתהיה. מצד שני הסיכון הצפוי הוא נמוך".
עוד דיבר בדיון פרופסור רון דגן, מומחה ברפואת ילדים, חוקר ורופא בולט בעל שם עולמי בתחום המחלות הזיהומיות המליץ בדיון רק לאפשר את החיסון למי שמעוניין בו. הוא הסביר כי "התחלואה הקשה כנראה תעלה כיוון שהמספרים לאחר חדירת האומיקרון יהיו גדולים". לדבריו, ניתן רק להעריך שהמנה הרביעית תעזור לספק הגנה טובה יותר. פרופ' דגן ציין כי "אין לצפות לתופעות לוואי קשות יותר מהמנה השנייה או השלישית ונושא הבטיחות אינו מדאיג", למרות שהערכה זו אינה מבוססת על נתונים אלא על ניסיון המומחים. פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים הצטרף לעמדה כי יש להמליץ על חיסון בשל חוסר הוודאות אודות התחלואה הקשה שנשקפת לאוכלוסיות בסיכון מהאומיקרון. אל דעתו הצטרפה גם הפרופ' גילי רגב מביה"ח שיבא תל השומר.
במהלך הדיון הציגה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, תל השומר את לבטיה הכבדים: "בשבועיים האחרונים שיניתי את דעתי על הנושא הזה מספר פעמים" ציינה רהב ואמרה כי אינה תומכת בשלב זה בהמלצה לחסן במנה רביעית מאחר ולא השתכנעה שיש דעיכה בהגנה על בסיס עבודות שחקרו ירידה בנוגדנים במושתלי לב.
גם פרופסור אביגדור שפרמן, לשעבר מנהל המכון הביולוגי, בנס ציונה, פרופ' אורן צמחוני- מנהל היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח קפלן וד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי וולפסון אמרו כי יש להמליץ על חיסון אוכלוסיית המבוגרים ואנשי מערכת הבריאות. "צריך להמליץ על מתן בוסטר נוסף. לכל היותר נתאכזב מהמועילות אבל אין בכך סיכונים" אמרה מאור. לדבריה, "צריך לפתוח את זה באופן רחב ובוודאי לצוותים רפואיים. להמליץ ולא רק "לאפשר". גמגום והססנות עוברת לא טוב לציבור הרחב. לא רואה סיכונים". צמחוני הזהיר כי "הבעיה העיקרית תהיה לשכנע את אנשי הצוות. מאידך אובדן האמון יפגע בצעירים שהם הרוב שצריך חיסון שלישי ומנוע ההדבקה העיקרי והם שיכולים לתרום לעצור את ההדבקה".
"לרופאים אין מונופול על הידע"
בעקבות הביקורת על כך שבצוות הצט"מ חברים נציגים מתחומי מקצועיות שונה ולא רק רופאים ביקש הערב ד"ר בועז לב, מרכז הצוות הוולנטרי שפועל מתחילת המגפה בהתנדבות מלאה להגן על מקצועיות ומהימנות הצוות. "חברי הצוות הם המומחים הטובים ביותר ועושים עבודתם בהתנדבות ובלי משוא פנים ולהחלטותיהם משקל של מייעצים ולא נושאים באחריות או רגולטורים" אמר לנו. לדבריו, "זה הגוף הרציני ביותר שאני מכיר במדינה שנותן בהתנדבות שעות אינספור ולילות שלמים של דיונים למען האזרחים" ציין.
ד"ר לב הסביר כי משמעות קיומו של הצוות שבו חברים גם נציגי ציבור מעולמות תוכן מגוונים הוא "אירוע ציבורי וחינוכי ותקשורתי והמלצותיהם מסייעות מאוד לבכירי משרד הבריאות לקבל החלטות נבונות ומאוזנות". הוא מבהיר כי "להצבעות בדיונים אין משמעות גדולה ולרוב לא נעשו הצבעות בלמעלה מ-150 דיונים שקיימנו עד כה".
בתחקיר שפרסם כתב הבריאות של חדשות 12 יואב אבן נטען כי בין החברים בצוות שמונה כ-90 נציגים, כמחצית מהם אינם רופאים ובהם לדוגמה שמואל רזניקוביץ, שהוצג כמנהל אדמיניסטרטיבי, במרכז גריאטרי דורות, נתניה. "להציג אותו כמנהל אדמיניסטרטיבי כאשר הוא היה ראש אגף החירום במשרד הבריאות שכתב את כל התורה להתמודדות עם אירועים אפידמיולוגיים והיה שותף מוביל בכל הפנדמיות זה פשוט עוול עצום" אומר לב בכעס. לדבריו, "לרופאים אין מונופול על הידע, למתמטיקאים וסטטיסטיקאים ומנתחי מערכות ואנשי הגנת הסביבה ומשרד החקלאות יש תועלת רבה והם חלק מהצוות ובו אנחנו שומעים גם דעות הפוכות ומנוגדות לעמדתנו".
הוא ביקש להגן על החברים בצוות ואמר כי הביקורת עליהם היא "כפיות טובה למצער, אנחנו מנסים לתת מזמננו וידיעתנו למדינת ישראל. יש כאלו בצוות שאמנם אינם רופאים אך אלו יודעים לעיתים פי אלף יותר ותורמים פי אלף יותר לדיון מרופאים. החלקים הרפואיים בדיון הם הקלים ביותר והדיונים בו מורכבים ורחבים".
ד"ר לב מסביר כי הצט״מ עוסק במגוון של נושאים שקשורים בהתמודדות עם וירוס הקורונה, כולל נושאים משפטיים, לוגיסטיים והסברתיים ובכל ההיבטים הרפואיים, מי שאינם מוסמכים ומקצועיים בנושא, לא עסקו בו. בדיון לא השתתפו כל 90 החברים הרשומים אלא רק מי שרלוונטיים לנושא הנדון.
