פתרון בחינות ההסמכה שפורסם אמש (א') באתר לשכת עורכי הדין, עורר תדהמה בקרב רבים ממי שניגשו בשבוע שעבר לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, כמו גם בקרב לא מעט משפטנים.
ביום שלישי ניגשו אלפי סטודנטים למועד החורף של בחינות ההסמכה של הלשכה שנערכו בתל אביב ובירושלים. בשאלה 39 בחלק השאלון המהותי, נתקלו הסטודנטים בשאלה בה נכתב כך: "בשנת 2020 חוקקה כנסת ישראל חוק יסוד שהתקבל ברוב רגיל אשר כולל סעיפים שפוגעים בהוראות מסוימות בחוק יסוד: מבקר המדינה באופן שאינו מקיים את פסקת ההגבלה השיפוטית. מה הדין?"
השאלון היה בסגנון מבחן אמריקני, והתשובות שהוצעו היו: "א: לא קיימת עילה משפטית לתקיפתו של חוק היסוד שחוקק"; "ב: קיימת עילה משפטית לתקיפתו של חוק היסוד שחוקק רק מהטעם שלא התקבל ברוב מוחלט"; "ג: לא קיימת עילה משפטית לתקיפתו של חוק היסוד שחוקק גם אם סעיפיו אינם מקיימים את פסקת ההגבלה השיפוטית היות שחוק מבקר המדינה אינו כולל פסקת הגבלה"; ו-"ד: קיימת עילה משפטית לתקיפתו של חוק היסוד שחוקק היות שסעיפיו אינם מקיימים את פסקת ההגבלה השיפוטית למרות שחוק מבקר המדינה אינו כולל פסקת הגבלה".
א', בוגר אחת המכללות שניגש לבחינה, מספר כי הוא וחבריו היו בטוחים שהתשובה היא אל"ף, וכי לא קיימת עילה משפטית לתקיפתו של חוק יסוד. "אני וכל חבריי, גם אלו הדוגלים בתפיסה פרוגרסיבית ותומכים בביקורת שיפוטית רחבה, לא דמיינו לסמן תשובה אחרת מתשובה אל"ף. לא היה לנו מוזר ששאלו על זה, כי חשבנו שזו שאלה קלה, סוג של 'שאלת מתנה', שגם אחרי שיצאנו מהמבחן לא התעכבנו עליה כי היה ברור לכולנו שזו התשובה הנכונה".
אלא שלמרבה הפתעתו של א' וחבריו, בתחילת השבוע פורסמו התשובות הרשמיות למבחן באתר לשכת עורכי הדין, ושם נכתב כי התשובה לשאלה 39 היא תשובה ד' הטוענת כי קיימת עילה משפטית לתקיפתו של חוק יסוד. בהסבר הקצר שמובא בדף הפתרונות, נטען כי התשובה מתבססת על החלטת בג"ץ בנוגע לערעור שהגיש שאול מופז נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את התמודדותו בעקבות "חוק הצינון".
"זו תשובה הזויה שמבוססת על אִמרת אגב בפסק דין שניתן עוד בטרם ניתנו פסקי הדין שמתייחסים לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, והוא ניתן ביחס לחוק רגיל שסתר את חוק יסוד הכנסת", אומר בתגובה א'. "בשאלה נשאל לגבי חוק יסוד חדש שסתר סעיפים בחוק יסוד אחר. הכלל הוא ש'מאוחר גובר על מוקדם' בנורמות במעמד זהה. ככה שהרעיון של פסקת הגבלה שיפוטית על חוק יסוד מאוחר הוא פשוט מוזר ולא נדון בפסיקה עדכנית".
מי שעוד יצא נגד התשובה שהעלתה לשכת עורכי הדין הוא ח"כ שמחה רוטמן, עו"ד בהכשרתו. "השאלה והתשובה בבחינת לשכת עורכי הדין הציפו שתי בעיות: בעיה אחת היא העובדה שלשכת עורכי הדין, בעקיפין, באמצעות שאלה במבחן, מסייעת לבסס עמדה רדיקלית וחסרת בסיס לפיה לבית המשפט יש אפשרות לבטל כל חוק יסוד ולמעשה מציבה את הרשות השופטת לא רק מעל הרשות המחוקקת אלא אף מעל הרשות המכוננת.
"הבעיה השנייה היא שהנבחנים שענו את התשובה הנכונה משפטית שהוסכמה על ידי המומחים למשפט חוקתי מהמחנה השמרני ומהמחנה האקטיביסטי כאחד הפסידו ניקוד וייתכן שלא זכו לרישיון המיוחל. בכוונתי לבדוק את עניין הבחינות ואופן קביעת הציונים בהן ואבקש מיו"ר ועדת חוקה לקבוע בעניין דיון בקרוב", אומר רוטמן.
