הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (ב') את דו"ח הוצאות השכר במערכת הבריאות הציבורית.
מערכת הבריאות בישראל היא ציבורית בעיקרה, ומועסקים בה כיום כ-111 אלף עובדות ועובדים, שמספקים שירות בבתי החולים ובקופות החולים. הדו"ח הציג לראשונה נתונים מאוחדים על כלל בתי החולים בישראל, כולל בתי החולים הממשלתיים, העירוניים ובתי החולים של שירותי בריאות כללית.
על פי הדו"ח במערכת הבריאות השכר הממוצע למשרה במערכת הבריאות עמד על 20,642 ₪, נכון לשנת 2020.
מרבית העובדים בבתי החולים הם אחים ואחיות, רופאים ורופאות, ועובדים בדרג מינהלי, ולהם משולמים כ-85 אחוזים מהוצאות השכר של בתי החולים. 60 אחוזים מהעובדים בבתי החולים משתכרים מעל ל15,000-₪ בחודש. כ-21 אחוזים מהעובדים מרוויחים שכר העולה על 25,000 ₪ למשרה מלאה. רק 3% מהעובדים מרוויחים פחות מ-9,000 ₪ בחודש. השכר הממוצע למשרה בקופות החולים עומד על 20,561 ₪, בדומה לשכר בשנת 2019.
רופאים הם בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר בבתי החולים, ושכרם הממוצע עומד על כ-36,715. בשנת הקורונה שכרם הממוצע של כלל עובדי בתי החולים עלה בכ-4 אחוזים, ועמד על כ-20,513 שקלים. עלייה משמעותית במיוחד בשכרם ראו עובדי המעבדה, ששכרם עלה השנה בכ-8 אחוזים בהשוואה לשנת 2019. העלייה הזאת נובעת בעיקר מהגידול בהיקף העבודה הנוספת שנדרשה לצורך ביצוע בדיקות הקורונה בשנת 2020 והתגמול הייחודי שניתן לעובדי המעבדה בגין הגדלת התפוקות.
פערי השכר הגדולים ביותר במערכת הבריאות מתקיימים בין רופאים מתחילים לרופאים ותיקים. שכר הרופאים נע מכ-16,000 ₪ בתחילת הדרך ועד 78,000 ₪ בשיא השכר. השכר הגבוה של הרופאים הוותיקים נובע מגורמים מבניים הקשורים להסכמי השכר של הרופאים, ומוסברים על ידי תוספות לוותק, דרגות גבוהות ותפקידי ניהול.
שכרם של הרופאים המומחים הבכירים עלה משנת 2009 ב-77%, כמעט כפול ביחס לעלייה בשכר המתמחים. גם שכרם של הרופאים המתמחים עלה בשיעור לא מבוטל של כ-48%, במקביל לירידה בהיקף התורנויות שהם עושים. אבל הפערים בין הרופאים הבכירים והרופאים הצעירים רק התרחב, כתוצאה מהסכם השכר הקודם שנחתם עם הרופאים. לקראת הדיונים על הסכם השכר החדש, זהו פער שבמשרד האוצר שואפים לצמצם.
שכר הרופאים בבתי החולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים ממקביליהם בבתי החולים במרכז – זאת כחלק ממדיניות מכוונת המבקשת לתמרץ רופאים לעבוד בבתי חולים בפריפריה, במטרה לחזק את מערכת הבריאות באזורים אלו. בהסכם השכר של 2011 נתנה המדינה תוספת משמעותית לשכרם של רופאים העובדים בבתי החולים בפריפריה, והשכר גדל ככל שבית החולים פריפריאלי יותר.
בנוסף, ניתנו מענקים חד פעמיים בגובה מאות אלפי שקלים לרופאים שיבחרו להתמחות בפריפריה, כל זאת כדי לשפר את האיכות של השירותים הרפואיים בפריפריה. אלה הביאו להגדלה משמעותית של שכרם של הרופאים בפריפריה: מנהל בית חולים בפריפריה מקבל שכר הגבוה ב-46%, רופא מומחה בכיר מקבל שכר הגבוה ב-44% ומתמחה מקבל שכר הגבוה ב-26%.
בין השנים 2011-2019 השקיעה מדינת ישראל כמיליארד שקלים למשיכת רופאים לפריפריה, אבל ללא תוצאות המצדיקות את ההשקעה. במחקר שבחן את האפקטיביות של כלל הצעדים הממשלתיים הללו הראה כי השפעתם הייתה נמוכה, ורופאים לא הגיעו לפריפריה למרות השכר המוגדל. במיוחד, רופאים מתמחים מעדיפים להישאר במרכז משלל סיבות, הנוגעות לאיכות ההכשרה שהם מקבלים בבית החולים ולאפשרויות הקידום המקצועי שלהם. מסיבה זו, ועל אף המענקים הגבוהים שמקבלים מתמחים בפריפריה, מתמחה בפריפריה העמוקה מבצע 5.6 תורנויות בחודש, בהשוואה ל-4.8 תורנויות בחודש במרכז, מה שמעיד על המחסור במתמחים בפריפריה.
מסיבה זו במשרד האוצר סבורים כי יש לפעול בערוצים נוספים על מנת להתמודד עם המחסור ברופאים בפריפריה, והם מציעים "לפעול לתכנון מפת התמחויות מרכזית ארוכת טווח על פי תחזית מצבת כוח האדם הרפואי בישראל לשנים הבאות, תחזיות גידול דמוגרפי ותמורות בעולם הרפואה". תכנון סדר עדיפויות לאומי יתווה מספר התמחויות בשנה לפי אזורים גיאוגרפיים (ותחומי התמחות), תוך שימת לב לצורכי בתי החולים והקהילה.
כוח האדם בבתי החולים ובקופות החולים גדל בשנים האחרונות בקצב מהיר בהרבה מקצב גידול האוכלוסייה. הגידול הניכר ביותר בבתי החולים היה דווקא בדירוג הרופאים, מה שמביא לשיפור השירות לציבור. בקופות החולים לעומת זאת, היה גידול יחסית מינורי בדירוג הרופאים מפני שחלק משמעותי מהרופאים בקופות החולים מועסקים באופן עצמאי, ואינם שכירים בקופות. הוצאות השכר הישירות של קופות החולים בגין מערך הבריאות בקהילה עמדו בשנת 2020 על כ 10-מיליארד ₪. בגין התקשרות עם רופאים עצמאים שילמו קופות החולים עוד כ 5.5-מיליארד ₪.
דו"ח מערכת הבריאות ציבורית היווה עד כה חלק מדו"ח רחב יותר אודות כלל השכר בשירות המדינה ומערכת הביטחון ומדו"ח נוסף אודות השכר בגופים הציבוריים. לאור חשיבות הנושאים השונים החליט הממונה על השכר לפצל את הדו"חות השונים (מערכת החינוך, מערכת הבריאות, מערכת הביטחון והמערכת המינהלית), כך שכל נושא יקבל את המיקוד הראוי.
הממונה על השכר, קובי בר נתן: "מפרוץ מגפת הקורונה, מערכת הבריאות הציבורית עומדת בחזית המלחמה במגפה. כמו בעבר, אנו נמשיך לשים דגש גם בשנה הקרובה על צמצום הפערים במערכת הבריאות ועל התאמת מבנה השכר לשוק העבודה המודרני, וזאת כדי להבטיח כי מערכת הבריאות תוכל להמשיך לקלוט עובדים צעירים ומוכשרים ולשמרם במערכת הציבורית. כמו כן, נמשיך לפעול לשיפור הניצול של תשתיות המערכת גם בשעות אחר הצהריים, ולחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בפריפריה, כדי להבטיח מתן שירותי בריאות מיטביים לכלל תושבי ישראל".
