אחרי עשרות שנות שירות, אלוף יואב (פולי) מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פרש השבוע מתפקידו. טקס החילופין התקיים ביום שלישי באתר נבי סמואל, ומי שנכנס לנעליו הוא תא"ל במיל' כמיל אבו־רוקון.
מרדכי למד בישיבה התיכונית 'קריית נוער' בירושלים, אף שלא גדל בבית דתי. בשנת 1982 התגייס לחטיבת גולני. בעקבות דמיונו החזותי לשחקן שייקה לוי משלישיית 'הגשש החיוור', קיבל מחבריו את הכינוי פולי, והוא דבק בו.
36 שנים שירת מרדכי בצה"ל, רובן בתחומי הממשק של מערכת הביטחון עם העולם הערבי והחברה הפלסטינית. בין היתר שירת ביחידה להפעלת סוכנים של אמ"ן (יחידה 504), וכיהן כראש מנהלת התיאום והקישור ברצועת עזה, כדובר צה"ל וכראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון.
"זה הפסד גדול למערכת הישראלית, ואני מקווה שימצאו לו תפקיד מתאים", אומר בכיר לשעבר במערכת הביטחון. "מעט מאוד אנשים מבינים את הזירה הפלסטינית כמו שהוא מבין אותה". פולי, אומרים במערכת, הכיר מקרוב ובאופן אינטימי את השטח הערבי והפלסטיני. הוא לא ניתח את הרחוב הפלסטיני מרחוק, אלא פגש את האנשים, הריח את הריחות וראה את המראות. על תפקודו כמתאם הפעולות בשטחים אומר הבכיר כי "הוא לקח את הגוף הזה, הרים אותו שבע־עשרה דרגות למעלה והפך אותו לגוף משפיע וחשוב".

לדברי הגורם ששוחחנו עמו, שני שרי הביטחון שאיתם עבד מרדכי, משה יעלון ואביגדור ליברמן, סמכו עליו, העריכו את שיקול דעתו והאזינו בקשב לעמדות שהציג. "הוא היה איש אמון שלהם. בלשכת שר הביטחון תמיד ידעו שאם רוצים לקבל זווית על משהו בעולם הערבי, בעיקר על הזירה הפלסטינית, זווית הגיונית שמגובה בעובדות ולא בפנטזיות – פולי הוא הכתובת. הוא איש עם ידע אישי עמוק, ולשמוע אותו זה לקבל תמונה הכי טובה של מה שקורה באמת. הוא אמר תמיד מה שהוא חשב, לא מה שרוצים לשמוע".
במערכת הביטחון זוקפים את העובדה שגל הטרור הנוכחי לא הפך לאינתיפאדה שלישית גם לזכות עבודתו של מרדכי כמתאם פעולות הממשלה בשטחים. "הוא ידע להביא תוכניות ולנתח את השטח, ואיך מטפלים בטרור ולא פוגעים באוכלוסייה. הוא הוביל למצב שבו הפיגועים נשארו של בודדים ולא של ארגונים מסודרים".
סעודת רמדאן
יואב מרדכי החל את שירותי הצבאי בגדוד 51 של גולני, ומכריו אומרים כי מעולם לא נטש את המנטליות הסחבקית של החטיבה. הדבר בא לידי ביטוי גם באופי יחסיו עם הפלסטינים. בתפקידו הראשון לאחר השירות באמ"ן שימש ראש מנהלת התיאום והקישור (DCO) ביריחו, ובמסגרת זו נפגש עם גורמים פלסטיניים רשמיים ביהודה ושומרון. "האווירה אצל פולי הייתה תמיד בלתי רשמית", מספר גורם פלסטיני. "נפגשתי איתו כמה פעמים בתפקידו כראש המנהל האזרחי ולאחר מכן כמתאם הפעולות בשטחים. תמיד השיחה הייתה מתובלת בבדיחות ובסיפורים בשפה ערבית עממית, ששברו את המחסומים והסירו את המתח גם בתקופות קשות. הוא הבין את הבעיות של החברה הפלסטינית יותר מאחרים, והצליח להשפיע על העמדה של הצבא ושל הדרג המדיני בנוגע לצעדים שישראל צריכה לנקוט כדי לשחרר לחץ בחברה הפלסטינית".
תפקידו של מרדכי כנציגהּ של ישראל כלל כמובן גם רגעי עימות ומתח מול בני שיחו הפלסטינים, במסגרת אחריותו לאינטרסים הביטחוניים של ישראל. ברגעים כאלה הוא ידע להפעיל גם את המקל הדרוש, ולנקוט סגנון קשוח. הגורם הפלסטיני ששוחחנו עמו מספר על משבר כזה, בעקבות פעילות של גורמים פלסטיניים מחוץ לשטח A, שנעשתה ללא תיאום עם ישראל. מרדכי ועמו מפקד אוגדת איו"ש דאז, כיום אלוף ניצן אלון, הגיעו לשיחה עם הפלסטינים. השניים הוכנסו לחדר מפואר, שבו המתין להם שולחן ערוך במטעמים. אלון הסביר בטון רגוע לבני שיחו כי פעילות בשטחנו ללא תיאום מראש אינה מקובלת עליו. פולי, בוגר אגף המודיעין ובעל ניסיון מול הזירה הלבנונית, הפלסטינית ומדינות ערב נוספות, תרגם את דבריו של אלון לערבית והוסיף לדברים נימה משלו. הוא הכה בכף ידו על השולחן והרעיד את הסכו"ם והצלחות, והסביר בתקיפות ובקול רם שישראל לא תוכל לקבל חריגות כאלה. הפלסטינים ההמומים שאלו: "מדוע אתה מתרגם את הדברים בצורה לא נכונה? האלוף לא כעס עלינו". מרדכי לא השיב.
השר הפלסטיני לעניינים אזרחיים חוסיין א־שייח', מהאנשים המשפיעים ביותר על התנהלות הרשות הפלסטינית, הוא האיש שעבד מול מרדכי בשנים האחרונות. "הם הצליחו ליצור קשר אישי טוב, אפילו מצוין", מעיד גורם פלסטיני. "הם קיימו עשרות אם לא מאות פגישות, ודנו בשלל נושאים. הנושא המרכזי היה כמובן העניין הביטחוני והתיאום בין מנגנוני הרשות לישראל. קשה לומר שבאמצעות השיח הזה פולי מנע אינתיפאדה שלישית, אבל ההבנה שלו את הצד השני וההתנהלות שלו מול הפלסטינים הצליחה להרגיע את השטח". אותו גורם מציין כי א־שייח' ומרדכי היו מעורבים גם בנושאים מדיניים.
ואכן, במקביל לתפקידו הצבאי והמעשי מול הפלסטינים, שימש מרדכי בשנים האחרונות גם מעין שגריר ושר חוץ בכל הקשור לעולם הפלסטיני והערבי. בין היתר הוא סייר בדרום הארץ עם השליח האמריקני למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט, והציג לו רקטות שהתפוצצו בשטח ישראל. פולי היה חבר בצוות המו"מ בקהיר לסיום מבצע צוק איתן ב־2014, ובחורף האחרון נסע בחשאי לירדן בניסיון לפתור את המשבר הדיפלומטי בין המדינות לאחר הירי של מאבטח השגרירות באזרח ירדני. על רקע הפרסומים אודות התחממות היחסים בין ישראל לערב הסעודית היו דיווחים שמרדכי נפגש עם גורמים שונים בממלכה, אך דיווחים אלה לא קיבלו אישור רשמי.
השפעתו של מרדכי על חיי היומיום של הפלסטינים והמהלכים המדיניים שהיה שותף להם הובילו להתבטאות חריגה של סאיב עריקאת, לשעבר יו"ר צוות המשא ומתן הפלסטיני. עריקאת כינה את מרדכי כמה פעמים "יו"ר הרשות הפלסטינית בפועל", וציין שכאשר הוא או אבו־מאזן מעוניינים לצאת לרבת־עמון הם צריכים לקבל את אישורו. ההתבטאות הזו קיבלה הד רחב בחברה הפלסטינית. בסרטון שהפיץ חמאס תוארו בכירי הרשות הפלסטינית כבובות בתיאטרון שמפעיל מרדכי, "הנשיא האמיתי של הרשות".
בתפקידו הקודם שימש מרדכי דובר צה"ל. מכריו מספרים כי הוא התלבט לפני שקיבל על עצמו את התפקיד, וגם אז לקח לו זמן להבין כי כאשר הוא משוחח עם עיתונאי הוא אינו מדליף אלא מתדרך. "הוא לא פחד מזה אבל היה ערני לפוטנציאל הנפיץ בתפקיד, ועבד בזהירות", מספר גורם לשעבר בדו"צ. מרדכי נכנס אל לשכת הדובר אחרי התפוצצות פרשת הרפז, שבה היו מעורבים גם גורמים בדובר צה"ל. "הוא האמין שהוא צריך לדבוק בערכים שלו, וזה עבד והתברר כדבר הנכון כדי לשקם את החטיבה", הוסיף הגורם. "אפשר היה לראות את זה גם באירועים מול הכנסת. גם כשהוא התעורר בבוקר וגילה הדלפה מדיון שהיינו מעורבים בו, וברור מאיזו לשכה בכנסת היא יצאה, פולי לא חצה את הקו ולא ערבב בין מדיני וצבאי. הוא לא נכנס למגרש הזה". בתקופתו כדובר צה"ל גדלה היחידה, בעיקר בפריסה שלה בשטח. מרדכי הגה את הקמת מערך המתעדים המבצעיים שפרוס היום בצבא כולו, וניסח קוד אתי.
המינוי למתאם פעולות הממשלה בשטחים היה מהלך טבעי בעבורו. "אם כל החיים תהיה שותף באיזה עסק, בסוף גם תרצה לנהל אותו", מתאר אחד ממקורביו. "לא היה דבר כזה התייעצויות בלעדיו, כי הוא הרגיל את המערכת שהוא יודע לתת נקודות מבט שהן מעבר. הוא גילה יכולת לזהות תהליכים שאפשר לרתום אליהם את הקהילה הבינלאומית, ואינטרסים אזוריים שיהיו טובים לישראל ולפלסטינים".

גם במישור הפלסטיני יזם מרדכי שיח ישיר ופתוח. הוא הקים דף פייסבוק בשם 'אל־מונסק' – 'המתאם' בערבית, וקיים בו שיחות פתוחות עם הגולשים. הדף זכה לנתוני חשיפה מרשימים: בתוך שנה וחצי הגיע מספר העוקבים ליותר מ־200 אלף, והיקף החשיפה השבועי עמד על כשני מיליון איש. "אל־מונסק היה בהחלט גורם משנה מציאות", אומר גורם פלסטיני. "זו הפעם הראשונה שיש דיבור פתוח עם מפקד בכיר שיכול לפתור בעיות. לא תמיד קיבלו מה שהוא אמר והייתה הרבה ביקורת על העובדות שהוא מציג, אבל בפועל הוא נתן שירות לאזרח, כמו למשל בקשה לאישורי עבודה בצורה הרבה יותר מהירה וקלה". את הצלחתו של עמוד 'אל־מונסק' ממחישות גם הקריאות של חמאס ובכירים פלסטינים להימנע מקשר עמו. בחמאס טענו כי מטרת העמוד היא לגייס פלסטינים לשירות ישראל.
בתפקידו כמתאם הפעולות בשטחים נמנע מרדכי מלהעניק ראיונות לתקשורת הישראלית, אך הרבה להופיע בערוצי התקשורת הלווייניים בערבית. בהופעותיו אלה הרבה לבקר את חמאס שמנצל את האוכלוסייה ברצועת עזה לטובת האינטרסים שלו וסיפק 'חומר מפליל' על התנהלותו של הארגון, למשל סרטונים שבהם נראים אנשי חמאס מתחברים באופן פרטי לחשמל שנועד לתושבי עזה ומשתמשים בו לבניית מנהרות. גם בעימותים האחרונים על גבול רצועת עזה, המכונים "צעדת השיבה", חשף מרדכי את השימוש של חמאס בנערים למטרותיו. טענה דומה העלו גם בכירים ברשות הפלסטינית.
לצד התכנים הביטחוניים והמדיניים, העביר מרדכי ברשתות החברתיות גם מסרים "רכים" יותר. בחודש רמדאן, למשל, הועלה סרטון שלו בלבוש אזרחי אוכל אורז, קבב ותבשילים עיראקיים, בסגנון סעודת ה"איפטאר" בתום יום הצום. התמונות זכו לחשיפה גבוהה ולתגובות חיוביות.
הוא עוד ישוב
יחסיו עם ההתיישבות ביו"ש היו מורכבים, תיאר השבוע גורם בהתיישבות. לדבריו, פולי תמיד היה פוליטיקאי וניהל מדיניות ישירה מול ראש הממשלה. "כשאתה פוגש אלוף פיקוד אתה יודע שהוא כפוף לרמטכ"ל ולשר הביטחון, ומבין שיש היררכיה. כשאתה מדבר עם פולי אתה מדבר עם יועץ ראש הממשלה, שיש לו מדיניות משלו", הסביר. בשני תפקידים היה מרדכי בקשר עם המתיישבים – בתפקידו האחרון כמתאם הפעולות בשטחים, וכראש המנהל האזרחי.
"כאדם הוא איש טוב ונחמד, והוא בא אחרי תקופה של ראשי מנהל לא טובים", הוסיף גורם אחר. "פולי הוא איש חביב ששמר תמיד על יחסים טובים, אבל בפועל דברים לא קודמו, ואפשר היה לקדם אותם בצורה טובה יותר אם היו רואים את צורכי ההתיישבות לפני צרכים אחרים. מבחינת התוצאות יצאתי מאוכזב". כראש המנהל האזרחי, נטען, מרדכי לא נקט עמדה נגד התפיסה המשפטית שמונעת את התפתחות ההתיישבות היהודית ביו"ש. "במשך שנים מי שקובע את הדברים הוא יועמ"ש איו"ש ואי אפשר לזוז מילימטר בלעדיו. ראש המנהל יכול לקבוע סדר יום והוא לא עשה את זה. היה לו נוח להתחבא מאחורי האצטלה המשפטית".
בתקופת ההתנתקות היה מרדכי ראש מנהלת התיאום והקישור בעזה, ואמור היה לעבוד בעיקר עם הפלסטינים. לדברי גורם ששירת בימים ההם בפיקוד הדרום, ראשי ההתיישבות בחוף עזה ידעו שהוא האדם לגשת ולדבר איתו אף שתפקידו לא השיק לאוכלוסייה היהודית. "ידעו שהוא אדם משמעותי אצל אלוף הפיקוד, מפקד האוגדה ומפקדי החטיבות. אם היו צריכים משהו, ניסו לפתור את הבעיות דרכו".
עמדתו של מרדכי, עוד בתפקידו כראש המנהל האזרחי ובהמשך כמתאם הפעולות בשטחים, הייתה כי יש להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים הזכאים לעבוד בישראל, מתוך הנחה שככל שהפלסטינים ייהנו מרווחה כלכלית כך תפחת השאיפה לטרור. מרדכי הוביל להסכמים בילטרליים מול הפלסטינים כמו הסכם החשמל, חידוש דיוני ועדת המים לאחר שש שנות הפסקה, מהפך הסלולר שאפשר לפלסטינים שימוש בטכנולוגיית דור שלישי, חידוש הקשר הכלכלי בין שר האוצר משה כחלון לראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה ועוד. "לפולי היה תפקיד חשוב בפתרון בעיות", אומר גורם פלסטיני. "יחד עם השר לעניינים אזרחיים הוא דחף לקידום מיזמים לשיפור איכות החיים. הוא עזר בהקמת העיר רוואבי, ופתר את בעיית כביש הגישה והמים לעיר".
אחת מנקודות המשבר המשמעותיות במהלך שנות השירות הרבות של מרדכי, אם לא הגדולה שבהן, התרחשה לפני כשנה, ביוני 2017. שרים בממשלה הדליפו והתבטאו נגדו בפומבי, לאחר פרסום תוכניות בנייה של כ־14 אלף יחידות דיור בקלקיליה. בין היתר נטען שהוא, קצין צבא במדים, משך באף את שרי הקבינט והוביל תוכנית שכולה אג'נדה שלו. "איך אני יכול למשוך קבינט באף, אם לא הצגתי מעולם את התוכנית הזו בקבינט?" תהה אז מרדכי באוזני מקורביו. התוכנית לא אושרה בסופו של דבר.
עם פרישתו הוא מותיר מאחוריו גם את הפרשה הזו. למרות ההפצרות כי ימשיך בתפקיד המתאם, שאותו הביא מרמת פקיד אפרורי לדמות מפתח, מרדכי בחר לפרוש. אחרי שנים רבות כל כך, הוא ביקש כנראה לנוח. עם זאת, ברור שפסק הזמן הזה לא יהיה ארוך מדי.