כל חברות וחברי סיעת הליכוד נדרשו לחתום על מכתב ששוגר הערב (ה') לראש הממשלה נפתלי בנט בדרישה לפטר "עוד היום" מתפקידו את סגן השר יאיר גולן, לאחר שזה כינה מתיישבים בחומש "תתי-אדם". אך יש בעיה אחת קלה – המכתב נשלח לכתובת הלא נכונה, שכן בנט כלל לא יכול לפטר את גולן.
במכתב נטען כי "סגן השר גולן הסית היום נגד המתיישב הים ביהודה ושומרון, תוך שהוא מכנה אותם 'תת-אדם'". לדבריהם, "כשחבר בממשלת ישראל מתבטא בצורה כה בוטה ומבישה נגד ההתיישבות והמתיישבים – אין לעבור על כך לסדר היום או להסתפק בציוצים וגינויים רפים שאין מאחוריהם דבר".
אולם, חוק ממשלת החילופים שמנהל את ממשלת בנט-לפיד ואשר על בסיסו הוקמה גם ממשלת נתניהו-גנץ, ואותו הליכוד העביר בעצמו, יוצר מצב בו ממשלה שמובלים שני אישים בעת ובעונה אחת: ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי. כל אחד מהם מביא איתו גוש משלו, שרים הכפופים אליו – ובלשון החוק, שמזוהים כ"בעלי זיקה" אליו.
כך "הגושים" או "הבלוקים", הופכים למקובעים בחוק. בממשלה הנוכחית, שרי תקווה חדשה וימינה מוגדרים כבעלי זיקה לבנט, ושרי כחול לבן, העבודה יש עתיד ומרצ בעלי זיקה ללפיד. כבר במעמד השבעת הממשלה הוכרזה זיקתו של כל שר.
בהמשך קובע החוק כי ראשי הגושים יוכלו כל אחד לפטר ולמנות את השרים המצויים בזיקה אליו. זאת אומרת, בנט לא יכול לפטר שר מהבלוק של לפיד, ולפיד לא יכול לפטר שר מהבלוק של בנט. לאור זאת, בנט לא יכול לפטר את יאיר גולן, סגן שרת הכלכלה, תפקידו.
אז נשאל: נניח שהמכתב היה מיועד ללפיד, האם האחרון יכול לפטר את גולן? כנראה שלא. על אף שהוא יכול לעשות זאת מבחינה טכנית, שכן יש לו את הסמכות לכך, החלטה כזו מתקבלת רק במקרים קיצוניים ביותר, מחשש שפיטורי שֹר או שֹרים יגרמו לזעזוע של הקואליציה.
בנוסף, גם במידה שגולן יפוטר מתפקידו כסגן שר, הוא עדיין ימשיך לכהן כחבר כנסת, ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממנו. במקרה כזה, בו הקואליציה מונה 61 ח"כים בלבד וכל אצבע חשובה, אף אחד לא מחפש דרכים נוספות לטלטל עוד יותר את הספינה, ומסתפקים בגינוי בלבד של דבריו.
