בעודם נאבקים בקורונה, מצאו את עצמם אנשי שירותי בריאות הציבור והשירותים הווטרינריים בישראל מוטרדים מאוד גם מנגיף אחר: זה שמחולל את שפעת העופות, שהתפרצה לאחרונה בארץ בהיקף חסר תקדים.
גם השבוע אותרו מוקדי תחלואה חדשים בלולי פטם והטלה, מרביתם בצפון. אנשי המקצוע חוששים מאוד מהאפשרות שהנגיף שתקף את אוכלוסיית בעלי הכנף ידביק גם בעלי חיים אחרים ובני אדם, ועלול לעבור מוטציה שתיצור נגיף מידבק וקטלני לכולם.
בימים האחרונים נמצאו כמה חתולים מתים ברחבי מושב מרגליות שבגליל העליון, שבו התפרצות שפעת העופות הביאה למותם של כ־600 אלף תרנגולות מטילות ותרנגולי פטם שגודלו בכ־60 לולים ביישוב. יונקים שנדבקו בנגיף עלולים להיות גורם מדביק מסוכן יותר לבני אדם.
"אנחנו יודעים שהסיכון לכך נמוך, אבל הוא בהחלט אפשרי. חשוב לנקוט אמצעי מניעה ולדווח על כל תחלואה בלולים או בקרב עופות בר", הפצירה אתמול יעל קנדליק, אפידמיולוגית בלשכת הבריאות בצפת ביום עיון מקוון שערכו אתמול במשרד החקלאות למאות בעלי לולים מודאגים ברחבי המדינה, אשר חוששים לפרנסתם.
בחודש שחלף מאז הדיווחים הראשונים על התפרצות המחלה במרגליות הומתו כ־1.2 מיליון עופות ב־20 מוקדים נגועים ברחבי הארץ – מרביתם באזור הכנרת, עמק החולה ועמק יזרעאל. תיעוד שהגיע לידינו מראה כיצד נערך טיהור הלולים שהמחלה התפרצה בהם: עובדי הקבלן שמפנים את זבל העופות, את הביצים הנגועות ואת הפגרים אינם עוטים את המסכות ובגדי המיגון שהם מחויבים בהם. אומנם כל מי שבא בקרבת עופות שחלו בשפעת מקבל זריקת "טמפילו", שאמורה לסייע לו במניעת הידבקות, אך היא אינה מבטיחה הגנה מלאה.
החשש הגדול של אנשי בריאות הציבור הוא שאחד מעובדי הטיהור או אדם אחר שנמצא בקרבת עופות חולים יידבקו בשפעת העופות במקביל לשפעת "רגילה" שהם חולים בה. תרחיש כזה, גם אם קלוש, עלול להמיט על העולם מגפה חדשה, שמקורה הפעם יהיה עמק החולה ולא העיר ווהאן בסין.
"ההימצאות של שני הנגיפים אצל מאחסן בן אנוש עלולה להביא לשִחְלוּף תכונות בין שני זני השפעת: מצד אחד קטלני כמו שפעת עופות הבר, ומצד שני מידבק בקרב בני אדם כמו נגיפי שפעת, מה שעלול להוביל לשפעת פנדמית בכל העולם", מתריעה קנלדיק, ומפצירה באנשי ענף הלול להתחסן נגד שפעת.
לפי דיווחי רשות הטבע והגנים (רט"ג), אתמול נאספו אחרוני פגרי העגורים באגמון החולה ובשמורה הסמוכה. ההערכה היא שבין 8,000 ל־10,000 עגורים מתו מהמחלה, והדביקו עופות בר נוספים. לא ידוע אם חיות בר נוספות מתו מהנגיף, אך לא מן הנמנע שכך קרה.
ד"ר רונה נדלר־ולנסי מאגמון החולה הודתה בהרצאתה בפני הלולנים כי באגמון לא היו ערוכים לטיפול בהתפרצות המחלה בקרב עופות הבר הנודדים. ההערכה היא שאלו נדבקו כאן בישראל, במפגש הצפוף וההמוני של האכלת העגורים העורכים אצלנו חניית חורף. מהירות ההדבקה והיקף התמותה ממנה מרחיקים את האפשרות שהעופות הביאו עמם את הנגיף מאירופה. "ההחלטה היא להמשיך לעת עתה במיזם האכלת העגורים כאן כדי למנוע הפצה שלהם בכל הארץ, אבל בהחלט מתקיימים דיונים איך ייראה הפרויקט הזה בעתיד – אם וכיצד נכון לקיים אותו", הסבירה נדלר־ולנסי.
מיזם האכלת העגורים הוא ממנועי התיירות העיקריים בגליל העליון. פקחי רט"ג הבחינו השבוע בשלושה פגרי עגורים סמוך למאגר רעים בדרום. תוצאות הבדיקה של סיבת המוות טרם הגיעו, אך האירוע מעלה חשש להתפרצות שפעת העופות גם באזורים אחרים בישראל, מה שעלול להעלות את הסיכון שבני אדם ייחשפו לה.
בכל ימות השבוע מסייר האורניתולוג (מומחה לעופות) ד"ר מוטי צ׳רטר ממכון שמיר למחקר ואוניברסיטת חיפה בשטחים הנרחבים של ביצת אגמון החולה, ומתעד מיני ציפורים נוספים שנדבקו ומתו בשפעת. "אני הולך מתחת לעצים ומחפש פגרים של עופות שמתו בשנתם", הסביר לנו ד"ר צ'רטר. "אני לוקח מהם דגימות כדי להבין אילו מינים נדבקים, וללמוד איך הנגיף הזה עובד".
צ'רטר סבור שהיה צורך להזעיק את הצבא ורשויות החירום מיד עם התפרצות המחלה המידבקת, ולאסוף את אלפי הפגרים בטרם אלו הדביקו עופות אחרים אשר נטרפו בין שיניהם של חיות בר כמו חזירים, תנים ושועלים.
"כל עוד יש פגרים בשטח, הסיכוי שבעל חיים אחר יאכל אותו עולה וההדבקות יתרבו. אסון הטבע הזה תפס אותנו לא מוכנים ולא הייתה היערכות לתגובה מיידית", טוען צ'רטר. לדבריו, לא מוכר בעולם מתחם צפוף כמו ישראל שבו מתאספים עופות בר נודדים. הוא חושש שסופה של מגפת העופות אינו נצפה באופק.
