בימים אלה מדינת ישראל נמצאת עמוק בתוך גל האומיקרון, שיאים חדשים במספרי המאומתים, תורים ארוכים ומייגעים לבדיקות קורונה ומדיניות בדיקות חדשה שרבים מעלים ספק ביעילותה.
על רקע הכאוס ותחושת אי הוודאות, שוחחנו עם ד"ר דרור בר ניר, מיקרוביולוג מהאוניברסיטה הפתוחה, חבר עמותת "מדע גדול, בקטנה" ובלוגר "על חיידקים נגיפים ושאר ירקות". ד"ר בר ניר מביע אי נחת רבה מהמדיניות שמובילה הממשלה בהתמודדות עם גל האומיקרון בכלל ובמערך הבדיקות בפרט. "אני חושב שיש בעיה מאוד מאוד חמורה בכל מה שקשור לבדיקות ביתיות". הוא מסביר "אני לא הייתי סומך על זה. יש אנשים שיעשו את זה כמו שצריך, אבל יש הרבה מאוד אנשים שלא יעשו את זה כמו שצריך. מספיק שיהיה אחד כזה שיעשה בדיקה ביתית או שיזייף בדיקה ביתית שיוכל לגרום לנזק עצום. זו החלטה אומללה מבחינתי, אני חושב שנעשים פה דברים שהם ממש לא הגיוניים מבחינה רפואית. פוליטיקה זה לא בדיוק התחום שלי, אבל מבחינת רפואית אין בזה שום היגיון. את הבדיקה הרפואית צריך לעשות מישהו שמומחה בזה, שגם יודע לדגום כמו שצריך. זה פתח מאוד גדול לבעיות וזה בטח לא משהו שיעצור או ימנע משהו. זה ממש אבסורדי".
ד"ר דרור הוסיף לתאר את המציאות חסרת ההיגיון שנוצרה, "קיבלתי עכשיו הנחיה מבית האבות של אמא שלי, שאנחנו לא יכולים להיכנס בלי להציג בדיקה ביתית שנעשתה שעה קודם. אוקי, אז יבוא עכשיו מישהו ויציג בדיקה של מישהו אחר שעשה שעה קודם, יתנו לו להיכנס או לא יתנו לו להיכנס? איך ידעו של מי הבדיקה? זה ממש בעיה, זה ממש חסר היגיון. אני לא צריך להיות מומחה בשביל לענות לך על זה", הוא צוחק, "זה ההיגיון הפשוט".
אבל אחת הסיבות שבגינן עברו לבדיקות ביתיות הוא שהיה עומס רב על בדיקות ה-PCR, לכן החליטו שרק אוכלוסיות מבוגרות ובסיכון, עם סיכוי גבוה לחלות קשה, יעשו בדיקת PCR.
"צריך היה למצוא פתרון אחר ולא לעשות את זה כך", קובע הדוקטור. "אולי אין פתרון, אבל זה לא הגיוני באותה מידה. ההחלטות פה הם חסרות היגיון רפואי וביולוגי, זו לא הדרך להתמודד עם המגיפה".
לדבריו, "עדיף שיעשו יותר בדיקות PCR וישקיעו יותר משאבים, מאשר שיסתמכו על הבדיקות ביתיות. אולי כדאי שישאירו בדיקות מוסדיות של אנטיגן, שהם אמנם פחות טובות מ-PCR, אבל זה עדיין יותר טוב מבדיקות ביתיות".
בבדיקות מוסדיות יש דוגמים שבודקים בצורה מקצועית יחסית. אם אתה אומר שלמרות שניסו להקל על העומס במתחמי בדיקות ה-PCR, זה רעיון גרוע להעביר הכול לבדיקות ביתיות, אולי עדיף להעביר חלק גדול לבדיקות אנטיגן מוסדיות?
"הורידו יותר מידי מבדיקות ה-PCR, היה צריך להשאיר מהן הרבה יותר ולהעביר חלק לבדיקות אנטיגן מוסדיות, ממש לא לבדיקות פרטיות. יש אמנם אנשים שאפשר לסמוך עליהם, אבל מספיק שיש אחוז קטן שאי אפשר לסמוך עליו במגיפה. אי אפשר לתת להם להשתולל, זו הבעיה".
האם אתה חושב כי מבחינה רפואית ניתן לקצר את זמן הבידוד? הרי גל ההדבקות והבידודים פוגע במשק בצורה ניכרת, ועובדם רבים, חלקם חיוניים כמו רופאים, נאלצים לשהות בבידוד.
"כשמישהו חולה, הוא מבודד כי הוא מסוכן לסביבתו והוא יכול להדביק אחרים", מסביר ד"ר דרור. "אני לא רואה היגיון בזה שרופא מאומת יחזור לעבוד, מה יהיה אם מטופל ידבק בקורונה מרופא שאמור להיות בבידוד, לא לעניין הדבר הזה".
האם אתה חושב שנכון להגיע לחיסוניות עדר? האם זה יכול להתאפשר בזמן הקרוב על סמך הנתונים?
"כמה שיותר מחוסנים זה דבר טוב, אבל צריך להגיע לזה עם מחוסנים ולא עם מחלימים, כי ברגע שמדובר על מחלימים המחיר הוא גבוה מידי. אנחנו כבר רואים שיש הרבה יותר אשפוזים של ילדים, דווקא בלי מחלות רקע. המחיר של חיסון עדר כתוצאה מתחלואה הוא ממש לא לעניין", מתנגד ד"ר בר-ניר בנחרצות.
"כרגע אנחנו רואים שאומיקרון מדביק כאלה שחלו בזנים קודמים, אז מה מנסים להשיג פה? גם יש את הסיכונים של המחלה מהאומיקרון וגם יכול להגיע זן אחר שידביק את כל מי שהחלים, מה הרווחנו בזה?"
"אז נכון, גם החיסונים לא לגמרי יעילים היום במניעת ההדבקה, כמו שניתן לראות באומיקרון, אבל הם לפחות מגינים מתחלואה קשה, שזה גם מאוד חשוב. אנחנו רואים היום כי הכמות של המחוסנים שחולים בתחלואה קשה ונמצאים בסכנת חיים שואפת לאפס, וזאת לעומת חולים לא מחוסנים".
"אנחנו גם לא יודעים להבדיל ביניהם", הוא מסביר, "אתה לא יודע אם חולה קורונה נדבק באומיקרון או בדלתא או בזן אחר, וזו גם נקודה חשובה. אם לא עושים את הריצוף הגנטי אי אפשר לדעת. ריצוף גנטי בודקים רק מדגמית, לא כל אחד ובכמויות כאלה של נדבקים אי אפשר לבדוק כל אחד".
התחלת לדבר על המחוסנים ועל הלא המחוסנים, בהקשר הזה האם אתה חושב שצריך להצר עוד את צעדיהם של מתנגדי החיסונים? אם כן, באיזה אופן?
לדברי הד"ר יש כלל ברזל בעניין, "עדיף שכולם יהיו מחוסנים. איך להגיע לזה? זו כבר שאלה לא רפואית אלא פוליטית, כלומר האם לחייב חיסונים, או להשקיע יותר בחינוך. אלה דברים שהם לא במומחיות שלי, אבל אם זה היה תלוי בי כולם צריכים להיות מחוסנים. כבר עשו דברים מעולם, למשל במגפת האבעבועות השחורות בתחילת המאה ה-20 קנסו אנשים שלא התחסנו והכריחו להתחסן".
לגבי החיסון הרביעי, האם אתה חושב שהחיסון הכרחי ועוזר או שאולי זהו צעד רחוק מידי? לא היה אפשר להסתפק בשלושה חיסונים?
"להזיק זה בוודאי לא יכול להזיק, אלא רק להועיל, ואני שמח שניתנה ההזדמנות לשפר את ההגנה על האוכלוסייה שבסיכון. אבל רק בהמשך יתברר אם זה באמת תרם להגנה החיסונית. אני רעייתי ואמי, כולנו מעל גיל 60 ומחוסנים בפעם הרביעית", מדגים הדוקטור על עצמו.
מספר החולים הקשה גם מטפס, האם אתה חושב שמערכת הבריאות תוכל להתמודד עם מספר גבוה של חולים קשה?
"גם כשמדובר באחוזים קטנים יותר של חולים קשה בזן האומיקרון, עדיין הזן הזה מדביק הרבה יותר ביחס לדלתא, ומערכת הבריאות יכולה להיסתם", הוא מזהיר.
האם אתה חושב שנתמודד בעתיד עם וריאנטים מסוכנים יותר, מדבקים יותר ועמידים יותר בפני החיסון?
"אתה יודע למי ניתנה הנבואה", הוא צוחק, "אנחנו לא יודעים מה יהיה, בהחלט יכול להיות שיגיעו וריאנטים אחרים יותר מסוכנים, פחות מסוכנים, הכול יכול להיות. כשמדובר על אבולוציה של נגיפים, אנחנו ממש לא יודעים מה יהיה. אני יכול להגיד לך שהאומיקרון, דווקא בגלל שהוא מתרבה במהירות, הסיכוי שיתפתח ממנו משהו אלים, הרבה יותר גדול מאשר בזן הדלתא למשל", מתריע הדוקטור, אך מיד הוא ממהר להסתייג, "זה לא אומר שזה יקרה, מדובר על סיכויים".
מתי אתה חושב שהגל יתחיל לדעוך?
להערכתו, "אחרי שבועיים שלושה, אולי אפילו חודש, המספרים יתייצבו ויתחילו לרדת לאט לאט. זה לפחות מה שרואים במקומות אחרים שהאומיקרון הגיע אליהם קודם. זה גם תלוי בהתנהגות של האנשים במדינה. הכול היה נמנע אם כולם היו שמים מסיכה ומתרחקים אחד מהשני, אבל משום מה אנשים נמצאים צפופים ובלי מסיכות. אנשים פה לא ממושמעים לצערי והכל תלוי בזה".
