בית המשפט העליון קיבל היום (ג') את הערעור שהוגש נגד שרת הפנים ורשות האוכלוסין, ואסר עליהם לדון בבקשות אזרחות על פי הנהלים שנהגו בזמן בו הוראת השעה של חוק האזרחות הייתה בתוקף. העותרים ביקשו צו ביניים שיורה למדינה לפעול ביחס לבקשות של פלסטינים כמו שהם פועלים ביחס לכל בקשת איחוד משפחות, אולם השופטים פוגלמן, עמית וברק-ארז לא הוציאו צו ביניים ואף לא הורו לבית המשפט המחוזי להוציא צו ביניים. הם כתבו כי "התשובה לשאלה כיצד על המשיבים לפעול בעת הזו היא מורכבת" ועל כן, לעת עתה הורו שלא לנהוג כלפיהם כמו בכל בקשה, ומצד שני גם לא להשתמש בנוהל הישן.
כזכור, בקיץ האחרון בעקבות עימותים בין הקואליציה לאופוזיציה, לא הוארכה הוראת השעה לחוק האזרחות המאפשרת לרשות האוכלוסין לפסול בקשות לאיחוד משפחות של פלסטינים. בעקבות נפילת החוק, הוגשו מאות בקשות לאיחוד משפחות מצד פלסטינים, ומנגד שרת הפנים איילת שקד וח"כ שמחה רוטמן פעלו, כל אחד מצידו, לקידום חוק אזרחות חדש.
חוק אזרחות שכזה אושר בתחילת השבוע האחרון בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך טרם עבר בכנסת. אוחלם מאז הפלת הוראת השעה ועד עתה, המשיכו ברשות האוכלוסין לפעול על פי המצב המשפטי הישן, בעוד הם בוחנים את ההשלכות של נפילת החוק והניסיונות לחוקק אותו מחדש.
המוקד להגנת הפרט עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד התנהלות רשות האוכלוסין, ואף הגיש בקשה לצו ביניים שיאסור על המדינה לנהוג בהתאם לנוהל הישן. משסירב בית המשפט המחוזי להוציא צו ביניים פנו בארגון לבית המשפט העליון, שכעת הכריע, כאמור, כי רשות האוכלוסין לא תוכל להמשיך ולפעול על פי הנוהג המשפטי הישן.
עם זאת, השופטים נמנעו מהוצאת צו ביניים, ואף לא הורו לבית המשפט המחוזי להוציא צו שכזה. על פי פסק הדין שכתבה השופטת דפנה ברק-ארז, מצד אחד המדינה לא תוכל להמשיך ולנהוג בבקשות שהוגשו על ידי תושבים פלסטינים באותו אופן בו נהגה בעבר, ומנגד היא מבהירה כי המדינה לא צריכה לפעול ביחס לבקשות המוגשות על ידי פלסטינים באותו אופן בו היא נוהגת בכל בקשה רגילה.
לדברי ברק-ארז, "איני סבורה כי יש מקום להורות למשיבים מכוח אילו נהלים בדיוק לפעול בנושא, או כיצד להפעיל את שיקול הדעת הכללי המוקנה להם. זאת, מאחר שאין מקום להכריע בגדרו של הסעד הזמני בכלל הטענות שנדונות בהליך העיקרי ולתת בו סעד הזהה במהותו לסעד העיקרי. על כן אין מקום, בעת הזו, להורות למשיבים לנהוג ביחס למערערים באופן זהה לטיפול בבקשות אחרות למתן מעמד, שהרקע להן הוא שונה".
בפועל הורה בית המשפט העליון כי הדיון בעתירות נגד רשות האוכלוסין יתקיים בבית המשפט המחוזי, וכי רשות האוכלוסין "יפעלו אפוא בתקופת הביניים ועד להכרעה בעתירה בהתאם לשיקול דעתם, אך זאת בהתאם לסמכויות המוקנות להם בגדרו של הדין הקיים".
