הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם אתמול (ד') את דו"ח הוצאות השכר במערכת הביטחון. הנתונים המוצגים בדו"ח מצביעים על כך שהשכר במערכת הביטחון הינו גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק. מהדו"ח עולה, כי השכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע ראשוני בצה"ל (עד גיל 28) הינו 11,061 שקלים, בקרב משרתי קבע מובהק (מעל גיל 28) הינו 22,713 שקלים, בשירות בתי הסוהר השכר החודשי הממוצע הינו 17,895 שקלים, במשטרה הינו 19,106 שקלים, ביחידות הסמך של מערכת הביטחון הינו 30,036 שקלים ובקרב אנשי הגופים החשאיים הינו 23,212 שקלים.
בנוסף, ניתן למצוא בדו"ח שהוצאות השכר והפנסיה מהוות חלק ניכר מהוצאות גופי הביטחון. במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, הוצאות השכר והפנסיה מהוות 79% ו-76% (בהתאמה) מהוצאות הארגון כולו. סך ההוצאה על השכר גדל על פני השנים, הנובע הן מגידול בכמויות המשרתים בשני הגופים והן מעליית השכר של המשרתים.
לאור מאפייני השירות בגופי הביטחון, קיימת בהם אפשרות לפרישה בגיל מוקדם מגיל הפרישה לפי חוק. בנוסף, הקצבאות הממוצעות בגופי הביטחון גבוהות מהקצבה הממוצעת המשולמת לעובדים הפורשים משירות המדינה, מה שמביא לכך שבסך הכול שווי הקצבה הכולל לפורש בגופי הביטחון גבוה משמעותית משווי הקצבה הכולל לפורש בשירות המדינה (הדבר בולט בייחוד בצה”ל, בו גיל הפרישה הוא הנמוך ביותר). הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה, זאת בשל גיל הפרישה המוקדם של קציני צה"ל ובשל קצבה ממוצעת גבוהה יחסית.
אחד הנושאים בהם בחרו באגף השכר להתמקד השנה הוא הצמדת השכר הקיימת במערכת הביטחון. לעובדים במערכת הביטחון לא קיימת זכות התאגדות בארגוני עובדים, מסיבות ברורות. כדי לוודא שזכויותיהם של המשרתים בגופי הביטחון אשר חל עליהם איסור התאגדות נשמרות, קבעה הממשלה בשנת 1979 כי עדכונים בשכר של עובדים בשירות המדינה יחולו בהתאמה גם על שכרם של המשרתים בצה"ל, ובהמשך נקבע כי עדכוני השכר בצה"ל יחולו בהתאמה גם על המשרתים במשטרה ובשירות בתי הסוהר. שיטת ההצמדה של השכר מוודאת ששכרם של המשרתים במערכות הביטחון יעלה בהתמדה, גם ללא ייצוג של ארגון עובדים. אלא שעל פי אגף השכר במשרד האוצר, שיטת ההצמדה משווה את רכיבי השכר ולא את סך השכר, מה שמייצר עיוותים רבים.
בגלל ההצמדה, גופי ביטחון משלמים תוספות שכר שנקבעו במקור לפקידי הממשלה, שלא בהכרח קשורות לאופי העיסוק בגופי הביטחון. תוספת מסוימת המשולמת לפקיד במשרד ממשלתי חייבת להיות משולמת באותו אופן לחייל, לשוטר או לסוהר, הנמצאים בדרגה המקבילה לאותו הפקיד, בלי התחשבות ברמת השכר השונה או הצרכים הארגוניים השונים, ועל אף שאופי התפקיד והעיסוק לרוב שונה בתכלית.
כך לדוגמה, בשירות המדינה נהוג לשלם תוספות שונות בגין השכלה כגון גמולי השתלמות, המועתקות לגופי הביטחון, על אף האופי השונה של העיסוק בין חייל, שוטר ופקיד ממשלתי. יתר על כן, בגלל מבנה השכר והתוספות הייחודיות המשולמות בגופי הביטחון, לעיתים תוספות "שהשתרשרו" לגופי הביטחון משירות המדינה גבוה יותר בגופי הביטחון מאשר במדינה, וזו על אף שמטרת ההצמדה הינה להבטיח שהשכר בגופי הביטחון לא יישחק לאור היעדר יכולת התאגדות.
עוד נמצא בדו"ח, כי פערי השכר בין צעירים לוותיקים בצה"ל גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לצבאות זרים. ובכלל, שכרם של אנשי הקבע בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים, לדוגמה: שכרו של פרקליט צבאי בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים כמעט לכל אורך הקריירה ואף גבוה באופן חריג החל מאמצע הקריירה הצבאית. יחד עם זאת, ניתן לראות כי השכר במקצועות הקצונה בצה"ל נמוך בתחילת הקריירה הצבאית בהשוואה לצבאות זרים, אולם הוא עולה בצורה חדה עם הוותק ועם הדרגות, כך שהמעבר לקבע מובהק בצה"ל גם מזניק את השכר והופך לגבוה מאוד בהשוואה לרוב מדינות המחקר.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן מסר כי "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, מבית ומחוץ, המשתנים מעת לעת. המערכת הביטחונית נדרשת להתאים את עצמה תכופות והישגיה מאפשרים את המשך קיום "החיים עצמם" במדינת ישראל. אין עוררין שהמשאב העיקרי של המערכת הוא ההון האנושי. הנתונים המוצגים בדו"ח מצביעים על כך שהשכר במערכת הביטחון הינו גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק, על כך שהוצאות השכר והפנסיה הינם חלק מרכזי מהוצאות הגופים ועל פערי שכר גבוהים מאוד בין המשרתים הצעירים למשרתים הוותיקים. אנו מכירים בצורך לשמר את המשרתים הטובים אך לצד זאת חלוקים על הדרך להשיג זאת".
תגובת דובר צה"ל
עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות.
השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה.
כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר.
בניגוד לנטען בדו״ח, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות.
צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם.
