אתמול שוב התפרצו מהומות בנגב: אלפי תושבי הפזורה הבדואית הגיעו להפגנת ענק סמוך לכביש 31, כשהם מצוידים בשלטים, באבנים ובחמורים, ועצרו את התנועה במחאה על נטיעות קק"ל בנגב השבוע. מהמשטרה נמסר שהיא גילתה "אפס סובלנות כלפי מפרי הסדר".
זירת ההתפרעויות אתמול ושלשום היא בסביבת העיירה מולדה, או בשמה הנוכחי סעווה, מקום מושבו של שבט אל־אטרש, היא אחד משבעה יישובי קבע שהממשלה הכירה בהם בשנת 2003. במפה שמציגה כאן לראשונה תנועת רגבים נראה בבירור שטח העיירה המסומן בסגול, וסביבו היקף הבנייה הבלתי חוקית, בצבע אדום. לפני 18 שנה, כשהכירו ביישוב, הוגדר לו שטח עצום של 11.5 אלף דונם, בציפייה שהפזורה תתכנס אל תוך היישוב. כפי שאפשר לראות במפה, שלב ההתכנסות מעולם לא קרה. עד היום לא ניתן להבחין בהבדל פיזי כלשהו בין היישוב החוקי לפזורה שמסביבו. למקום אין שטח גבול מסומן, ואיש הישר בעיניו יבנה.
במשך יותר משלושים שנה עורך משרד השיכון, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, נטיעות עצים בנגב, בהנחה שבמקום שיש בו נטיעות אין פלישות לאדמה, וזהו שומר הקרקע הטוב ביותר. במהלך השנים גברה ההתנגדות לפעילות זו מצד גורמים בשמאל הקיצוני ובמפלגות הערביות, ובכל פעם שנערכות נטיעות מפציעים מי שטוענים לבעלות על הקרקע המדוברת – אף שמדובר באדמות מדינה. נוכחות רע"ם בממשלה הגבירה הפעם את התופעה.
"שטח המריבה" שהרעיש השבוע את הארץ מקיף רק 10 אחוזים מפרויקט הנטיעות המתוכנן. מדובר בשטח של 193 דונם (מסומן במפה בצבע ירוק), בחלק הקרוב ביותר לבתי התושבים הבדואים, שאותו הספיקו לנטוע. זאת מתוך 3,328 דונם שמחולקים ל־13 חלקים ומתוכננים להינטע בהמשך – כך עולה מפענוח שערכו ברגבים.
כלל נציגי הממשלה מוכנים לדבר עם נציגי הבדואים, בשיתוף רע"ם ובהובלת מנהלת הבדואים, לקראת הפעימה הבאה של הנטיעות, במטרה להגיע להסכמות. התושבים הבדואים דורשים למשל תכנון משותף של מערכת ההשקיה והזזה של שדרת העצים הראשונה מקו הבתים, ובמשרד השיכון נוטים להסכים לכך. על אף ניסיונות ההרגעה של חברי ימינה ותקווה חדשה, הנטיעות הבאות נמצאות בסימן שאלה: אי אפשר לדעת אם הן יתקיימו בעוד כחודשיים כמתוכנן או על בסיס שינויים, ומה תקבל רע"ם בתמורה לקיומן.
את העבודות עושה הקרן הקיימת כזרוע ביצועית של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), המצויה בסמכותו של השר זאב אלקין במשרד השיכון. נוכח הסערה הגוברת נועדו בשבועיים האחרונים כמה פעמים יו"ר רע"ם מנסור עבאס ויו"ר רשות מקרקעי ישראל ינקי קווינט, במטרה להגיע לפשרה על הנטיעות, ולקראת הסדרת יישובים בפזורה הבדואית בנגב. לנוכח הדיונים עוכבו העבודות לכמה ימים, אך המשא ומתן לא צלח והשר אלקין הורה להמשיך בנטיעות בלי להמתין לתשובה.
את הנטיעות ליוו מעשי טרור ואלימות נגד היהודים באזור. ביום השני לעבודות, בשעה 21:30 בערב, החלו מתפרעים בדואים לזרוק אבנים לעבר מכוניות ואוטובוסים בכביש 25 המוביל לבאר־שבע, הציתו את מכוניתו של עיתונאי הארץ בשגב־שלום, הבעירו צמיגים בכניסה ליישוב רתמים הסמוך לביר־הדאג', וחסמו את מסילת הרכבת. גם לאחר הפסקת העבודה ופינוי הכלים מהשטח המשיכו המתפרעים ליידות אבנים לעבר כלי רכב.
ראש הממשלה נפתלי בנט כינס ביום שלישי הערכת מצב ובה הורה להמשיך בנטיעות; ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ביקש להקפיא אותן לטובת מאמצי הסדרה. בשל המשך הנטיעות סירבה סיעת רע"ם להשתתף בדיונים במליאת הכנסת ביום רביעי. בשעה שהטרקטורים פעלו בשטח מול תושבי הפזורה המתנגדים, כשביניהם חוצצים כוחות משטרה, תדרך שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן כמה עיתונאים על הגעתו לפשרה שלפיה הנטיעות יופסקו "כמתוכנן" והמו"מ יחודש. בימינה ובתקווה חדשה ניסו להרגיע את הביקורת הציבורית ולהבטיח שהשלב הבא בנטיעות יתרחש כמתוכנן. לאור הכעס הפנים־קואליציוני שעורר, הוציא כהן לאחר מכן הבהרה כי "הנטיעות יושלמו כפי שהוגדר מראש".
הכנענו את הממשלה
אם בממשלה חשבו שהמהומות בנגב ייפסקו לאחר הפסקת הנטיעות וכניסה למו"מ, בצהרי אתמול הבינו כאמור שהאירועים אינם בשליטתם. אלפי צעירים בדואים נענו לקריאתו של חוסיין אל־רפאיעה, מקורבו של ח"כ עבאס, ובשעות הצהריים המאוחרות התרכזו בצמתים מרכזיים כדי להמשיך בהפגנות, שהתפתחו במהרה להפרות סדר.
בליל רביעי, לאחר ההסכם שגיבש השר מאיר כהן על הפסקת הנטיעות וכניסה למשא ומתן, פרסם אל־רפאיעה סרטון שבו הכריז על ניצחון והכנעת הממשלה. בהמשך ביקש אל־רפאיעה מתושבי הנגב להתכנס להפגנה כדי להמשיך לקצור את פירות הניצחון: "אני פונה אל המשפחות במרחבי הנגב, אנחנו היום ניצחנו פעמיים – גם הסגנו את הכוחות מהאדמות שלנו בהסכמת הממשלה, וגם הצלחנו לחשוף את הסוגיה שלנו בפני העולם כולו באמצעות אמצעי תקשורת בינלאומיים ומקומיים. זה הישג גדול לתושבי הנגב, ובמיוחד לצעירים שביצעו מלחמה גדולה למען האדמה שלנו ולהגנה עליה".
בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו שיגר אל־רפאיעה, איש השטח שניהל את המאבק בנגב עם ח"כ עבאס, ברכות לצעירים שהתעמתו עם כוחות הביטחון ולאימהות העצורים, שאותן כינה "עדות לגאווה שגידלו את הגיבורים": "אני מצדיע לכל העצורים. מעצר כל אחד ואחד מכם מהווה גאווה גדולה".
הוא שיבח גם את ההנהגה הפוליטית שהצליחה "לבסס את העמדות הפוליטיות שהביאו להישג הגדול", ואת כלי התקשורת והעיתונאים "מהנגב ומכל חלקי ארצנו שהביאו את התמונות מהשטח". הוא בירך בהודעתו גם את "עורכי הדין שניהלו מאבק משפטי ואת ערביי הצפון שהצטרפו להפגנות".
שר השיכון אלקין, שעמד השבוע על משמר הנטיעות, תומך בהסדרת הפזורה הבדואית בנגב תוך כניסה למשא ומתן מואץ. הוא גורס שככל שמושכים זמן המצב הופך לגרוע יותר, שכן בכל יום שעובר נתפסים עוד ועוד שטחים. בין הצדדים שוררת הסכמה כי נטיעת העצים מבקשת לשמר חלק מהשטח, אך לא פותרת את הבעיה האמיתית: הקרקעות שלא הוסדרו. קשה לדעת האם נוכח המגבלות שמציבה רע"ם, יצליח אלקין בממשלה הנוכחית להגיע למתווה סביר.
בעקבות ההחלטה להקפיא את פרויקט הנטיעות של קק"ל בדרום, אמרו בתנועת רגבים כי "מי שמתקפל בפני טרור ולחצים, מזמין עליו את גל האלימות הבא. בנט, סער ואלקין ביקשו מהציבור לבחון את הממשלה במעשים ולא בדיבורים. נכון להיום, החלטת הממשלה להיכנע ולהקפיא את הנטיעות היא מעשה המדבר בעד עצמו. הקול קול אלקין, והמעשים מעשי עבאס".
הליכוד מסר בתגובה לאירועים: "בכל יום ממשלת בנט־רע"ם יורדת לשפל אנטי־ציוני חדש. לראשונה מזה 73 שנה, חברה בכירה בממשלת ישראל מתנגדת לנטיעת עצים בארץ ישראל. בנט, תתבייש".
יש לציין שבדצמבר 2020 הורה השר עמיר פרץ, שכיהן בממשלת החילופים נתניהו־גנץ, לעצור את הנטיעות שם, כנראה בהערכה שהדבר יסייע לו להשיג בעתיד את קולות רע"ם בבחירות לנשיאות המדינה שהוא שקל להשתתף בהן.
