כשנה וחצי אחרי פתיחתו הרשמית של משפט נתניהו, ועדיין בעיצומן של עדויות התביעה, התנהל בשבועות האחרונים דיון על עסקת טיעון בין שני הצדדים. העיתונאי בן כספית ממעריב דיווח על כך לראשונה ביום רביעי, ובמהלך יום חמישי נודעו עוד פרטים על טיוטת העסקה, הנתונה עדיין במשא ומתן.
גורמים מוסמכים ידעו לומר לנו כי עורך הדין בעז בן־צור, פרקליטו של נתניהו, פנה לאחרונה ללשכת היועץ המשפטי לממשלה וביקש להיכנס למשא ומתן לשם חתימה על הסדר טיעון במשפטו של ראש הממשלה לשעבר.
"אנחנו רק במסדרון", ציננו את ההתלהבות מקורות בפרקליטות, ודיווחו לנו שבין הצדדים קיים פער גדול בסוגיות מהותיות כמו סעיפי האישום, טווח הענישה ושאלת הקלון.
גורם בפרקליטות מסר כי עד כה התקיים בין התביעה לסנגור הליך ראשוני מאוד לגיבוש הצעה שתוכל להיות מונחת בפני כלל צוות התביעה. נציגי התביעה הגדירו לסנגור מתווה שהיא תהיה מוכנה לשקול, ואלה עיקריו: 1. הרשעות בעבירות של שחיתות שלטונית. 2. ענישה של מאסר בפועל שתרוצה בעבודות שירות. 3. התביעה תבקש מבית המשפט לקבוע כי דבק במעשיו קלון ועל כן הוא פסול מכהונה ציבורית לשבע שנים כמצוות המחוקק.
לדברי הגורם רק אם ההצעה הזו תתקבל בידי נציגי נתניהו ייפתח שיח בין צוות התביעה לסנגור על נוסח כתב האישום. אם תהיה הסכמה לנוסח כתב אישום ורף הענישה, רק אז ייכרת הסדר טיעון.
נתניהו ובאי כוחו לא הגיבו עד כה על שמועות העסקה. ככל הידוע, העניינים שבהם כבר מתגבשת הסכמה הם ביטול סעיף האישום בתיק 2000 (השיחות עם מו"ל ידיעות אחרונות), התחייבות מצד התביעה להסתפק בעבודות שירות בין שלושה לשישה חודשים, והודאה של נתניהו בסעיפי מרמה והפרת אמונים. סעיף השוחד, כך הוסכם בדיונים, יבוטל.
עניין נוסף שהוסכם: בעקבות החתימה על העסקה נתניהו יפרוש מהכנסת, אך העיתוי המדויק של הפרישה לא נקבע.
מה לא הוסכם ומה גורם לנתניהו להסס עדיין לחתום? בעיקר עניין הקלון. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שעומד לסיים את תפקידו ב־31 בינואר, דוחה את דרישת נתניהו לוותר על דרישת קלון. אם מנדלבליט ינצח בדיון הזה, נתניהו לא יוכל לשוב לכנסת בשבע השנים הקרובות, וממילא כבר לא יוכל לעולם לשוב ולכהן כראש ממשלה בישראל. אם פרקליטי נתניהו ינצחו, כבר בבחירות הקרובות יוכל נתניהו להתמודד על משרה זו, למרות פרישתו מהכנסת.
נתניהו מבקש לחתום על הסדר דומה לזה שעליו חתם יו"ר ש"ס אריה דרעי: הרשעה בסעיף הפרת אמונים ללא מאסר תמורת פרישה זמנית מהחיים הפוליטיים, כאשר סוגיית הקלון תידון אם וכאשר יחזור להתמודד על ראשות הממשלה. אם יקבל את מבוקשו זה, הדבר ייחשב לו להישג משמעותי מאוד.
אלא שמבחינת הפרקליטות אין להשוות בין המקרים, שכן בניגוד לדרעי שהואשם בשחיתות אישית, כתב האישום נגד נתניהו עוסק בחשד לשחיתות ציבורית. מכיוון שכך, הרחקה לצמיתות מן החיים הפוליטיים היא דרישה בסיסית. "מה חשוב יותר, חודש יותר או פחות בכלא או בעבודות שירות, או להרחיק מ'מקום הפשע' אדם שפגע באמון הציבור וניצל לרעה את תפקידו הציבורי?", אומרים בצלאח א־דין. במילים אחרות: גם מבחינת הנראות, הפרקליטות לא יכולה להרשות לעצמה שתיק שוחד גדול יסתיים באישום מינורי.
בצוות התביעה של נתניהו טוענים שהתיק מתקדם כמתוכנן ושהעדים שעלו להעיד עד כה סיפקו את הסחורה והעמידו תשתית ראייתית מספקת להרשעה. לדברי גורמים בצוות, גם אם תיחתם עסקת טיעון, הדבר לא יעיד על פגמים וחולשות בתיק, אלא על רצון לסיים בהקדם הליך משפטי מרתוני שממשיך לייצר מתח לאומי בלתי פוסק.
בפרקליטות מבינים היטב שעצם הנכונות לוותר על סעיף השוחד, והתמקדות בדרישה לפרישה מהחיים הפוליטיים, מעניקה רוח גבית לטענת תומכי נתניהו, שלפיה כל מטרת התיק הייתה הדחתו של ראש ממשלה מכהן מהימין.
אלא שגם נתניהו לא יוצא טוב מהדיווחים הגוברים על עסקת טיעון. אם "נאשם מספר 1" יחתום עליה, הוא יפריך בכך את טענתו הבלתי נשכחת כי "לא היה כלום כי אין כלום". ההיסטוריה תרשום לפניה כי ראש הממשלה הוותיק ביותר בתולדות ישראל הודה ב־2022 בעבירות של שחיתות שלטונית.
