מערכת החינוך מוצאת את עצמה עייפה ומבולבלת בימים אלו של התפשטות זן האומיקרון. עשרות אלפי תלמידים ומורים מאומתים או מבודדים מאתגרים את היכולת לרכז את הלמידה בתוך מבני בתי הספר, ומנגד משרד החינוך אינו מאשר, לפי שעה, קיום הוראה מרחוק. תלמידים רבים סובלים עדיין מקשיים חברתיים-רגשיים קיצוניים, אשר מקשים עליהם להתפנות ללימודים. בתוך כך, הפערים הלימודיים אשר נוצרו במהלך תקופת הקורונה ממשיכים להתרחב, בין אם הלמידה היא פנים אל פנים ובין אם היא מרחוק.
גם הפעם, נדמה שמשרד החינוך לא החמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות. עם כניסתנו לשנה השלישית של מגפת הקורונה, נושאים רבים טרם טופלו על ידי קובעי המדיניות במשרד החינוך. ביניהם: צמצום מספר מקצועות הלימוד, הכשרת מורים להוראה אפקטיבית העושה שימוש במגוון אמצעים טכנולוגיים מרחוק ומקרוב, עיצוב של כלי הערכה מגוונים (כולל לצורך קיום מבחני הבגרות), גיבוש הנחיות ללמידה חוץ-כיתתית, פיתוח כלים לאיתור תלמידים במצב רגשי-חברתי שדורש התייחסות מיידית, ומתן מענים ארגוניים ומשפטיים להגמשת ההוראה. ובתווך נמצאים הצוותים החינוכיים בבתי הספר, אשר נאלצים להתמודד עם תחלואי המערכת תוך שהם עצמם חשופים גם לתחלואי הקורונה.
ממחקר שערכנו במימון לשכת המדען הראשי של משרד החינוך, עולה כי במצב בו המורים והמורות נמצאים, הם נדרשים לקבל החלטות מקצועיות על בסיס הנתונים אשר בידיהם. לרוע המזל, דווקא בימים אלו, כאשר החלטות אלה חשובות מתמיד, חסרים להם נתונים שיסייעו להם לקבל החלטות באופן מושכל.
קבלת החלטות בקרב מורים עומדת בבסיס מקצוע ההוראה, ובמובנים רבים מהווה מאפיין מרכזי שלו. קבלת ההחלטות קשורה לכל תחומי העשייה המקצועית. בין היתר, היא קשורה לפדגוגיה (למשל, איך ללמד נושא מסוים?), להיבטים של התנהגות (מתי להתערב בוויכוח בין תלמידים?), למאפיינים רגשיים-חברתיים (כיצד לסייע לתלמידים שחווים חרדה?) ואף להתפתחות מקצועית (באיזו השתלמות לבחור?). החלטות אלו צריכות להביא בחשבון את מאפייני התלמידים, מאפייני הלמידה, מאפייני בית הספר, מאפיינים חברתיים, ואף את מאפייני המורים מקבלי ההחלטות. לכן, קבלת החלטות מיטבית צריכה להתבסס על מגוון רחב של נתונים אשר מנותחים באופן מתמשך, בין אם באופן אוטומטי ובין אם באופן יזום על ידי המורה.
עוד מחקרנו העלה כי גם בימי שיגרה מורים מקבלים החלטות תכופות במסגרת עבודתם, וכי הם עושים זאת הן בהתבסס על מגוון רחב של נתונים הזמינים להם, והן על בסיס הניסיון שהם רוכשים במהלך עבודתם. בפרט, בולט השימוש בנתונים על מנת לקבל החלטות פדגוגיות בהקשר ליחסים בינאישיים, לטובת קידומם הלימודי של התלמידים ורווחתם הנפשית. כיום בעיקר זמין למורים מידע אודות מצבם של התלמידים בתחום הלימודי, אולם זה לא מספיק. המורים ציינו שהיו רוצים לקבל נתונים מסוגים שונים אודות תלמידיהם, בעיקר מידע אישי-רגשי ומשפחתי.
ההוראה מרחוק בימי הקורונה פגמה בתהליך קבלת ההחלטות של מורים באופן משמעותי. מורים התקשו לקבל החלטות, וההחלטות שהתקבלו לא היו מיטביות. לתפיסתם, החלטות שהצריכו מחשבה ארוכה התקבלו במהירות, והחלטות שהצריכו תגובה מיידית התקבלו באיחור. באופן כללי, נרשמה ירידה אצל המורים בשימוש בנתונים לצורך קידומם הלימודי ורווחתם הנפשית של התלמידים, הן בהוראה מקוונת בזמן אמת (לדוגמה, בזום), הן במשימות מקוונות לביצוע באופן עצמי, והן בהוראה הרגילה בבית הספר. מידע לימודי, שלרוב היה זמין למורים בימי שיגרה, חסר מאוד בימי קורונה, ומידע משפחתי ואישי, שממילא חסר למורים בימי שיגרה, הפך להיות הכרחי עוד יותר בתקופת הקורונה, וחסרונו הורגש.
לאור הצורך בקבלת החלטות מבוססת נתונים, ולאור היעדר נתונים הכרחיים שיסייעו להם בכך, מורים רבים החליטו לעשות מעשה ולאסוף נתונים בעצמם. הם עשו זאת באמצעות שיחות יזומות עם תלמידים והורים, ואפילו באמצעות שאלונים מקוונים שבנו בעצמם. הם ממש התאמצו להשיג מידע שיסייע להם לתפקד בצורה מיטבית בתנאים שנכפו עליהם.
יחד עם זאת, היכולת של המורים להשיג מגוון רחב של נתונים מדויקים בזמן אמת ובאופן שוטף – מוגבלת. המורים צריכים סיוע מערכתי נרחב, בימי קורונה וגם בימי שגרה. לשם כך, חשוב לבנות תרבות של קבלת החלטות מבוססת נתונים, שתיושם במוסדות החינוך ובמערכת החינוך כולה באופן שוטף. במקביל, מומלץ להגדיל את האוטונומיה של בתי הספר ושל המורים, ולאפשר להם לפעול בחופשיות רבה יותר במרחב הבית-ספרי. דבר זה יוביל לקידומם המקצועי של המורים כאנשי מקצוע מומחים, המבססים את החלטותיהם על נתוני אמת, לאיכות הוראה טובה יותר, ובסופו של דבר תתרום רבות לקידומם של התלמידים.
ד"ר ארנון הרשקוביץ הוא חבר סגל בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ראש המגמה "טכנולוגיה ולמידה"; פרופ' אלונה פורקוש ברוך היא חברת סגל בכירה במכללת לוינסקי לחינוך וחוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב; ד"ר מאיה בוטוין היא מרצה במכללות "בית ברל" ו"קיי" להכשרת מורים.
