חוק הגיוס הוא אחד המכשולים הגדולים ביותר של הממשלות בעשור האחרון, ובכל זאת הובא היום (שני) להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת שם נפל. ההצעה זכתה לתמיכת 54 ח"כים ו- 54 הצביעו נגד. זה קרה למרות ששלושה מקולות חברי סיעת רע"מ הצביעו בעד, זו פעם ראשונה שמפלגה ערבית-איסלאמית מצביעה בעד גיוס ליחידות של צבא ההגנה לישראל. החוק נפל בגלל ההתנגדות המפתיעה של ח"כ ג'ידא רנאווי זועבי ממרצ, במחאה על העברת חוק האזרחות. מיד לאחר ההצבעה הגיעו הח"כים החרדים למקומה כדי להודות לה.
זמן קצר לאחר נפילת החוק יצאו ראש הממשלה בנט, שר החוץ לפיד והשר הבטחון גנץ בהודעה משותפת שבישרה כי "ביום רביעי הקרוב הקואליציה תניח את הצעת חוק הגיוס מחדש עם בקשה לפטור מחובת הנחה. ההצעה תעלה להצבעה במליאה בשבועות הקרובים".
איך רע"מ השתכנעו להצביע בעד? בקואליציה טוענים כי "עד היום היינו בהסכמות מול האופוזיציה ולכן דחינו את ההצבעה על החוק", אולם לפי דברי יו"ר סיעת רע"מ מחודש נובמבר האחרון, "הח"כים הערביים מעולם לא השתתפו בהצבעות על חוקים ביטחוניים" אך מצד שני ללא חוק הגיוס – כולם מחוייבים בגיוס.
שר הביטחון בני גנץ הציג את חוק הגיוס במליאת הכנסת: "מתוך הכרה בערך לימוד התורה ותחת ההבנה כי לא כל תלמידי הישיבות ישרתו מחר בבוקר, ואולי לא בכלל, מטרת ההצעה היא לפעול ככל הניתן לקידום השוויון בשירות, באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל – על מנת להשיג את יעדי הגיוס, פועלים בצה"ל להרחבת מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי, שיבטיחו שמי שנכנס חרדי ישמור על זהותו".
גנץ לא מוותר על הרפורמה שלו של מתווה השירות. לדבריו, "הצעת החוק אינה עומדת בפני עצמה. אנו נמצאים בתהליכי הקמה של צוות ממשלתי שיקדם מתווה שירות חדש וכולל למדינת ישראל. מתוך ראיה שרוב מוחלט חייב לשרת, אך לא כולם חייבים או יכולים לשרת בצה"ל. במסגרת המתווה, צה"ל יקבל קדימות בתהליך האיתור, ומי שישרת יותר ובשירות קרבי יותר, יתוגמל יותר. זוהי אחת הרפורמות המורכבות, החשובות והמשמעותיות לביטחון ישראל ולחוסנה של החברה הישראלית".
יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני: "לעם ישראל אין זכות קיום בלי לומדי התורה, גם כשהתפזרנו בכל הגלויות, היהודי בסין, בפולין ומרוקו דיברו באותה שפה של לומדי התורה "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". בלי לומדי התורה לא היינו קיימים כעם ולא היינו חוזרים לארץ ישראל, נילחם על כך שלומדי התורה ימשיכו ללמוד בלי מכסות ובלי תנאים, ולא נתמוך בשום חוק שמגביל את הערך הקדוש הזה."
ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה בדיון על חוק הגיוס: "מדינה יהודית ששוקלת חוק שכזה – מבחינתנו עדיף שלא תקום. לא יצליחו לנתק את הלומדים מספסל הלימודים".
צריך לומר שזוהי סוגיה עמוקה ומורכבת והשלמת החוק עוד רחוקה. בכנסת העשרים עבר החוק בקריאה ראשונה ביולי 2018, אך מאז נתקע. כך שדי להציץ להיסטוריה חוק הגיוס, על התלאות שעבר בוועדות הכנסת ובמליאת המשכן וכמה ממשלות נפלו בגללו. חוק הגיוס הוא אחד המכשולים הגדולים ביותר של הממשלות בעשור האחרון.
