ביקורת נשמעת במערכת הבריאות על ההחלטה הדרמטית שהתקבלה אתמול (ב') במשרד הבריאות לשחרר מבידוד מאומתים לקורונה בחלוף רק חמישה ימי בידוד, וזאת בכפוף לבדיקה ביתית. מספר המאומתים שובר שיאים, בבתי החולים מדווחים על תפוסות שיא של חולי קורונה ומחלות חורף ובממשלה מקווים כי בתוך שבוע עד שבועיים גל האומיקרון יהיה מאחורינו. כמו כן, מזה כשלושה ימים אין נתוני הדבקות, תחלואה וחיסונים במערכות משרד הבריאות בשל קריסת מערכות המחשוב המנטרות את התפשטות המגפה בישראל.
"אני לא מאמינה שבמצב כל כך גרוע של הדבקה ושיאי תחלואה, ההנחה שאם אתה הופך אותו ליותר גרוע, הוא לא יהיה גרוע יותר", אומרת פרופ' רות הרשברג מהפקולטה לרפואה בטכניון. היא מסבירה כי איבוד השליטה על התפרצות התחלואה במדינה וההחלטה כעת לשחרר מאומתים שבסבירות רבה ידביקו אחרים היא הימור מסוכן. על אף שמטרת קיצור הבידוד היא לחפות על מחסור כוח האדם במשק העבודה בישראל, לטענת פרופ' הרשברג, זה ישיג תוצאה הפוכה.
"אם בממוצע 20-15 אחוזים מהמאומתים שעדיין יהיו מדבקים עם יציאתם מהבידוד, מספיק ששליש מהם ידביקו אדם אחד או יותר, אז בעצם מה שעשית בימי בידוד שחסכת יומיים בידוד לכאלו שהם לא סימפטומטיים, ויצא שעל כל אדם שהדביק יתווספו חמישה ימי בידוד במקרה הטוב, אם לא פיתח סימפטומים, ואולי גם עשרה ימים או שבועיים, תלוי כמה זמן יחווה מחלה". כלומר, לטענתה "לא צפוי שהמהלך הזה שיביא לעלייה בהדבקה יחסוך ימי בידוד, כי אומנם יוריד יומיים לאדם בודד אבל יוסיף לאחרים שהוא עלול להדביק. זו החלטה שנעשית מתוך פניקה ובלי מחשבה קדימה".
מדיניות המשרד שמושפעת מלחצים פוליטיים שמופעלים על אנשי הבריאות מצד ראש הממשלה ושר הבריאות מתבססת על ההנחה שאנחנו נמצאים לקראת שיא ההדבקות בישראל, ובעת הקרובה, לאחר שנדבקו לכל הפחות חצי מיליון בני אדם ובהערכות של עוד כמיליון וחצי שנדבקו ולא נבדקו, אנחנו צפויים לראות ירידה בתחלואה. "זה בדיוק ההפך, כי רוב האנשים נדבקים בשיא ההדבקה וזה מיותר לגמרי לאבד כל רסן כעת", טוענת הרשברג. לדבריה, "אם ה'פיק' קרוב, אז מה הפניקה. חכה שהפיק יגיע ואז ירד. כל מדיניות הבידודים היא לא רציונלית כרגע. הגיוני לבודד מי שנחשף למאומת ואז בהכרח זה חוסך הדבקות ובידודי משנה, אבל למה לשחרר אנשים שיודעים שיכולים להדביק אחרים?".
הרשברג, לצד גורמים נוספים במערכת הבריאות, חוששים כי רבים לא מבצעים את בדיקות האנטיגן בצורה הנכונה והמדויקת, ומאחר שהמהימנות של התוצאות גם ככה נמוכות, יהיו רבים שבכלל לא יבצעו את הבדיקות הוולנטריות בביתם כי במקום העבודה שלהם ילחצו עליהם לחזור לעבודה. "המצב במשק הוא רע והציבור לא יכול להרשות לעצמו ימי מחלה וימהרו לחזור לעבודה", חוששת הרשברג.
"חובתנו לבחון אפשרויות בשביל לאפשר ככל הניתן חיים לצד הקורונה", הסביר הבוקר בריאיון בגל"צ ממונה הקורונה, הפרופ' סלמן זרקא את המניעים להחלטה השנויה במחלוקת. "הבנו שאפשר לקצר את הבידוד לחמישה ימים, אבל לחייב שתי בדיקות אנטיגן ויומיים בהם אין תסמינים. אנחנו מנהלים סיכונים כל הזמן והכלים שהשתמשנו בהם בדלתא לא מתאימים לאומיקרון".
לדברי זרקא, הוא לא יודע מה יהיו השלכות ההחלטה על שחרור המבודדים והסיכון בהעלאת ההדבקות בציבור: "בעוד חודשיים מה תהיה המשמעות של אנשים שנדבקו באומיקרון וההשפעה על ילדים? יפתחו לונג קוביד או פימס? לא יודע להגיד ולא יכול לקחת סיכון מהסוג הזה – אנחנו לא במדיניות של חסינות עדר". זרקא העריך כי "עוד שבוע נתחיל לראות ירידה במספרים, אבל לפנינו עוד שבועיים-שלושה קשים. התחלואה פחות קשה, אבל המערכת מאוד עמוסה, בעיקר חדרי המיון".
בריאיון לכאן 11 אמרה הבוקר ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס: "אנחנו במספרים מאוד גדולים ואי אפשר שרופא ישחרר כל אחד. ברור שכשעושים קיצורים יש סיכוי שמוציאים אדם שמדבק. אני יכולה רק להניח כמה מאומתים היו אתמול. אנחנו לא מצליחים להגיע לתשובות של בדיקות בזמן".
בניגוד להחלטות עבר, על צעדים משמעותיים ודרסטיים בניהוג המערכה מול התפשטות המגפה שהתקבלו על סמך התייעצות עם חברי הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של מומחי הקורונה במשרד הבריאות, הפעם בכירי המשרד לא ביקשו לשמוע את דעתם ועמדתם. ככל הנראה בגלל הלחצים שהופעלו עליהם בידי ראש הממשלה ושר הבריאות.
"יש דברים שאנו מעלים לצוות הצט"מ ויש דברים שלא. זה היה ככה לכל אורך הדרך", הסביר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש בראיון ל-103FM. "לקחנו בחשבון במקרה הזה גם את הצרכים הציבוריים המשקיים, ולא רק את ההיבטים הרפואיים. הצט"מ משפיע יותר בנקודות שצריך לקבל החלטות רפואיות 'פרופר'. כאן זה היה יותר מורכב, ולא מצאנו לנכון שיש צורך בדיון בצט"מ כדי לקבל את ההחלטה הזאת". הוא טען כי "גם היום מסתובבים הרבה מאוד מדביקים פוטנציאליים בחוץ. מעריכים שפי שניים-שלושה. התוספת של התחלואה שאנו מוסיפים פה, להערכתי לא גדולה. קיימת, אבל לא גדולה".
