סיכוי סביר להניח שרובכם הגדול לא יודע שביום שלישי האחרון אישרה הממשלה תוספת תקציבית של לא פחות מ-11 מיליארד ו-350 מיליון שקלים למערכת הביטחון. בהודעה רשמית שיצאה לתקשורת ולא תפסה כותרות רבות נאמר "ועדת הכספים אישרה את הגדלת ההרשאה להתחייב של משרד הביטחון ב-11.35 מיליארד ש"ח לצורך ביטחוני" כך הפיצה דוברות הכנסת (ועדת הכספים).
בשקט בשקט הממשלה מכניסה את היד לכיס שבועות בודדים אחרי אישור תקציב המדינה לשנה וחצי הקרובות ועוטפת את חשאיות המהלך "מטעמי סיווג". בעיצומה של מגפה משתוללת, התייקרות חסרת תקדים של מוצרים על מדפים, סנקציות כלכליות של הממשלה והעלאת מיסים על סל הקניות של כל אזרח במדינת ישראל ובעוד ששליש מדינה על פי הערכות נמצאת בבידוד כזה או אחר שבועיים האחרונים ועסקים קטנים קורסים ללא מענה וסיוע מהממשלה, גם הפעם, טרם הוצג פירוט או הסבר לפשר המהלך. לפי ההודעה, הפירוט של הסכום העצום הזה יוצג בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
קל מאוד להשתיק ביקורת ציבורית כשאתה עוטף את תיק התקציב במעטפת של סיווג ביטחוני. אין ספק שישראל נמצאת בתקופה מאתגרת בכל הגזרות, אבל בשנים האחרונות נדמה שהממשלה משתמשת יותר מידי בסיווג הביטחוני. לכל אזרח במדינת ישראל יש את הזכות הבסיסית לדעת מה עושה הממשלה עם הכסף שלה. מההודעה עולה כי מדובר בכסף שנועד להתעצמות עתידית. כל הניסיונות לקבל תשובות ביממה האחרונה, עלו בתוהו וכמובן שכולם מסרבים להסביר מדוע חודשיים אחרי אישור תקציב המדינה לשנתיים, נדרש תקצוב חיצוני חסר תקדים ומה ידוע היום שלא ידעו לפני חודשים אחדים – כשעבדו על ספר התקציב.
מאחר ואף אחד לא מוכן לספק תשובות, ננסה להבין יחד לאן הולך הכסף. כאמור, אישור התקציב אפשר למערכת הביטחון לצאת לשורה של רכישות שהיו "תקועות" בשנתיים האחרונים בגלל היעדר חוק ההסדרים ותקציב מדינה. בין היתר התבשרנו על רכש טייסות מסוקים, כוונה לקדם רכישת שלוש צוללות חדשות שיחליפו את הישנות וכמובן שזכינו גם לפרסום נרחב על דרישת ישראל להקדים רכש של מטוסי תדלוק כדי לקדם מוכנות לתקיפה באיראן.
לצד אלו, הבהיר הרמטכ"ל אביב כוכבי בסוף השנה האזרחית הקודמת, כי גם בשנה הנוכחית ישראל לא תפסיק את המב"ם וכן התקיפות במזרח התיכון שימשכו, כשהמשמעות היא רכש גדול של טילים מדויקים וחימושים אסטרטגיים לסיכול הברחות מאיראן. גם הצד המודיעיני דורש את התקציב שלו ויתכן שתוספת התקציב נועדה בכלל לארגוני ביון. אתגר המודיעין השקט הפך לעצום, והמוסד שעבר חמש שנים מאוד אינטנסיביות, וצפוי להיות מאותגר בחמש שנים הבאות, שיהיו אינטנסיביות לא פחות.
מערכת הביטחון צריכה כסף, אך היא יכולה על הדרך לבקש אותו בצורה יותר שקופה. בעוד אמון הציבור נשחק בכל המערכות ובכלל זה בממשלה שנבחרה על בסיס הבטחות שלא קרובות למציאות, צבא שאמון הציבור בו מדרדר באופן חד, ראש המוסד היוצא עם תחקיר שפורסם לגביו ומעלה שאלות קשות על התנהלותו, ראוי שלפחות בשער הכניסה לכיס של כל אזרח בישראל תהיה שקיפות מינימלית. אף אחד לא דורש שיחשפו כאן סודות מדינה, אבל דרישה מינימלית לבדיקת חשבון לפני הוצאת כרטיס האשראי היא לגיטימית לחלוטין.
