במשך 36 שעות, חוקרים בארה"ב הצליחו לשמור בחיים תאי מוח של חזירים שראשם נערף. המחקר, העומד בקו החזית של המדע, מעורר חששות אתיים.
צוות של אוניברסיטת ייל, בהובלת מדען המוח ננאד ססטן, ערך ניסויים בכמה מאות חזירים שהגיעו אליהם מבית מטבחיים, כך דווח בכתב העת MIT Technology Review. אנשי הצוות "שיקמו" את זרימת הדם למוחות החזירים המתים, כך סיפר ססטן בכנס מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב שנערך בסוף חודש מארס. לכתב העת אמרו החוקרים שהצליחו לספק חמצן לתאים דרך מערכת של משאבות, ובאמצעות דם שנשמר בטמפרטורת הגוף. הודות למערכת, המכונה Brain־Ex, מיליוני תאים נשמרו בבריאות טובה והיו מסוגלים לתפקד כרגיל. עם זאת, דבר לא רמז על כך שהתאים הללו חוו הכרה כלשהי, וססטן אף אמר שהוא "משוכנע" שלא הייתה להם כל הכרה.
ניסויים מעין אלה יכולים לבשר על התקדמות בשיקום מחזור הדם ברמת המיקרו, כולל במוח. התפתחות כזו יכולה באופן פוטנציאלי להיות שימושית במחקר ובטיפול בכמה סוגי סרטן ובהחלשת מחלות כגון אלצהיימר. בה בעת, בכתבה נאמר שססטן עצמו העלה את הסוגיות האתיות שכרוכות במחקר. שאלת המפתח היא אם לאדם ש"יקום לתחייה" באמצעות מערכת כזאת אכן יהיו זיכרונות, זהות וזכויות.
במכתב פתוח שפורסם ביום רביעי שעבר בכתב העת Nature פנו ססטן ו־16 מדענים ופילוסופים בכירים לרשויות בדרישה שיקבעו כללים שידריכו אותם בעבודתם על מוחות אנושיים.
התקדמויות שנעשו באחרונה הביאו ליצירת דמוי־מוחות המורכבים מתאים אנושיים אמיתיים – "אורגנואידים" זעירים שמגודלים במעבדה, חומר אפור שנלקח ממטופל אנושי או רקמת מוח שמושתלת בחיות – כחלק מהמאמצים לחקר המוח. ב־Nature נכתב שהסיכון הוא ש"ככל שדמוי־מוחות כאלה יהפכו לגדולים ומורכבים יותר, תיתכן יותר האפשרות שיהיו להם יכולות קרובות לתחושה האנושית". יכולות כאלה, נכתב שם, "כוללות את האפשרות לחוש עונג (ברמה מסוימת), כאב או מצוקה, לאחסן ולשלוף זיכרונות, ואולי אפילו תפיסה עצמאית כלשהי או מודעות עצמית".
