כשגיא לוי עבר לראשונה על רשימת 315 האירועים בנספח שצורף לכתב האישום המתוקן במשפט נתניהו, סעיף אחד צד את עיניו. מדובר ברשימת המקרים שבהם הייתה, לטענת הפרקליטות, "היענות חריגה" של אתר וואלה בבעלות שאול אלוביץ', לבקשות שהגיעו מסביבת נתניהו. סעיף 11 ברשימה תיאר "דרישה לפרסום דירוגה של שרה נתניהו במקום הראשון ברשימת פורבס של הנשים החזקות בישראל".
"זכרתי שהידיעה הזו פורסמה", משחזר לוי, "אבל הייתי די בטוח שראיתי אותה בערוץ 2. התחלתי לבדוק וגיליתי שהיא אכן פורסמה בערוץ 2 ובערוץ 10 ובשלל אתרי אינטרנט, וגם באתר וואלה. נכנסתי לכתבה בוואלה, וראיתי שכל מה שכתוב על שרה באייטם הזה הוא שלילי – שהיא מתערבת בעבודה של בעלה, שהיא 'חור שחור', אפילו לא מילה אחת טובה. אז שאלתי את עצמי: אם זו ידיעה שפורסמה בכל מקום, ואם בוואלה מעלים כל שנה ידיעה בנושא, ואם הפרסום בוואלה הוא שלילי – איפה בדיוק 'ההיענות החריגה' שהפרקליטות מדברת עליה? מה בדיוק המתת שנתניהו קיבל?
"מכיוון שמהניסיון שלי אף אחד לא קורא את כל הפרטים, הגעתי למסקנה שצריך לבדוק את כל 315 סעיפי הנספח הזה לעומק. ומכיוון שהבדיקה של הסעיף הזה לקחה לי יומיים וחצי, והבנתי שלבדוק לבד את כל הסעיפים ייקח שנתיים וחצי, פניתי לשלושה חברים והקמנו פרויקט משותף".
כך קם "פרויקט 315", בהובלתם של ארבעה אנשים: מושיק קוברסקי, המבוגר שבחבורה, בן 65, יליד נס־ציונה שבעברו הקמה של מספר חברות הייטק; ד"ר עדי סבו, פסיכולוגית בת 52 מחיפה; משה מלל, בן 49, תושב מתן שבשרון ואיש הייטק; והמייסד גיא לוי, בן 44 מבאר־שבע, שעובד בחברת הולוגרמות.
"גיא סיפר לי על הרעיון שלו לארגן מתנדבים, וביקש ממני עזרה בארגון הדאטה", מספר מושיק. "כשפרסמתי ברשת שאנחנו מחפשים מתנדבים עדי הציעה להצטרף, והיא זו שהביאה לאחר מכן גם את משה".
"אני רק החמאתי לכם כי התרגשתי ממה שאתם עושים", מספרת עדי בחיוך. "לא תיארתי לעצמי שזה יהפוך לי ככה את החיים. מאז אני חיה את זה יום ולילה".
עכשיו, כשפורסמה האפשרות לעסקת טיעון, תחושותיהם של החברים מעורבות; השאיפה שלהם היא עדיין להגיע לחקר האמת, אבל עינוי הדין המתמשך לנתניהו ולמשפחתו גורם להם להבין את הצורך להרפות.
העצים והיער
כיצד נולדה אותה רשימה פרטנית של 315 סעיפים, שנתנה לפרויקט המדובר את שמו? "כשכתב האישום המקורי הוגש היה שלב של טענות מקדמיות, שבסופו ביקש בית המשפט מהתביעה לבצע כמה תיקונים בכתב האישום", מסביר מושיק. "אחד מהם היה לפרט את כל המקרים שבהם לדברי הפרקליטות הייתה היענות חריגה מצד אתר וואלה לבקשות מסביבת נתניהו. הטענה של השופטים הייתה שאי אפשר לתאר רק את היער, צריך להראות גם את העצים. התביעה עבדה על זה 20 יום, והגישה כתב אישום מתוקן שכלל 315 אירועי סיקור שלגביהם נטען שהייתה 'היענות חריגה', וזו המתת שנתניהו לכאורה קיבל. בהמשך המשפט השופטים אף הבהירו שמרגע שהוצגו 315 המקרים, הם המסגרת שסביבה נע הדיון".
הארבעה בנו תבנית עבודה אחידה לניתוח המקרים. לאחר מכן התחלקו לצוותים, ובעזרת עשרות מתנדבים החלו לבדוק את כל המקרים, אחד לאחד. "הבנו שזה משהו שאנחנו יכולים לבדוק בצורה טובה, כי לא צריך להיות מומחה לרגולציה או משפטן מזהיר", אומר מושיק. "צריך פשוט לעבור על המקרים ולבדוק מה קרה בכל אחד מהם, מה שהפרקליטות והמשטרה, עם כל עשרות או מאות האנשים שעסקו בזה, פשוט לא עשתה".
"החלק שהיה הכי קל להפריך הוא 136 סעיפים, שהיו פשוט שקריים לחלוטין", אומר גיא. "היו מקרים שבהם נטען שהייתה דרישה להסיר כתבה, ובדקנו וראינו שהכתבה עדיין באתר; טקסט מסוים שנטען שהייתה דרישה להוסיף אותו לכתבה, ואתה קורא את הכתבה והוא פשוט לא נמצא בה. עוד לפני שבודקים את שאלת ההיענות החריגה, בוא נברר אם בכלל הייתה היענות. ככה מצאנו 136 טעויות עובדתיות. במשך ארבע השנים שכתב האישום מתייחס אליהן, עלו בוואלה כ־15 אלף כתבות. הפרקליטות בחרה בפינצטה 315 מתוכן כדי להדגים את הטענה הכללית, ואנחנו מצאנו טעויות עובדתיות בקרוב לחצי מהן".
הבקיאות שמפגינים ארבעת החברים בכל 315 סעיפי הנספח מרשימה. כמו באותה בדיחה על קבוצת החברים שכבר מכירה את הבדיחות על פי המספר שלהן, כך גם הם יודעים בעל פה במה עוסק כל סעיף וסעיף בנספח.
"קח למשל את הסיפור של סעיף 47", ממחיש משה. "כתוב שם 'הסרת פרסום שתוכנו אינו ידוע. הפרסום הוסר במעורבות הנאשם אלוביץ". מה שקרה שם הוא שראו הודעה מאלוביץ' לישועה שכתוב בה 'תעיף את הזבל הזה מהאתר'. הם כנראה נכנסו לארכיון וראו שבאותו יום לא הייתה כתבה על נתניהו, אז העריכו שמחקו כתבה שלילית כלשהי. אבל הם לא השתמשו בכלים שמאפשרים לבדוק מה קרה בזמן אמת. כשאנחנו בדקנו גילינו שבאותו יום לא עלתה שום ידיעה על נתניהו. מה שכן עלה הוא ידיעה על סילבן שלום בהקשר של הפרשיות שצצו עליו לפני הבחירות לנשיאות. אחרי שעה ורבע באוויר זה נמחק, כנראה בעקבות אותה הוראה מאלוביץ' לישועה. זו אולי דוגמה יפה של היענות חריגה, אבל לא כלפי נתניהו. הפרקליטות פשוט טעתה. זו רק דוגמה אחת לחוסר הרצינות בנספח".
במהלך שעה וחצי של ריאיון הארבעה שופכים מידע רב: עוד מקרה ועוד אחד, על פרטיו ודקדוקיו. וזה רק חלק מים החומר באתר שהקימו, "פרויקט 315", שבו מוצג המידע המלא על כל מקרה. לצד הסעיפים שבהם בדיקתם העלתה שהדרישה שהוצגה כלל לא נענתה, אנשי הפרויקט טוענים כי יש עוד 155 מקרים שבהם הייתה היענות אך לא חריגה.
מה הכוונה "היענות לא חריגה"?
"ב־155 מקרים, כמעט חצי מהסך הכולל, מדובר בהודעות דובר שגרתיות שנשלחו מלשכת ראש הממשלה או מהליכוד, על אירועים כמו ביקור של אישיות בכירה או חתימה על הסכמים כלכליים, או סיפורים על משפחת נתניהו. דברים שפורסמו במערכות תקשורת נוספות, ואין היענות מיוחדת בכך שהם פורסמו גם בוואלה".
הטענה היא שאנשי מערכת וואלה לא רצו להעלות את הידיעות הללו, וההיענות החריגה היא בכך שהם העלו אותן רק בהוראה מלמעלה.
גיא: "נגיד שהתזה הזו נכונה. אתה חושב שבשום כלי תקשורת לא מתקשרים אל הדרגים הגבוהים כדי לבקש להכניס ידיעה או לתקן ידיעה?"
עדי: "חלק מהמקרים שהוגדרו שם 'היענות חריגה', הוגדרו אצלנו 'נבזיות'. קח למשל את הודעת הגינוי שנתניהו הוציא לרצח שירה בנקי. סיווגנו את זה כ'נבזי', כי זו הודעת דוברות הכי מתבקשת".
משה: "קח למשל את סעיף 252. נתניהו נסע לביקור מדיני באוגנדה, ואסף הראל עשה בתוכנית שלו בערוץ 10 סרטון שלעג לנתניהו בהקשר של יוני אחיו שנהרג שם. כל התקשורת הייתה מלאה בגינויים לסיפור הזה, ואסף הראל בעצמו התנצל. אלוביץ' ביקש מישועה שימצא כתב שיכתוב על זה, ישועה אומר לו 'אני לא מוצא כתב ימני שיכתוב על זה', ואלוביץ' עונה 'לא צריך להיות ימני, מספיק להיות בן אדם'.
"סעיפים אחרים מדברים על בקשה לתקן טעות באתר שלפיה אבנר נתניהו הצטרף למכינה מסוימת, או כתבה עם פרטים אינטימיים שגויים על יאיר נתניהו, שאפילו השופט העיר שמתבקש שאבא יגונן על בנו. לפי הפרקליטות כל אלה הם 'היענות חריגה'. פשוט הפכו את היחסים הכי בסיסיים בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת לדבר פלילי. אם נתניהו היה מבקש לפרסם משהו לא נכון או להסתיר פרסום אמיתי, אפשר היה לטעון את זה; אבל כשאתר וואלה משקר לקוראיו מותר לנתניהו לפנות בבקשה לתיקון, כמו שמותר לכל אזרח".
עדי: "בסופו של דבר הגענו לשישה אירועים, ידיעות בלעדיות שהגיעו רק לוואלה, שאפשר אולי להגדיר אותן כ'היענות חריגה'. אז אתה רוצה לומר לי שנתניהו נתן הטבות רגולטוריות שלפי כתב האישום שוות 1.8 מיליארד שקל תמורת שש ידיעות בוואלה? זה מצחיק".
גיא: "אם מדובר על עסקת שוחד של 1.8 מיליארד, איך זה שבסעיפים של הנספח אתה רואה מקרים שהגיעה בקשה להעלות ידיעה ולא קורה עם זה כלום, ועוברות השעות והימים והבקשה לא נענית, ואלוביץ' לא שואל שוב, לא בודק מה קורה. ככה הוא סיכן כזה סכום?"
תעודת עניות לעיתונות
כשסיימו לבחון את 315 המקרים, החליטו חברי הפרויקט להמשיך ולחקור לעומק את כלל הסיקור התקשורתי של אתר וואלה ביחס לראש הממשלה לשעבר. "כשמדברים על 'היענות חריגה', צריך לשאול ביחס למה היא הייתה חריגה", אומרת עדי. "אז יצאנו מחוץ לאותה רשימה והתחלנו לבדוק איך התנהל אתר וואלה כלפי נתניהו בשתי תקופות רגישות – בחודש שלפני בחירות 2013, ובחודש שלפני בחירות 2015. בדקנו את נתניהו מול היריבים שלו, וסיווגנו כל ידיעה לשלילי, חיובי וניטרלי. לא תתפלא לשמוע שנתניהו היה חריג לרעה גם בבדיקות האלה.
"מחקר אחר שעשינו היה על סיפור מני נפתלי ופרשת המעונות. בחקירה הנגדית, עו"ד בעז בן־צור שאל את ישועה כמה כתבות היו על מני נפתלי (אב הבית במעון ראש הממשלה שהתלונן על תנאי עבודה קשים; ג"ד), וישועה אמר שלהערכתו כעשר כתבות. הלכנו ובדקנו והגענו לבערך מאה כתבות, כשאתה רואה שיום אחרי יום עלו ידיעות, ובהן סרטון שמני נפתלי העלה עם קמפיין מימון המונים, כולל פרטי חשבון הבנק שלו".
לצד הביקורת הברורה שעולה מהפרויקט שלהם על הפרקליטות, הארבעה מותחים ביקורת גם על התקשורת, כולל זו שמימין. "העובדה שאף אחד מכַּתבי המשפט, או בכלל בתקשורת, לא פתח את הנספח ועשה את הבדיקה שאנחנו עשינו בזמננו הפנוי, זו תעודת עניות", סבור משה מלל. "ולא רק שהתקשורת לא עשתה את העבודה הזו, אלא שגם כשיצאנו עם זה לא ראית אותנו בערוץ 12, 13 או בעיתונים הגדולים. גם למקור ראשון אנחנו מגיעים רק עכשיו".
"לפני המשפט הכתבים ישבו באולפנים והקריאו תמלילים שלמים מתוך החקירות, חומרים שהודלפו אליהם באופן מגמתי", ממשיך משה. "ועכשיו, כשהמשפט מתקיים והחומר המלא לפנינו, אתה כמעט לא רואה דיווחים בערוצים הגדולים. זה מגיע לאולפנים רק כשיש פיקנטריה כמו הצהרות של ניר חפץ שנתניהו לא כשיר לקבל החלטות ביטחוניות, אמירה שאין לה שום קשר לכתב האישום. היינו בכמה דיונים בבית המשפט, וכששמענו אחר כך את הסיקור של אותו יום פשוט נדהמנו. חוץ מערוץ 14 וגלי ישראל, כל מה שיוצא בערוצים המרכזיים ובאתרים הם חצאי אמירות שלא קשורות בכלל לכתב האישום. דיסאינפורמציה מוחלטת. התקשורת הימנית לא רק שלא בדקה את עבודת הפרקליטות, אלא גם קראה לנתניהו לפרוש. לקחו כעובדה שאם הפרקליטות אמרה משהו אז הוא נכון".
"ידעתי שהתקשורת מוטה, אבל לא ידעתי עד כמה", מוסיף גיא. "זה סוג של פראבדה או מטריקס. אנחנו נמצאים בבוקר באולם המשפט, ומדליקים את הטלוויזיה בערב ושומעים את ההפך הגמור ממה שראינו. כל מיני אנשים צוחקים עלינו ואומרים עלינו כל מיני דברים. רק דבר אחד לא הצליחו לעשות – להראות שאנחנו טועים במשהו. יש לנו הררים של חומר שחקרנו לעומק. הייתי בראיונות מול אביעד גליקמן, יריב אופנהיימר ובן כספית, והייתי פשוט מצויד בהרבה יותר עובדות מהם".
אז בתקשורת אנשי הפרויקט אומנם לא מקבלים חשיפה רבה, אבל ברשתות החברתיות, בעיקר בקרב תומכי נתניהו, הם הפכו לכוכבים. מושיק: "לאתר שלנו נכנסים 1,500 גולשים ביום, אבל הבנו שזה לא מספיק. בעקבות עצה שקיבלנו מגדי טאוב שמלווה אותנו ועוזר לנו, התחלנו להעלות ליוטיוב סרטונים קצרים עם גיא ועדי, ויצרנו סדרה שלמה. כשהגענו להפגנה בכיכר הבימה אחרי שהסרטונים כבר עלו לאוויר, זה היה מדהים. אנחנו אנשים מהשורה, שלא רגילים להיות מוכרים, ופתאום אני רואה איך אנשים ניגשים לעדי בהתרגשות כמו לאיזו כוכבת־על".
כשאני מזכיר את הדיווחים על עסקת טיעון שעשויה להיחתם בין נתניהו ליועמ"ש, אפשר לזהות שזו לא האפשרות המועדפת עליהם. "אני מודה שאין לי דעה מגובשת בנושא", אומרת עדי, רגע לפני שהיא יוצאת להפגנת הצמתים נגד ממשלת בנט. "באופן אישי הייתי רוצה שהאמת תמשיך להיחשף, ומחרידה אותי התפיסה שהפכה לאקסיומה שנתניהו לא יזכה לדין צדק. מצד שני נתניהו והמשפחה שלו עוברים מסע התעללות, כואב לי עליהם ואני רוצה בשבילם קצת מנוחה. לכן אני אכבד כל החלטה שהם יקבלו. מה שמטריד אותי זה שגם אם נתניהו יחתום על עסקת טיעון, לא יפסיקו לרדוף אותו. הנה אנחנו שומעים עכשיו שתיפתח עוד חקירה, ותהיה ועדה על הצוללות, כך שנראה שיש פה מסע ציד שלא ייעצר. כך או כך, אני אמשיך להילחם על הצדק, למענו ולמען המדינה שלנו".
משה: "בפעם הראשונה שנפגשנו אמרתי שנתניהו הוא האיש אבל לא האישיו. המאבק הגדול הוא בפרקליטות ובמה שקורה שם. לא מדובר פה על משפט, אלא על הפיכה. נתניהו איבד את ראשות הממשלה כי הוא הואשם בעבירת שוחד, שעכשיו שוקלים לוותר עליה. אנחנו רוצים לצאת נגד המערכת שגרמה להדחה של אנשים כמו קהלני, ריבלין, רפול ועוד. נתניהו עמד זקוף מולם תקופה ארוכה, ואני יכול להבין אם הוא יבחר להחזיר לעצמו את החיים שלו ולא לבלות שנים רבות כנאשם. אבל שאף אחד בפרקליטות לא יחשוב שבגלל זה אנחנו נפסיק בעבודה שלנו. היה פה אירוע טקטוני, שבעקבותיו ראית אנשים שהתחילו לצאת נגד המערכת. דמויות כמו ד"ר משה ברנט שעשרות אלפים צפו בשיחה שלו, ועוד רבים אחרים".
מושיק: "אם תהיה עסקת טיעון זו תהיה ההוכחה הכי גדולה שמה שקרה כאן היה הפיכה שלטונית. אם נתניהו יסכים לעסקה ברור לנו שהוא עושה את זה עם אקדח שמוצמד לרקה, ולכן אין לזה שום קשר לחפות שלו. הוא התמודד מול מכונה שהשקיעה משאבים של מאות חוקרים, שעבדו במשך שנים, חיפשו בכל רחבי העולם חשבונות שלא היו, פנו לממשלות זרות, וכל מה שיצא בסוף זה כמה סיגרים ושמפניות. מה שקרה כאן ייזכר כאירוע מכונן. כל אחד ייבחן איך הוא עמד באירוע הזה, ולא לכולם זה יהיה כבוד גדול".
גיא: "נתניהו עומד מול מערכת שלא מתכוונת להרפות ממנו. מול הפוטש הזה אני לא יכול להאשים אותו אם יבחר ללכת לעסקת טיעון. עם זאת, למען המאבק שלנו אני מקווה שלא תהיה עסקה, או לכל הפחות שלא יהיה קלון. כך או כך אנחנו נמשיך לפעול, גם אם זה אומר שנצטרך לחכות שתיבחר כנסת עם רוב ימני ואז תקום ממשלה שאנחנו נכריח אותה להקים ועדת חקירה. נדרוש לבדוק ולחקור את כל האנשים שהיו מעורבים בפרשה הזו, עד שנדע מה בדיוק קרה. כל מי שהיה מעורב בסיפור הזה צריך לתת את הדין".
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "לפי כתב האישום, על סמך הראיות שבידי התביעה שכבר הוצגו ויוצגו לבית המשפט, שאול אלוביץ' ואיריס אלוביץ' נענו היענות חריגה לדרישות של ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בנימין נתניהו, הנוגעות לסיקור באתר וואלה שבשליטת אלוביץ', ובעד זה נתניהו היטיב עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. המקום להוכחת כתב אישום ולהפרכתו הוא בית המשפט, ושם תתברר כל טענה שההגנה מוצאת לנכון להעלות".
