בעיצומו של דיון ציבורי ופוליטי נרחב על מצב המשילות בנגב, ננקט אתמול (ה') צעד שלטוני בכיוון שעשוי לסמן תפנית מסוימת. אחרי חודשיים של איסוף מודיעין יצאו כוחות גדולים מפיקוד הדרום יחד עם אנשי הסיירת הירוקה, משטרת ישראל ומשמר הגבול, למבצע נגד נוכחות בדואית בלתי חוקית בשטחי אש של צה"ל.
המבצע, שקיבל את הכינוי "ירוק בוער", נמצא רק בתחילתו. הוא נועד להרוס חממות שנבנו בחודשים האחרונים בשטחי אש סביב כמה מהמחנות הגדולים של צה"ל. מדובר בשטחי אש סביב בה"ד 1 ומחנות שיזפון, פארן, צאלים ועוד. בשטחי האש הגדולים הללו נערכים רוב אימוני צבא היבשה. באזור שיזפון נערכים אימונים של חיל השריון, והחממות שהוקמו שם סיכנו את הכוחות המתאמנים ושירתו את מגדלי הסמים.
הסמים הגדלים בחממות, בכמויות ניכרות, נמכרים ברחבי ישראל, ולפי הערכות הם מכניסים למגדלים ולסוחרים עשרות מיליוני שקלים בכל עונת גידולים. בצה"ל אומרים שהבעיה המרכזית היא המשילות הנמוכה באזורים הללו, שהפכה לתופעה חריפה שיש להילחם בה.
כבר ב־2020 הרס צה"ל 600 חממות. לאחר שהבינו את היקף התופעה הוחלט להגביר את המאבק, ובשנת 2021 הרס צה"ל 1,200 חממות. במסגרת ההיערכות למבצעים, הצבא מכין את נוהל הקרב ומחבר קצוות מודיעין עם המשטרה, אולם את הטיפול בסמים עצמם עורכים אנשי מקצוע מהסיירת הירוקה וממשטרת ישראל. במקרים מסוימים הם מחלטים רכוש שנמצא במקום ואוספים ראיות כדי לגבשן להליכים משפטיים.
המגדלים למדו להסוות את החממות ולהקשות על גילוין מהאוויר, אולם בצה"ל מצליחים לזהותן בכל זאת. אחת ההשפעות הבולטות של המבצעים הללו היא ירידה באיכות הסמים. מכיוון שהמגדלים מבינים שהחממה תשרוד פרק זמן קצר עד ההריסה הבאה, הם מתפשרים על איכות וכמות הסמים שהם מגדלים.
לפי שעה הכוחות הפועלים בשטח לא נתקלו בהתנגדות חמושה למבצעים, אולם בצה"ל נערכים לתרחישים אלה בכלים מבצעיים, כמו אלה שנוקטים לוחמים במבצעי סיכול הברחות בגבול. הכלים האלו נתמכים בהוראות החדשות לפתיחה באש, המאפשרות ללוחמים לערוך נוהל מעצר חשוד במקרה של חדירה למחנות צבאיים ושטחי אש.
המבצע שנערך אתמול הסתיים בהצלחה ובהרס של עשרות חממות. כעת הוחלט להמשיך ולאסוף מודיעין, כשם שעושים זאת מול ארגוני טרור. בצה"ל מודים שהתופעה רחוקה מסיום, ובימים אלה מתמקדים באיסוף מידע על חממות וגרימת נזק כלכלי למגדלים, כדי להוציא את החממות משטחי האש ולצמצם את התופעה ככל האפשר.
