המחצבות הפיראטיות לכריית אבן ברחבי יהודה ושומרון, מהוות מפגע סביבתי מציק ומסוכן. בנוסף לאבק ולרעש, הן גוזלות ללא היתר את משאבי הטבע והורסות את תוואי השטח באופן פוצע. בניגוד למחצבות חוקיות, הכרייה בהן נעשית ללא תכנון מסודר וללא כל תוכנית שיקום לאזור הנחצב.
למרות זאת, בישיבה שהתקיימה בסוף אוגוסט במנהל האזרחי, אושרו להפקדה תוכניות מתאר לרבות מן המחצבות הבלתי חוקיות הללו. תוכניות המתאר ניתנו באמצעות הגדרת 11 "פוליגונים", אזורי קרקע הכוללים בתוכם את המחצבות, והן חלות על שטח נרחב ביותר, הכולל כמעט 15 אלף דונם. בהם פוליגון שנמצא צפונית-מערבית ליישובים כוכב השחר ורימונים שמצפון לירושלים, וכן פוליגון ליד בית-פג'אר שבאזור גוש-עציון.
הדוברים בישיבה, תיארו כי האזורים המדוברים "מופרים", כלומר מתבצעת בהם חציבה המפרה את החוק, ולמרות זאת התקבלה ההחלטה להכשיר להם תוכנית, כדי שהחציבה בהם תוכל להימשך. בתנועת "רגבים" כינו את התוכנית עם פרסומה – "מחטף סביבתי ותכנוני אלים במיוחד".
בימים אלה, הסתיימה תקופת הגשת ההתנגדויות לתוכנית. הוגשו מספר התנגדויות שמציעות לדחות את התוכנית, או לכל הפחות להכניס בה שינויים מהותיים וסייגים נדרשים. אחת ההתנגדויות המפורטות הוגשה בידי החברה להגנת הטבע. היא כוללת סקירת עומק של הנזק הסביבתי שעלול להיגרם בכל אחד מ-11 ה"פוליגונים".
וכך נכתב, "לעמדתנו יש צורך בעריכת תוכנית מפורטת עבור כל מחצבה ולחלופין לכל פוליגון בנפרד, לאור המאפיינים השונים שלהם, גודלם המשתנה, והעובדה שהם נמצאים באזורים גאוגרפיים מרוחקים זה מזה. ובהתאם לכך, יש גם צורך בתסקיר השפעה על הסביבה לכל מחצבה בנפרד".
ההתנגדות מפרטת כי למרות הנאמר בדיון באוגוסט, לא חלה התוכנית כולה על שטחים "מופרים", אלא חלקה יאשר חציבה בשטחים פתוחים בעלי ערך סביבתי. "האמירה המופיעה בפרוטוקול הדיון לפיה כמעט כל הפוליגונים הם אזורים מופרים ברובם, אינה נכונה. בפועל, 7 מתוך 11 הפוליגונים, ששטחם הכולל מהווה 75 אחוז משטח כלל התוכנית, כוללים שטחים טבעיים ובלתי מופרים בלפחות מחצית משטחם", קובעים בחברה להגנת הטבע, שם מבקשים לצמצם את השטחים בהם תאושר חציבה.
התנגדות שהוגשה מטעם איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה ושומרון, מצביעה על כך שלא ברור מהתוכנית מהו המנגנון המסדיר את שיקום האתרים בתום החציבה. חסרה בו הגבלת זמן להיתר הכרייה ותנאי סף לקבלתו. בנוסף, אין כלל התייחסות לקרבה אל יישובים פלסטינים ויהודים ולהשפעה שתהיה להגברת החציבה על איכות החיים של המתגוררים בהם.
"חוק אוויר נקי, וחוק רישוי עסקים אינם חלים בשטחי הפוליגונים שבתוכניות המתאר, ולכן קיים חשש שהאכיפה בנושאים הסביבתיים כמעט שלא תהיה קיימת", נכתב בהתנגדות שהגישו איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה ושומרון. כמו כן, חברת נתיבי ישראל מתנגדת כיוון שאין כל התייחסות להתאמות הדרכים שצריך יהיה לבצע בשל התוכנית.
המועצה האזורית מטה בנימין הגישה גם היא התנגדות מפורטת בשיתוף הפורום לישראל ירוקה וכן חוות דעת גיאולוגית של פרופסור עמוס פרומקין, הקובעת כי מדובר בפגיעה בלתי ניתנת לשיקום בשטח ההררי ובבכייה לדורות. התנגדות מועצת בנימין שבוחנת גם היא כל אתר ואתר, מתייחסת גם אל הסיכון הביטחוני שעלול להיווצר, וכן מזכירה את העניין המדיני. הרי התוכנית שמתייחסת לאלפי דונמים אושרה מבלי שהובאה כלל לפני הממשלה.
"ההיגיון העומד מאחורי קבלת אישור הממשלה הינו בעובדה כי אם תוכניות מאפשרות פגיעה (ישירה או עקיפה) במשאב היקר ביותר למדינת ישראל – משאב הקרקע, מן הראוי כי ממשלת ישראל תאשר או תדחה את אישורן", קובעת ההתנגדות. עם פרסום התוכנית בקיץ, אמר עליה ראש מועצת בנימין ישראל גנץ, כי היא מהווה "פרס ענק לעבריינות שהחריבה עשרות אלפי דונמים ופגעה בטבע ובסביבה".
