קמע עופרת עתיק נמצא בימים האחרונים בין שאריות החפירה שבוצעה באתר הארכיאולוגי בהר עיבל שבשומרון, בו נמצא מזבח יהושע בן נון המקראי. על הקמע ישנו כיתוב בכתב עברי קדום. בין השאר נמצא על הקמע אות א' עברית עתיקה וסימון המזכיר פרח לוטוס. החוקרים טרם סיימו את המחקר בנושא בכדי להבין מה מקורו.
החוקר צבי קניגסברג, שסייע לפרופ' אדם זרטל בשנים 1982 עד 1988 בחפירות במזבח יהושע סיפר על תהליך מציאת הקמע. "לאחר החפירה, השארנו ערמות רבות של עפר שחפרנו. בהתחשב בכך שהערמות עשויות להכיל ממצאים יקרי ערך, קבוצה מחבריו של פרופ' זרטל העבירה אותן למקום בטוח שבו ניתן היה לבדוק אותן. לאחר שנים ארוכות, פותחו האמצעים המתאימים לניפוי בעפר.
"אחד הפריטים שהתגלו במהלך החפירה היה קמע זעיר עשוי עופרת, בגודל 22 סנטימטר בלבד", ממשיך קניגסברג לספר. "הקמע היה אטום כמו צדפה, מה שמרמז שהוא מכיל משהו בפנים. המומחה המוביל ברשות העתיקות ניסה לפתוח אותו, אך ויתר לאחר שהחל להתפורר בקצוות. לאחר מכן מצאנו מעבדה בפראג שמבצעת צילומים מתוחכמים שמאפשרים בניית מודל תלת ממד לחפצים בגודל הזה, נסעתי לשם עם הקמיע וחזרתי עם התוצאות. בקמע נצפו חריצים רבים, כאשר אחד החריצים נראה כמו ראש פר, שמשמעותו היא 'אלף', האות הראשונה באלפבית העברי. סימון נוסף שנמצא בקמע נראה דומה לפרח לוטוס, תמונה חשובה במצרים העתיקה".

מזבח יהושע הוא שריד יחיד לתקופת ההתנחלות וכניסת עם ישראל לארצו בתקופת יהושע בן נון המקראי. על אף שהיה ראש החוג לארכיאולוגיה באונ' חיפה ותושב קיבוץ עין שמר, פרופ' זרטל שגילה את המזבח סבר כי מדובר במזבח שסביבו נערך טקס הברית המוזכר בספר יהושע, ולכן כינה את המזבח הזה "מזבח יהושע". חוקרים רבים, בהם ארכיאולוגי מכחישי המקרא, ניסו לבטל את חשיבות גילוי המזבח, אך מציאת הקמע העברי מחזקת את עמדתו של פרופ' זרטל המייחסים את האתר למזבח יהושע שנבנה על פי המקרא עם כניסת עם ישראל לארצו.
"הממצאים החדשים שנחשפו בהר עיבל מוכיחים שוב ושוב את הקשר העמוק והבלתי ניתן לניתוק בין העם היהודי לשומרון ולארץ ישראל בכלל", אמר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן. "לצערנו הרשות הפלסטינית, יחד עם שותפים מאירופה ומהשמאל הקיצוני מנסים למחוק יום-יום את ההיסטוריה של העם היהודי בשומרון. רק לאחרונה הייתה פגיעה נוספת באתר של מזבח יהושע, ולכן הממשלה חייבת לקחת אחריות מלאה על האתרים ההיסטוריים והחשובים האלו בשומרון, לשמור עליהם ולפתח אותם".