קצת פחות מחודש לפני ישיבת הוועדה למינוי שופטים שבה אמורים להיבחר ארבעת השופטים הבאים לבית המשפט העליון, הקולות שעולים מארגוני הימין השמרני שעוסקים בתחום המשפט נשמעים מאוכזבים. הרכב העסקה שסוכמה, רות רונן, ח'אלד כבוב, גילה כנפי־שטייניץ ועו"ד יחיאל כשר, רחוק מלהשביע את רצונם.
נראה שהעניין אינו אישי, אלא עקרוני. לא סיפור של מועמד כזה או אחר, אלא החמצה של הזדמנות פז. בשיחות איתם ניסינו להבין כיצד הם מגדירים מיהו שופט שמרן, ואילו מאפיינים צריכים להיות לדמויות שהימין השמרני שואף לקדם. לדבר יותר על מה ופחות על מי.
"שופט שמרן מחזיק בתפיסת עולם שונה לגמרי מזו של שופט אקטיביסט בכל הנוגע לתפקיד של בית המשפט ומקומו בין רשויות השלטון", מסביר עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת. הוא מצביע על שלושה קריטריונים מרכזיים שבהם נבחנת שמרנותם של שופטים ומועמדים.
"ראשית, שופט שמרן רואה את תפקידו ביישום החוק ולא בעיצובו או ביצירתו. לא הכול שפיט וכלי העבודה שבידיו אינם מאפשרים לו להגיע לכל תוצאה שהוא רוצה. גם אם הוא אישית סבור שתוצאה מסוימת אינה רצויה, השפעת עמדתו האישית על ההכרעה שלפניו היא מוגבלת. בניגוד לתפיסה השמרנית, הנטייה האקטיביסטית שאימצו השופטים בישראל בעשורים האחרונים, משחררת את השופטים מכבלים כמו לשון החוק, ומאפשרת לערכים שבהם הם דוגלים ולתפיסת עולמם להשפיע על התוצאה השיפוטית.
"בהקשר הזה חשוב להבין ששמרנים לא מתנגדים לביקורת שיפוטית על עבודת הממשלה והכנסת. הם רק סבורים שבית המשפט צריך לבקר את המערכות האלה כשהן פועלות בניגוד לסמכותן, ולא כשהן פועלות בסמכות וברשות, או כשהבעיה של העותרים ובית המשפט היא עם התוצאה שאליה הגיעו בשל מחלוקת ערכית".
רות רונן
גיל: 59 (ילידת 1962)
תפקיד נוכחי: שופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א
קו"ח בקצרה: הייתה עוזרת פרלמנטרית של ח"כ יוסי שריד, למדה משפטים באוניברסיטה העברית ותואר שני באוניברסיטת ת"א. ב–1995 מונתה לשופטת שלום, ב–2005 קודמה למחוזי. ב–2016 התמודדה לעליון, אך לא נבחרה.
מידע נוסף: נחשבת אקטיביסטית במיוחד. העניקה למסתננים אישורי כניסה ומעמד פליטות, בניגוד לעמדת משרד הפנים.
אורך כהונה צפוי: 10 שנים
לצד ההבדל המרכזי הזה בין אקטיביזם לשמרנות, עו"ד גרבר מצביע על עוד שתי נקודות חשובות. "מועמדים לשיפוט בישראל נמדדים גם במשקל שהם מעניקים להיותה של ישראל מדינת לאום יהודית, אל מול קידום תפיסה ניטרלית של המדינה. ישנם שופטים שמעניקים לכך משקל של ממש, אל מול שופטים שמסתפקים ברטוריקה אך מכרסמים בפועל בזהותה היהודית של ישראל. במציאות הישראלית מועמדים לשיפוט נבחנים גם בשאלת היחס בין ביטחון לאומי לבין זכויות אדם. השופט חשין אמר בעבר על השופט ברק ש'הוא מוכן שיתפוצצו 30־50 אנשים, אבל שיהיו זכויות אדם'. שופטים שמרנים, כמו שופטים אקטיביסטים, יכולים להיות ליברלים ולקדם הגנה על זכויות, אבל הם נמדדים באיזונים שהם יגיעו אליהם כשיבחנו פגיעה בזכויות".
ח'אלד כבוב
גיל: 63 (יליד 1958)
תפקיד נוכחי: סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל–אביב
קו"ח בקצרה: בעל תואר ראשון בהיסטוריה, אסלאם ומשפטים באוניברסיטת ת"א, ותואר שני משולב של אוניברסיטאות ת"א וברקלי. משנת 1997 שימש שופט שלום בנתניה ושופט מחוזי בתל–אביב, ובשנת 2017 מונה לתפקידו הנוכחי.
מידע נוסף: נחשב מחמיר בתחום העבירות כלכליות. צפוי להיות השופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון.
אורך כהונה צפוי: 7 שנים
שלושת הקריטריונים שמציב גרבר הם תשתית הבסיס לדמותו של שופט שמרן, אולם גם מועמד שמזדהה מבחינה אישית עם התפיסות הללו, לא בהכרח יהיה הדמות שאותה הצד השמרני ירצה לראות בבית המשפט העליון. "תפיסה שמרנית חשובה גם בתחומים האזרחיים והפליליים, אבל ההשפעה המשמעותית ביותר היא בתחום המשפט הציבורי. המשפט הציבורי עוסק בביקורת של בית המשפט על החלטות הממשלה והכנסת, ולכן הימין השמרני צריך לקדם קודם כול שופטים שמרנים שמתמחים בתחומי המשפט הציבורי, כדי שיביאו לבית המשפט גישה שונה".
"מועמדים מטעם הימין השמרני לבית המשפט העליון צריכים להיות כאלה שמתמחים בתפיסה השמרנית לגבי נושאים כמו שפיטוּת, זכות העמידה וחוקי יסוד", מרחיב את הדברים ד"ר שוקי שגב, מרצה בכיר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, וחבר הוועדה המייעצת של "הפורום הישראלי למשפט וחירות", גוף המקדם תפיסת עולם משפטית שמרנית. "חשוב להבין שמשפטן שלא עסק עד היום במשפט ציבורי וחוקתי, לא יוכל לאתגר בבית המשפט העליון את המומחים שכבר יושבים שם ומחזיקים בתפיסות פרוגרסיביות, כמו עוזי פוגלמן ודפנה ברק־ארז.
"כדי לאתגר שופט בעל ותק, צריך לבוא אדם בעל רוחב ידיעות לפחות כמו שלו, ואפילו יותר, ורק אז הוא יוכל לעמוד על שלו. מי שייכנס לבית המשפט כשהוא חסר את הידע הזה, לא יוכל להציב אלטרנטיבה אמיתית. זו לדעתי הסיבה שמינויים של מועמדים כמו פרופ' רות גביזון ז"ל בזמנו או של פרופ' גידי ספיר בסבב הקודם, נתקלו בהתנגדות גדולה מצד המערכת. הם הבינו שאלו דמויות שמתמחות במשפט חוקתי וציבורי בקנה מידה שיכול ליצור שינוי אמיתי".
מציאת מועמדים שעונים לקריטריונים האלו אינה פשוטה. כבר כשפורסמה רשימת המועמדים הראשונית לבית המשפט העליון, פרסמנו במקור ראשון שיש בתוכה רק קומץ שמרנים, ולדברי ד"ר שגב, זה לא במקרה.
גילה כנפי–שטייניץ
גיל: 63 (ילידת 1958)
תפקיד נוכחי: סגנית נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים
קו"ח בקצרה: בוגרת לימודי משפטים באוניברסיטה העברית. מונתה לשופטת שלום בירושלים ב–1993. ב–2005 מונתה לרשמת ושופטת בפועל במחוזי בירושלים. ב–2006 מונתה לשופטת במחוזי ירושלים, וב–2016 קודמה
לסגנית נשיא.
מידע נוסף: נשואה לח"כ יובל שטייניץ מהליכוד. מועמדותה לעליון מקודמת
על ידי שר המשפטים סער.
אורך כהונה צפוי: 7 שנים
"בזמנו פורסם שאיילת שקד מינתה הרבה שופטים בעלי גוון שמרני לשלום ולמחוזי מתוך תפיסה שבעתיד אפשר יהיה למנות אותם לבית המשפט העליון. אבל האופן שבו שופטים מקודמים יוצר מערכת תמריצים שמשפיעה על השופטים שבתוך המערכת, להפנים את התפיסה הקיימת. צריך גם לזכור שרוב שופטי השלום והמחוזי עוסקים בעיקר במשפט אזרחי ופלילי, וחלקם קצת במשפט מנהלי, ולא במשפט חוקתי, שהוא ה'הגה' של המערכת".
גם מחוץ למערכת המשפט ד"ר שגב לא רואה מועמדים פוטנציאליים רבים. "יש חמישה עד עשרה שופטים פוטנציאליים שאפשר להגדירם כשמרנים שבאמת שיכולים להביא שינוי למערכת, ומציגים התייחסות שמרנית ברורה כלפי הריסון השיפוטי, חוקי היסוד, זכות העמידה וכו'. הסיבה שהמבחר מצומצם כל כך קשורה ישירות לשיטת מינוי השופטים. המערכת נשלטת כרגע בידי אידאולוגיה שמקדמת שופטים בעלי תפיסה פרוגרסיבית, ועובר מסר ברור לכל מי שעוסק בתחום, שמי שחורג מהנורמה המקובלת עליהם, לא יקודם. כל מינוי של שופט הוא מסר למערכת, לאקדמיה ולארגונים שבחוץ, מהי דמות המשפטן המוביל – השמרן או הפרוגרסיבי. זו אחת הסיבות שחשוב למנות שופט בעל גוון שמרני מובהק. עוד שופט שמרן מתון לא יעזור, כי זה משדר ששמרנות היא משהו שצריך למתן או להחביא. מה גם שברמה הפרקטית שמרנים מתונים נוטים להיסחף שמאלה. זו תופעה ידועה שכבר התרחשה בבית המשפט העליון".
לדעת ד"ר שגב, המצב האופטימלי הוא שהפוליטיקאים מימין יכריזו מראש מיהן הדמויות שהם רוצים לראות בבית המשפט העליון. "גם אם אותם אנשים לא ייבחרו בפועל, לצעד כזה יש השפעה גדולה. זה בונה את אותן דמויות שהמערכת מנסה לעשות להן דה־לגיטימציה, אנשים שמנסים לומר שהם לא מקצועיים או טובים מספיק, בניגוד לאלה המחזיקים בתפיסת העולם הפרוגרסיבית".
לא במקרה ד"ר שגב מתייחס לטענות על מקצועיות. בשנים האחרונות נשמעות לא פעם טענות, בעיקר מהאגף האקטיביסטי, שלפיהן מינוי שופטים לבית המשפט העליון הוא שאלה של מקצועיות נטו, שאינה קשורה לעמדותיו האישיות של מועמד כזה או אחר. בשבוע האחרון אף פורסם בהארץ מאמר נרחב של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יצחק זמיר, שטען שמקצועיות היא הקריטריון היחיד למינוי שופטים, ושגם פסיקותיהם של השופטים הן מקצועיות לגמרי.
"השאלות המרכזיות שבהן בית המשפט העליון עוסק כיום הן כבר לא שאלות מקצועיות", חולק על הדברים מכול וכול עו"ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. "סוגיות של מידתיות וסבירות, אלו שעולות כיום בבית המשפט, אינן שאלות מקצועיות. המציאות כרגע היא שקבוצה קטנה מאוד של אנשים קובעת למעשה את ההכרעות הערכיות של מדינת ישראל מעל ראשם של נבחרי הציבור, ובשאלות האלה אין להם שום יתרון על איש הייטק או רואה חשבון".
לדעת עו"ד לב, מקצועיות היא קריטריון לא מספק לבחירת שופט שמרני. "ב־25 השנים האחרונות כמעט כל המינויים לעליון היו של שופטים שפעלו להגברת האקטיביזם, והיום למעשה בית המשפט העליון בלתי מוגבל מבחינת הכוח שהוא העניק לעצמו, כולל אפשרות עקרונית לביטול חוקי יסוד.
"במציאות הזו אם ממנים שופט שהוא רק מקצועי, שלא מוכוון לתפיסה של שמרנות משפטית, דובר את השיח הזה ומוכוון לשנות, אין לו שום סיכוי. הוא ייכנס לתוך מערכת עם המון כוח ועם אתוס חזק מאוד של התערבות בחקיקה ובהחלטות של נבחרי ציבור, ואז יכול להיות שהפסיקה שלו תהיה ימנית או דתית בהתאם להשקפה האישית שממנה הוא בא, אבל הוא ימשיך את האתוס הקיים".
לעו"ד לב חשוב להבהיר שקריטריון הבחירה לא צריך להיות סוציולוגי. "יש הנחה שאפשר לזהות שופט שמרן דרך שיוך חברתי לימין או לחברה הדתית, אבל זה לא באמת נכון. יש בהיסטוריה של העליון כמה וכמה דוגמאות לאנשי ימין או חובשי כיפה שלא התגלו כשמרנים, בלשון המעטה. לכן הקריטריון הראשי צריך להיות לא הימניות של המועמד או הכיפה שלראשו, אלא מידת השמרנות המשפטית שלו".
עו"ד יחיאל כשר
גיל: 61 (יליד 1961)
תפקיד נוכחי: שותף וראש תחום ליטיגציה ויישוב סכסוכים במשרד עו"ד תדמור-לוי
קו"ח בקצרה: בוגר האוניברסיטה העברית. למד אצל פרופ' יובל לוי והחל לעבוד אצלו כשכיר, שותף ולאחר מכן שותף בכיר. בהמשך התמזג המשרד עם משרד עו"ד תדמור.
מידע נוסף: ייצג בין השאר את בנק דיסקונט, לאומי-קארד, Pay Pal, שירביט חברה לביטוח ועוד. בנו, עו"ד תומר כשר, פעיל ב"תקווה חדשה".
אורך כהונה צפוי: 9 שנים
תפיסת ה"סור מרע" שמחפשת רק לפסול אקטיביסטים, לא מספקת את לב. "אני רוצה שהמחנה השמרני יקדם לעליון שופטים או אנשי אקדמיה שאומרים במפורש שהם נגד שיקולי מידתיות או סבירות, כפי שהשופט סולברג פרסם מאמר נגד עילת הסבירות. אני לא רוצה להתעסק בלזהות אקטיביסטים ולהזהיר מפניהם, אלא לחפש את השמרנים. מינויים 'פרווה' הם חסרי משמעות כי הם אוטומטית יוטמעו ברוב ובאתוס של העליון. חברי ועדה רציניים צריכים לבדוק אם המועמדים שהם מקדמים התייחסו במפורש לסוגיית השיקולים הרלוונטיים בפסיקה, ואם מדובר בשופטים, לבדוק מה הם עשו כשלשון החוק לא הייתה נוחה להם: האם הם כופפו את רצונם בפני לשון החוק, או את לשון החוק בפני רצונם? אצל השופטת רות רונן למשל אפשר לראות בבירור בפסיקות שהיא מכופפת את לשון החוק בהתאם לתפיסותיה".
גם לב מסכים לטענה של ד"ר שגב, שמינוי של שופט שמרן מובהק הוא גם צעד הצהרתי. "לפי דעתנו, כל צורת הוועדה לבחירת השופטים צריכה להשתנות, אבל עד שזה יקרה המשמעות של מינוי שופט שמרן מובהק היא יצירת משוואה חדשה. במשוואה הישנה משפטנים ושופטים היו צריכים להתיישר לפי הצד האקטיביסטי. כולם ראו איך פרופ' גביזון עפה בבעיטה מרשימת המועמדים כי אהרן ברק אמר שיש לה אג'נדה. ברק לא טיפש, והסיבה שהוא אמר את זה בצורה גלויה היא כי היה פה שדר ברור לכל המערכת. המטרה היא להפוך את המצב הזה. לייצר אמירה שמי שלא יביע עמדות שמרניות יתקשה להתמנות לעליון, לפחות כל עוד לא משנים את שיטת בחירת השופטים מהיסוד. זה משדר מסר לשופטים ולאנשי האקדמיה, שגם ישפיע מאוד על אופן ההתנהגות של המיעוט השמרני בבית המשפט העליון. שופט שיודע שהוא נבחר על דעת זה שהוא יקדם עמדות שמרניות, לא יצטרך להסתיר את התפיסות שלו אחרי המינוי.
"המטרה בבחירת שופטים היא לא למצוא מלאכים. ברור שלכל שופט שייבחר יהיו יתרונות וחסרונות. בפועל ברשימת המועמדים הנוכחית יש לפחות ארבעה שמות של אנשים שאנחנו מזהים כמי שיכולים לתרום למאזן השמרני בבית המשפט", אומר לב לסיכום. הארבעה שעליהם מדבר לב הם ד"ר חגי ויניצקי, פרופ' דוד האן, השופטת תמר בזק־רפפורט והשופט רם וינוגרד. "מינוי של פחות משניים מהם הוא פשוט כניעה גמורה, ומסר של גדעון סער למערכת המשפטית שהדבר הזה פשוט לא חשוב לו".
