מילה לפתיחה: בצירוף מקרים כמו־קולנועי, במתחם הקניות ברובע י' באשדוד נשמעת מהרמקולים של חנות הירקות השריקה המפורסמת שפותחת את Wind of Change של להקת הסקורפיונס, שנכתב בעקבות ביקורה במוסקבה בתקופת התפרקות ברית המועצות. גם מעבר לאנקדוטה, אי אפשר להתבלבל באשר לזהות האוכלוסייה השלטת במרכז הקניות ובשכונה. החנויות, המעדניות והקהל מדברים ומספרים באופן מובהק את חיי היומיום של העולים מחד וזיכרונות מהעבר הרחוק מאידך. בישראל, הידיעות על מתיחות שיא בין רוסיה לאוקראינה מופיעות אי שם בין דיווח על שלג בגן סאקר לתוצאות משחק כדורגל, אבל יש אוכלוסייה לא קטנה בישראל שבשבילה המשמעות גדולה יותר.
מאיה ברדיץ', 70, אשדוד
על המפה: אני שלושים שנה פה, לא מעט זמן. באתי מקייב באוקראינה.
המצפן: אני מצביעה רק ליכוד, רק נתניהו. אתה נראה קצת מופתע. הייתי שמחה אם נתניהו יחזור מחר לשלטון. הצבעתי לליכוד מהיום שהגעתי לארץ ואני מאמינה בו. אבל אני לא חושבת יותר מדי על הממשלה עכשיו, לא ברור מה הם עושים ומה הכיוון. העסק שלי למשל על הפנים, אף אחד לא עוזר וזהו. אומרים לי "תעשי מה שאת רוצה, לעבוד או לסגור". אני כאן 15 שנה וזאת השנה הכי גרועה של העסק. אבל שמע, חיים עם תקווה.
המתיחות ואני: כבר אין לי בקייב משפחה, לשמחתי. יש לי רק חברה טובה שגרה שם. מי יודע מה יקרה שם. אתה גם לא יכול להאמין לחדשות, אבל לדעתי לא תהיה מלחמה. עבר הרבה זמן מאז שעליתי אז אני לא כל כך מבינה על מה הבלגן, תמיד היינו קרובים, ואני לא יודעת מה קרה. זאת ממש בושה. אבל אין לי רגשות לזה, כל הרגשות שלי הם כאן אצל הבן בגן־יבנה ואצל הנכדים. אפשר לשמוע פה כל מיני פנסיונרים יוצאים מהמכולת ומקשקשים.
ילנה אוחרימינקו, 50, אשקלון
על המפה: אני קוסמטיקאית, עליתי מבלראוס ב־1995.
המצפן: כשיש זמן אני רואה חדשות אבל חשוב לראות כדי לדעת מה קורה בארץ. אני מעדיפה לא לגלות מה הצבעתי וגם לא אם זה ימין או שמאל. אבל אני סומכת על הממשלה עכשיו ומקווה שיהיה טוב. אי אפשר לדעת מה נכון ומה לא בקורונה, אבל העיקר לעשות. מי שעושה תמיד טועה. בקורונה אגב אני נגד חיסונים, אני חושבת שזה לא עוזר וצריך פשוט להיזהר, כמו משפעת.
המתיחות ואני: רוב החיים שלי היו שם, ואמא שלי עדיין שם בבלארוס, אבל בשבילנו זה אותו הדבר, אז ברור שכשאני שומעת על המצב שם זה נוגע לי. תחשוב על זה כמו שאתה מסתכל על ניתוח המצב פה, לכל אחד יש אינטרסים, וכמו שפה אנחנו לא רוצים שישפטו אותנו מבחוץ כי לא מבינים את הסיטואציה בין יהודים לערבים, אז גם שם זה המצב. אני מסתכלת ומבינה שיש שני צדדים למטבע, אבל מקווה שיסתדרו. באוקראינה יש בלגן גם בלי המתיחות, והרוסים כן רוצים איכשהו לעזור לפתור את הסוגיה הזאת. אבל אני לא שם כבר מלא שנים, אני לא באמת יכולה להגיד מי הטוב ומי הרע בסיפור.
בועז בבנקו, 25, אבן־יהודה
על המפה: גדלתי פה בשכונה, אבל עברתי לפני שבועיים לאבן־יהודה כדי ללמוד ולעבוד בסייבר. יש שם הרבה באזור.
המצפן: התחושה כרגע היא שכל הנבחרים הם אינטרסנטים שדואגים לעצמם. כשיבוא מישהו שארגיש שהוא שם בשבילנו אולי אתעניין יותר. אני הולך להצביע כי זאת חובה בתור אזרח, אבל מעדיף לא לחשוף מה הצבעתי. בסך הכול אני מרוצה מהמצב. באופן אישי, אגב, נראה לי שגמרתי עם החיסונים, עשיתי שניים ונראה לי מספיק.
המתיחות ואני: ההורים שלי עלו מקייב באוקראינה, אבל אני אומר רוסיה. כי בדרך כלל אנשים לא יודעים לעשות את ההפרדה. אני משתדל לא לשמוע כלום בענייני חדשות, זה לא מדבר אליי. אין לי מושג מה הולך שם, להורים שלי זה מדבר יותר. אני זוכר שמאז שנולדתי יש מתיחות בין שתי המדינות, עכשיו זה כנראה התפוצץ. נלחמים על שטח ושליטה. אבל זה לא מעניין אותי, כל החיים שלי פה, נולדתי כאן וכל החברים שלי כאן. להורים שלי בטח יש שם חברים, אבל כשהם נוסעים לבקר שם אני אפילו לא מתערב, זה כמו עולם אחר. גם כאן, כשאנחנו כבר בארץ, אין בינינו את הסיפורים האלו. פה כשאני רואה רוסי זה כמו לראות ישראלי בחו"ל. ישר יש חיבור, ולא משנה מאיפה וכמה ולמה.
אלכסנדר וינשטיין, 66, אשדוד
על המפה: אני רופא. בכל שבוע נתקלתי במקרי קורונה.
המצפן: אני לא אוהב חדשות. אני עובד מהבוקר ועד הערב, ובערב רוצה לנוח. אני חושב שהממשלה עובדת נכון. אני שומע מה קורה עם נתניהו ואני נגד העסקה שלו בלי קלון. הוא צריך לצאת מהפוליטיקה לדעתי.
המתיחות ואני: לפעמים אני שומע על זה, אז מה? זה מעניין כי יש לי בן ברוסיה, וגרתי באוקראינה הרבה שנים. מה קורה ברוסיה? אם אתה יודע היסטוריה אתה יודע שבשנת 2014 הייתה מהפכה באוקראינה והחליפו את הממשלה שם בכוח, גירשו את הנשיא. עשו את זה בצורה לא חוקית. הרוסים היו יכולים לעשות אז צעדים, אבל התעלמו. עכשיו נראה לי שחשוב לא לגעת. נראה לי שהם לא רוצים מלחמה, אבל אזור לוגנסק ודונייצק – אלה תושבים שבכלל רוצים לחיות עם רוסיה, ואני חושב שבסופו של דבר רוסיה תקבל את החלק הזה אליה, ולא את כל אוקראינה. אני ישראלי הרבה שנים, אז זה מעניין אבל זה לא נוגע לי יותר מדי.
אולגה סנדלובסקי, 69, אשדוד
על המפה: במקור אני מסנט־פטרבורג ברוסיה.
המצפן: פעם אהבתי חדשות, היום פחות. כשאני נכנסת לזה מצב הרוח שלי מתקלקל. אם אתה מתחיל עם זה, אתה רוצה לשמוע עוד ועוד ואני מעדיפה להיות רגועה. יש מספיק וירוסים ומחלות. אני מצביעה לליברמן וקשה לי להגיד אם אני מבסוטה ממנו. אני לא ממש בעניינים, אבל בסך הכל זורמת עם מה שיש. דבר אחד ברור לי שלא היה ברור לי פעם: אי אפשר לשבת עם הדתיים. זה או כמו עכשיו או אופוזיציה. לשבת ביחד – זה לא עובד. אתה נותן להם אצבע ואז רוצים את כל היד.
המתיחות ואני: לא נעים לי לשמוע על זה כי יש לי משפחה שם, אבל אני פה כבר שלושים שנה ויש לי פה חברות אוקראיניות. לפני עשרים שנה זה היה מזיז לי יותר, אני מניחה. זה לא כמו לשמוע על מלחמה באפריקה, אבל יש לזה משמעות מסוימת. קשה לי להסביר בעברית מה הסיפור שם, אבל בגלל שאני לא שם אני לא באמת יכולה לדעת מי בצד הצודק פה.
