עקשנות, התמדה, נחישות, מודיעין, דיוק במשימה ומקצוענות – אלו המידות שמכיר כל משרת בצה"ל שיש לו חלק במלחמה נגד התבססות האיראנים בסוריה. לאורך כל השנים נהגה ישראל להבהיר כי העליונות בשמי הצפון, בדגש על נתיב העברות הנשק מאיראן ללבנון דרך סוריה ולנשק שהאיראנים מנסים לבסס על אדמת סוריה, הוא קו שמצריך עליונות מוחלטת. ככל שהזמן חולף האתגר הופך להיות מורכב יותר, מסובך יותר ומעלה את השאלה עד מתי ועד כמה באמת ניתן יהיה להמשיך את המלחמה הזו.
בעוד בישראל נלחמים על כל פיסת מודיעין, תוך השמדת ניסיונות העברות נשק, בצד השני נלחמים רק בדבר אחד, בסבלנות. הם יודעים שהעוצמה של ישראל תלך ותפחת מתישהו והם בונים על כך שברגע שזה יקרה הנתיבים יפתחו וההתבססות תצא אל הפועל. בישראל מבינים שהמצב הולך להיות מורכב. זה מתחיל בטיסות משותפות של הסורים עם הרוסים ברמת הגולן, ממשיך במערכות שפוטין שולח לסוריה ומאתגרות את ישראל, ולמרות שנראה שישראל ורוסיה חולקות את השמיים בהבנה ובהסכמה, מתחת לשולחן המצב שונה.
אם הרוסים היו שואלים את ישראל רגע לפני שביצעו טיסות משותפות עם הטייסים של אסד, ישראל לא הייתה אוהבת אותן, אבל המילה הישראלית מול הרוסים נשחקת. נכון, לפוטין יש אירוע מורכב יותר בגבול עם אוקראינה והדבר האחרון שמעניין אותו זו סוריה או האיראנים, אבל גם הוא יודע לשחק על כל המגרש ובינתיים הוא עושה בית ספר למערב. ישראל מצידה היא האחרונה שהייתה רוצה להיכנס לתוך המשבר הזה עם פוטין אבל כנראה שאין לה ברירה.
אתמול (ב') דווח בכאן 11 כי הרוסים החלו להפעיל ל"א (לוחמה אלקטרונית), שמשבשת את מערך ה-GPS שמנחית מטוסים בנתב"ג, ולמרות שבצה"ל יודעים לעקוף זאת, זהו עדיין אירוע משמעותי. הרוסים מנסים להכתיב סדר יום חדש במזרח התיכון והם עושים את זה כבר כמה שנים, ומה שקורה היום במזרח התיכון לא דומה למה שקרה לפני הגעת הרוסים לסוריה. ישראל שוברת את הראש יום יום, שעה שעה בניסיון להתמודד עם הסיפור הזה שהוא גם צבאי וגם דיפלומטי, כשסכסוך של הרוסים עם האמריקאים יכול לשחק לטובת ישראל אבל גם יכול לפגוע.
בינתיים המצב הוא שישראל משדרת עסקים כרגיל, אך בתוך תוכה יודעת שהסיפור רחוק מלהיות תחת הגדרה כזו. הרוסים כאן כדי להישאר ולהשפיע, לישראל בטח אין לאן ללכת והדרך היחידה לעצור את האיראנים היא להמשיך לשמור על כללי הייסוד – עקשנות, התמדה, נחישות, מודיעין, דיוק במשימה ומקצוענות.
