רוסיה שוב מאיימת לפלוש לאוקראינה. לצד המאמצים הדיפלומטיים למנוע את הפלישה, המדינות החברות בארגון האמנה הצפון-אטלנטית – או נאט"ו – שלחו חיילים למדינות מסביב, כמו גם נשק ותגבורת אחרת כדי לחזק את אוקראינה.
אוקראינה אינה חברה בנאט"ו, ברית צבאית של מדינות מערביות בעיקר המאוחדות באמנת הגנה הדדית. אך המתיחות שלאחר המלחמה הקרה בין המערב לרוסיה, על רקע הקמת נאט"ו, עומדת בלב המשבר הנוכחי. ממשלת אוקראינה מבקשת להצטרף לנאט"ו כמו אומות אחרות שהיו פעם חלק מברית המועצות לשעבר. מהצד השני, רוסיה דורשת מנאט"ו להפסיק להתקדם מזרחה ולא לקבל את קייב כחברה.
במסיבת עיתונאים ביום שישי, מזכיר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, הזכיר שוב ושוב לרוסיה שסעיף 5 באמנת נאט"ו מחייב את ארצות הברית ובעלות בריתה להיחלץ לעזרתן של חברות הברית במזרח אירופה במקרה שרוסיה תתקוף כל אחת מהן. "ההתמקדות שלנו אינה בלחימה באוקראינה", אמר. "אלא בהרגעת שותפותנו בנאט"ו ובעלות בריתנו".
אז מ זו בדיוק ברית נאט"ו ומה הרקע לסעיף 5?
וושינגטון הייתה הכוח המניע מאחורי הקמת ברית נאט"ו ב-1949. בתחילה, הברית הצבאית הורכבה מ-12 מדינות בלבד, כולל בריטניה, צרפת, איטליה, הולנד, קנדה וארה"ב, ועוצבה כמעוז נגד מדינות ברית המועצות.
עם השנים נאט"ו תפחה ל-30 מדינות, בהן אסטוניה, לטביה, ליטא, צ'כיה, הונגריה ופולין, כולן מדינות לוויין סובייטיות לשעבר. לאחר שברית המועצות נעלמה, נאט"ו לא הידלדלה אלא גדלה, כאשר היא מתפתחת לפי החששות הביטחוניים של חברותיה ושומרת על מעמדה כברית הצבאית החזקה בעולם.
רוסיה רואה בצמיחת נאט"ו ברחבי אירופה ובהתפשטותה מזרחה איום קיומי, המניע מתחים חדשים שמהדהדים את הפחדים הישנים שהובילו להקמה של נאט"ו. מוסקבה האשימה את נאט"ו בניסיון לכתר אותה: מתוך 14 המדינות הגובלות עם רוסיה, חמש חברות בנאט"ו ומהוות שישה אחוזים מגבולותיה היבשתיים של רוסיה.
בשנת 2008, נאט"ו הודיעה כי אוקראינה וגאורגיה יהפכו לחברות – ברגע שיגיעו לסטנדרטים של הברית לממשל ולשקיפות. אוקראינה חוקקה חוק ב-2017 שמחייב את המדינה לקדם את החברות בנאט"ו, אך לא חלה התקדמות משמעותית. יש שציינו את השחיתות הפושה באוקראינה ואת המעבר המטלטל לדמוקרטיה כסיבה לעיכוב. אך חברות נאט"ו גם חששו מהתגובה הרוסית.
אף על פי כן, נאט"ו רואה את הסיוע בהגנה על אוקראינה מפני התוקפנות הרוסית כחלק מהתפקיד שלה. כאשר רוסיה סיפחה את חצי האי קרים ופלשה למזרח אוקראינה ב-2014, נאט"ו הגיבה בהשעיית שיתוף הפעולה עם רוסיה ובהגברת היכולות ההגנתיות של קייב. נאט"ו ערכה אימונים צבאיים, פרסה חיילים ברחבי מזרח אירופה, מימנה מוכנות ללוחמת סייבר ותמכה ברפורמות של הכוחות המזוינים האוקראינים.
מהו סעיף 5 באמנת נאט"ו?
ההגנה ההדדית של חברות הברית היא אחד מעקרונות היסוד של נאט"ו ולכן הוא מעוגן בסעיף 5 של האמנה.
"הצדדים מסכימים שמתקפה מזוינת נגד אחד או יותר מהם באירופה או בצפון אמריקה תיחשב כהתקפה נגד כולם", נכתב בסעיף. הוא ממשיך ומפרט כיצד אם אחת מחברות הברית תותקף, נאט"ו מחויבת לנקוט "פעולה כפי שהיא רואה בה צורך, לרבות שימוש בכוח מזוין, כדי להחזיר ולשמור על הביטחון של אזור צפון האוקיינוס האטלנטי".
סעיף 5 מתיר תגובה מזוינת, אך הניסוח מספיק מעורפל ורחב כדי להשאיר מקום לפעולות נוספות.
אוקראינה, אף שאינה חברה בנאט"ו, זוכה למעשה להגנתה של הברית והפכה לנציגה להתכתשות וושינגטון-מוסקבה. נאט"ו סיווגה את תמיכתה באוקראינה מאז 2014 כ"צעדי הגנה קולקטיביים משופרים" הנכללים בגדר עקרונות הסעיף. נאט"ו גם המשיכה להתנגד לסיפוח קרים ולפלישה לאזור דונבאס המזרחי באוקראינה.
מתי הופעל בעבר סעיף 5?
נאט"ו הפעילה את סעיף 5 של האמנה רק פעם אחת: ב-12 בספטמבר, כ-24 שעות לאחר פיגועי 11 בספטמבר, לתמיכה בארה"ב. כוחות נאט"ו נפרסו לאחר מכן באפגניסטן. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הברית התערבה באופן צבאי מחוץ לאזור האירו-אטלנטי.
באפגניסטן, נאט"ו הובילה גוף בשם "כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי" (ISAF) משנת 2003 עד 2014. במסגרת תפקיד זה היא הייתה מעורבת במאמצים להכשיר את הכוחות והרשויות האפגניות, כמו גם במיזמי פיתוח.
במהלך השנים, נאט"ו הייתה מעורב בפעולות ובמשימות צבאיות אחרות שהברית מגדירה כ"ניהול משברים", לפי אתר האינטרנט שלה. חיילים או סיוע מרחוק נפרסו במדינות שונות כולל הבלקן, לוב, סומליה, עיראק, פקיסטן וארה"ב בעקבות סופת ההוריקן "קתרינה".
