ועדת הכלכלה התכנסה הבוקר לדון בגל עליות המחירים במשק. מספר יצרניות ויבואניות הודיעו על העלאת מחירים בשורה של מוצרים בסיסיים כמו פסטה, חטיפים, מוצרי ניקיון, ורבים אחרים. שיעור ההתייקרויות בין 3-2.5 אחוזים, תלוי במוצר ובחברה, כשבסך הכל ההערכות מדברות על התייקרות של כחמישה אחוזים במחיר סל המזון. בעקבות המחאה הציבורית, הודיעה חברת אסם על דחיית העלייה בכשלושה חודשים, וגם חברת סנו הודיעה על ביטול ההתייקרות המתוכננת, לא ברור עד מתי. ההתייקרויות האלה אלה מצטרפות לעליית תעריף החשמל בשיעור גבוה יותר מהצפוי ב-5.7 אחוזים, ועלייה דרמטית של 34 אגורות לליטר במחירי הדלק, במה שמצביע על כך שיוקר המחייה בישראל הולך כנראה לעלות דרמטית בשנה הקרובה.
יו"ר הוועדה, מיכאל ביטון, קרא לראש הממשלה לעמוד בראש קבינט יוקר המחיה, ודרש תוך חודש תכנית למאבק ביוקר המחיה. "הממשלה במיסוי יתר כמו דלק ובפתיחת שווקים ובהקטנת אגרות. אבל גם המונופולים", אמר בדיון, "אנחנו נאמנים לאסם, אבל האם אסם נאמנה לאזרחים שלה? כנראה שלא. היא מפקיעה מחירים ומחלקת רווחי שיא. הממשלה צריכה לעשות את חלקה במיסוי יתר ורגולציית יתר ופתיחת שווקים וחובתו של המגזר העסקי זה לנהוג בהגינות כלפי הצרכנים".
אחרי מספר ימים של ביקורת נוקבת מצד הממשלה והתקשורת, כולל איומים בפתיחת חקירות, ומרד צרכנים שהתגבש, גם התעשיינים משיבים לביקורת. במכתב ששלח הבוקר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, לשר האוצר אביגדור ליברמן ולשרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי דרש תומר להפחית את התשומות הגבוהות לתעשייה, עליהן אחראית הממשלה. במכתבו כתב כי ״הממשלה צריכה להבין ש-‘נאה דורש נאה מקיים׳. אם הממשלה רוצה להפחית את יוקר המחייה, היא צריכה להפחית את תעריפי החשמל, המים, הארנונה והדלק שקפצו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים".
בין העליות עליהן דיבר רון תומר במכתבו הוא מונה את העלייה במחירי הארנונה בכשני אחוזים, המצטרפת לעלייה כוללת של למעלה מ-11% בחמש השנים האחרונות; עלייה במחירי ההובלה הימית של חומרי גלם שעלתה ב-400% ויותר בשנה האחרונה, המצטרפת להתנהלות הבעייתית של הנמלים הממשלתיים שעלותם היא כ-9 מיליארד₪ בשנה, עליית מחירי חומרי הגלם לתעשייה בכ-40%; עליית מחירי האנרגיה – עלייה של 10% במחיר החשמל לעסקים, ועלייה של 5.3% במחיר הדלק, עליית מחירי המים, כתוצאה מהתייקרות החשמל; עליית מיסים ייעודית לתעשייה (שמנים במכונות תעשייתיות), עלויות רגולציה עודפת ועוד.
הדברים נאמרו בתגובה לבקשתו של שר האוצר ליברמן לוועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה לבחון את ההתייקרויות במוצרי הצריכה בשורת חברות במשק. ליברמן כתב כי "יש לבחון את רמת הריכוזיות בשווקים של המוצרים המרכזיים שמיוצרים או מיובאים על ידי החברות האמורות", ביניהן הוא מנה את אסם-נסטלה, שסטוביץ, דיפלומט, רסטרטו וליימן-שליסל. "בחודשים האחרונים פורסמו מספר דיווחים בדבר התייקרויות צפויות של מוצרי צריכה", אמר ליברמן והוסיף "גל דיווחים זה מעלה חשש לשימוש בכוח שוק עודף לצורך גריפת רווחים עודפים על חשבון הציבור". הבחינה הזאת תאפשר לבחון האם מתקיים חשש כזה, ועל כן האם יש הצדקה לנקוט צעדים נוספים, כלומר פיקוח על מחירי מוצרים.
כזכור, בתחילת השבוע שלחו שר האוצר ושרת הכלכלה מכתב לשורה של יצרניות ויבואניות של מוצרי מזון בקריאה להן לעצור את עליית המחירים "לנוכח האחריות הלאומית המצופה מהחברות בתקופה מאתגרת זו ובהתחשב במצבן הכלכלי וברווחיהן". הם הוסיפו כי "הכרזתכם על העלאת מחירים בעת הזו היא צינית ופוגעת באזרחי המדינה".
דברים דומים למכתביו של נשיא התאחדות התעשיינים עלו גם בדיון בוועדת הכלכלה. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר כי "הממשלה מעלה בעצמה את יוקר המחייה, כאילו שהיא לא מבינה מה היא עושה. מאיפה בא הכסף של המיסים? מהאוויר? הם לא מבינים שהם מעלים את יוקר המחיה?". גם הוא הזכיר את התור בכניסה לנמלים, את המיסים שהועלו על התעשייה, ואת הקשיים ביבוא מוצרי צריכה ארצה, ובייחוד מכסים על תוצרת חקלאית טרייה.
לעומת זאת, חלק מחברי הכנסת כמו נעמה לזימי ורם שפע ביקשו בדיון בוועדת הכלכלה החלת פיקוח מחירים על מוצרים חיוניים על מנת להשפיע על המחירים כבר בשבועות הקרובים. בתגובה אמר סגן השר אביר קארה כי מרבית ההצעות של חבריו הן מזיקות והוסיף כי "אם היה פתרון קסם כנראה ששר האוצר הקודם היה מבצע אותו". ח"כ שלמה קרעי אמר כי על הממשלה "לטפל קודם כל בסחרור המחירים שהיא הובילה: מיסים, מכסים, ביורוקרטיה, דלק, חשמל, ארנונה, מים, ועוד. שוק חופשי ממיסים ומכסים יוזיל מחירים ולא מכתבים פופוליסטיים".
בדיון השתתפה גם הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, שאמרה כי "רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר. לא צריך לבקש מאתנו לאכוף את החוק ולהיות נשכניים. אנחנו על השווקים האלה. תחום המזון הוא בראש סדרי העדיפויות של הרשות אם נזהה הפרה של החוק נאכוף". היא הוסיפה כי מתקיימות פעולות אכיפה של הרשות נגד מונופולים שמנצלים את מעמדם לדחיקת מתחרים, וגם נגד חשדות לתיאומי מחירים בין מתחרים.
