הכלניות בנגב המערבי מתעכבות מעט השנה, אבל כבר בימים הקרובים מרבדים אדומים שוב יכסו שם שטחים רבים, והמוני ישראלים ינהרו דרומה לשזוף את עיניהם בפריחה היפה. כשמדברים על פסטיבל דרום אדום, מתכוונים בדרך כלל ליער שוקדה, יער בארי, ולריכוזים נוספים הסמוכים למושבים ולקיבוצים. אבל את אותן כלניות אפשר למצוא גם בשטחים הפתוחים שמצפון לשדרות, בירת העוטף.
בעלייה לגבעה של מצפה שדרות, שגם ממנה אפשר לצפות בפריחה, ניצב שלט אזהרה קטן, תזכורת לשבריריותו של האזור: "דרך זו מובילה לאזור חשוף לירי טילים". אין הרבה מקומות שמספרים באופן ברור כל כך את סיפורם של יישובי עוטף עזה כמו הגבעה הזאת, גבעת הגיבורים, המוכרת יותר בכינויה "גבעת קובי", על שמו של קובי הרוש, ייבדל לחיים ארוכים, קצין הביטחון של שדרות. מצד אחד אפשר לראות מכאן בבירור את בתיה של עזה. באמצעות המשקפת שהוצבה שם לאחרונה, הבחנתי השבוע גם בעמדה מאוישת של חמאס. מצד שני רואים מכאן כמעט את כל העיר שדרות, על שכונותיה החדשות והיפות, ומסביב אפשר לראות גם את אשקלון, אשדוד, קריית־גת והרי חברון.
ביום ראשון נחנכה על הגבעה אנדרטה חדשה שמוסיפה משמעות למקום. "אנדרטת הארבעה" מנציחה את ארבעת הלוחמים שנפלו מול הגבעה הזאת לפני שבע שנים וחצי במבצע צוק איתן. סגן־אלוף דולב קידר ז"ל ולוחמיו סג"מ יובל היימן ז"ל, רב־סמל נדב גולדמכר ורב־סמל בכיר קסהון ביינסיאן, נהרגו בקרב מול מחבלים שחדרו מתוך מנהרה, כשיעדם, ככל הנראה, היה לבצע פיגוע גדול בשדרות.
במרכז האנדרטה, על שטח בטון גלי המדמה את שטח הקרב, הוצבו שתי דלתות מברזל, המדמות את שתי דלתות הג'יפ הצבאי שממנו קפצו הלוחמים כדי להסתער על המחבלים. מבין הדלתות אפשר לראות את מקומו המדויק של הקרב. משה היימן, אביו של סג"מ יובל היימן, מיוזמי האנדרטה, הסביר שהאנדרטה עשויה מבטון וברזל, שני חומרים קשיחים, המייצגים הן את גבורת הנופלים והן את עמידותם של תושבי שדרות לאורך השנים תחת האיום הביטחוני.
"הגבעה הזאת מתמצתת את הסיפור שלנו כאן", אמר בטקס אלון דוידי, ראש עיריית שדרות. "מצד אחד רואים מכאן את עזה, שבה יש מנהיגות טרור רשעה שלא חסה גם על החיים של תושביה, ואת מקום הקרב שמזכיר את כל החיילים שלחמו ולוחמים בשביל המשך החיים שלנו כאן. מצד שני, כשמסתובבים רואים את שדרות, עם הפארקים החדשים ואלפי יחידות הדיור החדשות, שנוספו מאז מבצע צוק איתן. תושבי שדרות בחרו להישאר לגור פה, לחיות ולהתפתח".
ראש העיר אלון דוידי: " אולי לא הייתי נבון מספיק כשבחרתי ללכת לכנסת, אבל הייתי חכם כשהחלטתי לחזור"
כמה שעות קודם לטקס, בלשכתו של דוידי, הוא פרס לפניי את הנתונים על התפתחות העיר ואלה מדברים בעד עצמם. כשנכנס לתפקידו בסוף 2013 היו בעיר 22 אלף תושבים, וכיום מתגוררים בה 33 אלף – צמיחה דמוגרפית של 50%. הוא מספר על שבע שכונות חדשות, בית ספר למחוננים, מרכז מדעים, מעונות נוספים לסטודנטים, מרכז טכנולוגי ותעשיית הייטק מתפתחת. "כשנבחרתי לראשות העיר, היעד המרכזי שלי היה להחזיר את האמון של תושבי שדרות בעיר שלהם. והוא חזר. רבים מבני העיר שבעבר עזבו אותה חזרו לגור פה, ויש אלינו הגירה גם מערים אחרות באזור בגלל הקהילתיות החזקה שאנחנו מציעים".
בדיוק השבוע לפני שנה עזב דוידי את לשכת ראש העיר לטובת המקום השלישי ברשימת ימינה בבחירות. יום לפני השבעתו לכנסת, כשעדיין לא היה ברור איזו ממשלה תקום, אם בכלל, הוא התפטר וחזר לעירייה. "אולי לא הייתי נבון מספיק כשבחרתי ללכת לכנסת", הוא מודה, "אבל הייתי חכם כשהחלטתי לחזור". הוא מסביר שההחלטה התקבלה מ"שיקולים פרקטיים". הוא עזב את תפקידו בשביל תפקיד ביצועי בממשלה, וכשהיה ברור שלנתניהו אין 61, הוא הבין שלא ישיג את מבוקשו. "אני שמח ונהנה יום יום בתפקיד שלי פה, ומתכוון להמשיך".
כדי להבין מה יש לשדרות להציע לתיירים שיגיעו בחודש הקרוב לפסטיבל דרום אדום, נעזרתי במנדי ריזל, תושב העיר, איש תקשורת חרדי וגם מדריך סיורים בשדרות. מאנדרטת הארבעה על גבעת הגיבורים, רכבנו על רכבי איזי־ריידר חשמליים לפארק המוזיקה החדש שנחנך בקיץ האחרון, המשתרע על 40 דונמים ובמרכזו אגם מלאכותי. לא הרחק מהאגם הוצבו מגוון מתקני שעשועים, ובקרוב יוקם שם גם מתחם ציבורי של מתקני נינג'ה. ב"שכונת המוזיקה" הצמודה לפארק כבר נבנות מאות יחידות דיור חדשות. מהפארק נסענו למרכז העיר, לבית המייסדים שייחנך שם בחודשים הקרובים ויספר את סיפורם של חלוצי מעברת גבים־דורות, שהפכה לשדרות. מדובר בחלק מפרויקט שעליו החליטה שרת התרבות לשעבר מירי רגב, ובמסגרתו יוקמו "בתי מייסדים" בשמונה ערי פיתוח בצפון ובדרום, שיעשו תיקון היסטורי ויעניקו את הכבוד הראוי לעולים החלוצים שיישבו את הפריפריה.
את הפן הקולינרי של הסיור השלמנו במרכז המסחרי הישן של העיר, ב"פִּי תָסֲבִּיך". המסעדה הקטנה שוכנת במקום ייחודי שמחבר את האוכל והמוזיקה של שדרות – צמוד לביתו של הזמר חיים אוליאל, מייסד להקת שפתיים, חלוצת הלהקות של שדרות. אוליאל מוציא מכאן סיורים בעקבות סצנת המוזיקה המפותחת של העיר. חשוב לו שאנשים יראו את שדרות לא כעיר מוכת קסאמים, אלא כעיר ברוכת כישרונות.
בחודשים האחרונים נהנים תושבי האזור משקט יחסי. אלון דוידי מברך על השקט, אבל לצד זאת חושש שאין שינוי בפרדיגמה. "בסוף הכול חוזר לשקר ולרשעות של אריק שרון בתוכנית ההתנתקות, שהביאה להפקרת תושבי הנגב לחסדי טרור. כל מה שייעשה, לא בטוח שיחפה על הטעות הזאת. כשאתה יוצא מהשטח ואין לך שליטה ביטחונית ויכולת להגיב, אתה בבעיה". ועם זאת, דוידי אופטימי. "בשנה האחרונה התחדד לי שהחמאס לא נלחם בצה"ל אלא בנו – האוכלוסייה האזרחית, ובהיבט הזה, יש פה התחדשות של המושג ביטחון והתיישבות. כראש עיר אני לא יכול לקחת נשק ולירות או לקבל החלטות צבאיות, אבל אני כן יכול להפוך כל מילימטר פה ממקום של כאב ופגיעה להתחדשות וצמיחה, וזה הניצחון הגדול. אני לא יודע אם מדינת ישראל מנצחת פה, אבל תושבי שדרות ודאי שמנצחים. כל מי שיבקר כאן ויראה את הצמיחה בעיר, יראה שאפשר לנצח את הטרור".
