מאז החלטת הממשלה שבדיקות האנטיגן הביתיות או המוסדיות יחליפו ברוב המקרים את בדיקות ה־PCR, המדויקות יותר, נשמעת בציבור ביקורת רבה על מידת דיוקן. ההנחיות הסותרות והמשתנות שמפרסם משרד הבריאות הצליחו לבלבל את הציבור, אבל מדענים טוענים שהשימוש בהן הוא כלי חשוב למאבק במגפה.
"עושים עוול לבדיקות האנטיגן", סבורה המדענית ד"ר מירי גורדין, מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר־אילן. "יש גם בדיקות היריון שמראות תוצאה חיובית כששמים בהן מים. אלו לא התנאים שהבדיקה פותחה בשבילם. אם עורכים את האנטיגן בזמן הנכון ובאופן הראוי, היא בדיקה מצוינת. כשמשתמשים במטוש כמו שצריך, אם הנבדק עדיין לא מידבק הוא יצליח לראות את הפס החלש ויש לו הזדמנות מצוינת לשמור על עצמו. בתוך 12 עד 18 שעות, בבדיקה הבאה, הפס יתחזק".
יתרונן של הבדיקות המהירות הוא שהן מאפשרות לזהות מוקדם חלק מנשאי הנגיף ולקטוע שרשראות הדבקה בבידוד מהיר. מחירן הנמוך ונוחות השימוש בהן מאפשרים בדיקות תכופות לאוכלוסיות גדולות, והנגישות הרבה מאפשרת להיבדק בכל פעם שמתעורר צורך, למשל לקראת מפגש עם אוכלוסייה בסיכון.
הווירולוג ד"ר אורן קובילר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב אומר שבדיקות האנטיגן יעילות מאוד ליום עריכתן. "צריך להבין שהבדיקות הללו לא נועדו לומר אם אתה חולה או נשא. בשביל זה צריך PCR. לעומת זאת, PCR רגישה מכדי לומר אם הנבדק מידבק או לא".
"גם ה־PCR וגם האנטיגן – תכליתן לאתר הימצאות נגיף בגוף ומחלה פעילה", אומר ד"ר יובל רוזנברג ממכון דווידסון שבמכון ויצמן למדע. "בשתיהן הדגימה במטוש נעשית במקומות שיש בהם נוכחות נגיפים גבוהה, אבל PCR מאתר את החומר התורשתי – ה־RNA של הנגיף – בעוד האנטיגן מאתר חלבונים של הנגיף. מכניסים את המטוש לתמיסה ומטפטפים על סרט שיש בו שני סוגי נוגדנים המתחברים ספציפית רק לחלבוני הקורונה. פס אחד מסומן ב־T והוא פס הבדיקה, והאחר, המסומן ב־C, הוא הביקורת.
"התמיסה מתחילה לזרום לאורך ממברנה נקבובית כמו נוזל הנע בנייר סופג. בשלב הראשון היא מתחברת לצבענים שיש בהם נוגדנים היודעים להתחבר רק לאנטיגנים – לחלבוני הקורונה – והם מתחילים לזרום עם הטיפה. זה השלב שבו מתחיל להופיע הצבע האדמדם על הלוח, הנוצר מהתחברות החומר. בהמשך התמיסה מגיעה לחלק בבדיקה שמצויים בו נוגדנים המתחברים לאותו החלבון. למעשה נוצר כאן סנדוויץ': למטה נוגדני הבדיקה, באמצע האנטיגן, ולמעלה הצבען. לכן, אם הנוגדנים התחברו לחלבון, יופיע פס ה־T המעיד על תוצאה חיובית. עוצמת הפס נובעת מכמה גורמים, אך בעיקר מושפעת מכמות הנוגדנים על המטוש".
ד"ר מירי גולדין סבורה שדווקא ה־PCR רגישה מדי בעת התפרצות. "בתחילת המגפה היו אנשים רבים ללא תסמינים שעשו PCR כשזה כבר היה לא רלוונטי, והם ישבו בבית ונדבקו שוב ושוב. לא הייתה כאן כוונה רעה אלא רצון לדייק, אבל הדיוק היה מוגזם. כשפורצת מגפה דרושות בדיקות מסוג שונה, מן ההיבט של בריאות הציבור. אני רוצה לדעת כמה אנשים יש עכשיו שנושאים את הנגיף, לא כמה היו חולים לפני שבועיים ועכשיו הם בריאים".
לדבריה, הצורך בבדיקת האנטיגן נולד גם בשל הווריאנטים שנוצרו בשנתיים האחרונות. האנטיגן בודק חלבון פנימי הנקרא חלבון N, שהוא קבוע ומבני יותר. לכן הבדיקה נחשבת פחות רגישה, אבל היא גם מסוגלת לזהות יותר סוגים של הקורונה. לפי המדענים, אין בדיקה שיכולה לזהות הדבקה בווירוס כלשהו לפני שיחלפו יומיים מההדבקה. ביום השלישי אפשר לגלות את המחלה בבדיקת PCR, משום שהיא מגבירה את חלקיקי הנגיף; לבדיקת האנטיגן ייקח עוד יום.
לכן אין טעם לערוך בדיקת אנטיגן לפני שיחלפו 72 שעות מהחשיפה?
"נכון. גם בדיקת PCR לא עורכים ביום הראשון", מזכירה ד"ר גולדין. "לגוף לוקח זמן, ויש אנשים שנדבקו היום ויש להם חיסוניות מספקת, ולכן הם לא יפתחו עומס נגיפי. העלייה בהתפתחות הנגיף היא מהירה, מגיעה לשיא אחרי 12 שעות, ואז ניתנת לגילוי באנטיגן. ביום השלישי מתחילה ירידה איטית מאוד. ה־PCR יכולה לגלות שאריות של הנגיף אפילו חודשיים או שלושה לאחר מכן. מכיוון שבדיקת האנטיגן בודקת בדרך כלל נגיף חי והגוף מסלק את שאריות הנגיפים שכבר אינם חיים, אחרי עשרה ימים תתקבל תוצאה שלילית. אצל רוב האנשים תתקבל תוצאה שלילית אחרי חמישה ימים. אגב, בדיקות נוגדנים כאלה קיימות כבר 150 או 200 שנה".
האם ביטול חובת הבידוד לילדים על בסיס בדיקות אנטיגן בימי ראשון ורביעי, נכונה בעינייך?
"מספיק ששליש מהתלמידים לא ייבדקו, וזה יהיה חסר משמעות. אם בכל כיתה יהיה רק ילד חולה אחד שההורים לא בדקו, הילדים בכיתה יידבקו. אם ילד נדבק נניח בשבת, וההורים יבדקו אותו ביום ראשון וביום רביעי, הוא יספיק להדביק אחרים כי הבדיקה ביום ראשון לא תזהה את הנגיף".
גם ד"ר קובילר מסכים שהמתווה אינו רציני. "הורים רבים מרמים. אם היה ברקוד מספרי, וכל ילד היה צריך להביא צילום עם הברקוד המשתנה בכל יום כך שיהיה ברור שאינו מביא את התוצאה של אתמול או שלשום, היה אפשר ליישם את המתווה. צריך גם לאכוף אותו ולקנוס כל הורה שמדווח דיווח שקר. כך היית פותר את הבעיה. המתווה היה יכול לעבוד אם היו מעמידים אותו נכון. כרגע הוא בדיחה".
ד"ר רוזנברג מציין שבשלב המידבק ביותר, כשהעומס הנגיפי בשיאו, רגישות הבדיקות המהירות דומה לזו של בדיקות המעבדה, בייחוד אם הופיעו תסמינים והבדיקה נערכת בידי איש מקצוע מיומן. "היתרון של הבדיקה הוא שהיא זמינה, פשוטה, זולה ומהירה. אבל בדיוק לכן היא פחות רגישה".
מה ההסתברות שתשובה חיובית של שני פסים תהיה נכונה?
"זה תלוי באחוז הנדבקים באוכלוסייה. אם יש כמות מזערית של חולים, רוב הסיכויים שתוצאה חיובית היא כוזבת. במקרה כמו שלנו, כשיש חולים רבים מאוד, רוב הסיכויים שהתוצאה אמיתית. לכן במצב של תחלואה נמוכה עדיפה בדיקת PCR, וזו גם הייתה המדיניות של ארגון הבריאות העולמי. אבל השימוש העיקרי של האנטיגן הוא מניעת הדבקה המונית בעזרת גילוי זמין ומהיר".
בדיקות האנטיגן עברו תהליך ארוך, שבסופו עלתה רמת האמינות שלהם. עם זאת, עלול להיות מסוכן להסתמך על תוצאה שלילית בבדיקה ולכן חיוני להמשיך לנקוט אמצעי זהירות, כגון חבישת מסכות ושמירה על מרחק. הבדיקות המהירות הן עוד כלי בארגז הכלים של המלחמה במגפת הקורונה, אך האחריות להשתמש בהן בתבונה מוטלת על האזרחים.
