צעירה בת 24 מירושלים, פעילת הר הבית ורכזת הניו־מדיה באחד מארגוני ההר, נעצרה בקיץ כשהגיעה לעלות להר, מכשיר הטלפון הסלולרי שלה הוחרם והיא נלקחה לתחנת המשטרה ונחקרה בדבר פרסומים בדף הפייסבוק שלה. למעצר קדמה הטרדה ממסדית בשיחות טלפון רבות מגבר שהודיע לה ש"יש לה חובות בהוצאה לפועל".
בהזדמנות אחרת הזדהה אותו גבר כשוטר ודרש ממנה להגיע למשטרת מוריה בירושלים. בעת מעצרה נערך עליה פעמיים חיפוש גופני. בתחנת משטרת הכותל לא הסתפקו בתשאול הפעילה ותבעו ממנה להרים את חצאיתה עד לתחתוניה, כביכול לצורך חיפוש.
השוטרים גם סירבו לדרישת הסובבים להזדהות וסירבו לנמק את דבר עיכובה. לפי סעיף 72א' לחוק המעצרים, "על שוטר המבצע עיכוב להבהיר למעוכב מהי סיבת העיכוב בהקדם האפשרי במהלך המעצר. מילוי החובות האמורות הוא תנאי לחוקיות המעצר" – מה שלמעשה אומר שמעצרה של הצעירה הוא בלתי חוקי. "אם לא מולאו חובות אלו על ידי השוטר העוצר, העצור אינו נחשב נתון במשמורת חוקית וקמה לו הזכות להימלט ולהגן על עצמו מפני השוטר כמפני תוקף", נכתב בהקשר הזה בפקודות המטה הארצי.
אם לא די בכך, שוטר גם הורה לפעילה המדוברת לסגור את הטלפון הנייד שלה, זאת בזמן שהייתה בשיחת טלפון עם עורך דינה. לאחר מכן הוא אף החרים את הטלפון הנייד. לטענת הצעירה בכתב התביעה, החרמת המכשיר נעשתה בניגוד לחוק כיוון שלא הוצג צו בית משפט המתיר לה לעשות זאת.
בפסק דין מ־2018 המצוטט בכתב התביעה נאמר ש"חיפוש באדם כשהוא עירום – על מנת שתקום סמכות לבצעו צריך שיהיה לשוטר יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה. המדובר באקט פולשני שיש בו פגיעה של ממש בפרטיותו של אדם ובכבודו". "השוטרים נהגו באדישות מוחלטת באשר לכבודה של התובעת כאדם וכאישה דתייה", הוסיפו לכתוב עורכי הדין בכתב התביעה. "מעשי השוטרים מהווים הפעלת כוח בלתי חוקי, וכך יש להתייחס להטרדה המינית שעברה התובעת".
אחרי מסכת ההשפלות שעברה ואחרי המתנה בת שעות כשהיא עצורה בתחנת המשטרה, כל שנאמר לצעירה בחקירת שב"כ שעברה הוא משפט אחד ויחיד – שעליה "להיזהר לא להסית ברשתות החברתיות". כעת היא תובעת את רשויות המדינה על הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, רשלנות והפרת חובה חקוקה כשהיא דורשת מהגופים הנתבעים לשלם לה פיצוי של רבע מיליון שקלים על ביזויה ללא כל הצדקה.
אין שום דבר חדש בידיעה שבעניין הר הבית אין חוקים, אין זכויות אזרח ואין גבולות. בעידן שבו ימין ושמאל נזעקים על חציית קווים אדומים בידי המשטרה, הגיע הזמן להזכיר את מאמציה האדירים של המדינה לאורך עשרות שנים להשתיק את קולם של פעילי הר הבית ולשתק את פעילותם בכל דרך. פעילי הר הבית היו שפני הניסוי, שהוכתר בהצלחה במשטרה ובשב"כ, ומיושם מאז על אזרחים מכל המנעד ובכל אתר ואתר, עד לרמת ראש הממשלה. מי שנזעק היום ראוי שיזכור להיזעק גם על הפרת זכויות האדם בהר הבית ולתבוע את עלבונה של צעירה תמימה שעסקה בפעילות אזרחית כשרה למהדרין. מי שישתוק אל יתפלא כשידן הארוכה של רשויות ה"חוק" תגיע גם אליו.
תגובת שב"כ: ״שירות הביטחון הכללי מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה. תחקורה של הצעירה נעשה במסגרת מילוי תפקידיו של השירות ובהתאם לדין. טענותיה…סביר שיתבררו במסגרת ההליך המשפטי״.
