ועדת התמחור של משרד הבריאות תדון ביום שני שוב בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר לקצץ בכ־50 אחוזים את התעריף המשולם לבתי החולים על ניתוחים בריאטריים, ובהם קיצור קיבה. זאת עקב מחאת בתי החולים בצפון, הטוענים שהקיצוץ במימון הניתוחים תקשה עליהם לערוך אותם באופן רווחי, ותפגע במי שזקוקים לכך יותר מכול.
כ־7,000 ניתוחים לקיצור או מעקף קיבה נעשים בישראל בכל שנה, והם נחשבים לפתרון היחידי לריפוי השמנת יתר חולנית וסיבוכיה בקרב חולים שמיצו את כל הטיפולים הרפואיים הקיימים. רבים מהזקוקים להם נמצאים דווקא בצפון המדינה: באזור הצפון נמצאים שיעורי השמנת היתר החולנית הגבוהים בישראל, וגם תחלואת הסוכרת מכה בשיעור חריג בצפון.
עלותו של ניתוח בריאטרי הוא כ־60 אלף שקלים, וקופות החולים זכאיות להנחה אוטומטית של 25 אחוזים מהמחיר הזה. על הנחה נוספת הן מנהלות משא ומתן קשוח מול בתי החולים, והחלשים שבהם נאלצים להעניק להן הנחות של עד 50 אחוזים מהתעריף. כעת, בעקבות הכוונה לקצץ את התעריף המלא ל־30 אלף שקלים לניתוח, בבתי החולים החלשים לא יוכלו עוד לערוך ניתוחים בריאטריים רבים, משום שהם יהפכו להפסדיים מבחינתם.
"הקיצוץ בתעריף יפגע דווקא באוכלוסיות החלשות והפגיעות", אומר בתסכול ד"ר נאסר סקרן, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית ומטבולית, מנהל מחלקת כירורגיה בבית החולים "המשפחה הקדושה" בנצרת. "לרוב תושבי הפריפריה אין ביטוחים פרטיים וגם לא ביטוחים משלימים, והם לא יכולים להרשות לעצמם לעבור את הניתוח בבתי החולים הפרטיים".
ד"ר כמאל ח'טיב, מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי לגליל בנהריה, מגדיר את ההחלטה "מכה קשה לחלשים ביותר". בכל חודש הוא מנתח בנהריה 25 חולים, ורשימת ההמתנה ארוכה. ישראלים רבים יוצאים לעבור את הניתוחים הללו בשכם, בירדן ובטורקיה, וחוזרים עם סיבוכים קשים.
"קיצוץ התעריפים יביא להנצחת האי־שוויון בין התושבים", סבור גם פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה. "אם הם לא יוכלו לעבור את הניתוחים, הם עלולים לסבול מהמחלות הנלוות להשמנת יתר והנגזרות ממנה, וכך מצבם יחמיר".
ישראל נחשבת למדינה מובילה בתחום הניתוחים הבריאטריים. התמותה בהם אצלנו היא הנמוכה בעולם, ושיעורי ההצלחה גבוהים. פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הישראלית לסוכרת, רואה בהפחתת התעריף שמשלמות הקופות תמורת הניתוחים הללו "קטסטרופה שתהרוס את כל הידע והמקצועיות שרכשנו בישראל. הניתוח יהפוך לעשירים בלבד".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: משרד הבריאות פועל למיצוי נכון של היצע השירותים הרפואיים במדינת ישראל. מטרת התמחור אינה לצמצם את היצע הניתוחים בישראל, השיקול לביצוע הניתוח ימשיך להיות קליני בלבד. המטרה הבלעדית הינה להתאים את עלויות השירות למחיר המחירון, כפי שמבוצע בשגרה באופן תדיר בשירותים רבים.
בדוח מבקר המדינה ב-2018 נבדקו ההליך והנסיבות לאישור וביצוע הניתוחים הבריאטריים ואת ההשלכות על ציבור המנותחים. במסגרת כך, דו"ח המבקר העלה את הצורך להבטיח כי יוסר החשש ששיקול הדעת המקצועי, יושפע מההשלכות הכלכליות, הן מבחינת ההחלטה כי המטופל אכן מתאים לניתוח והן על סוג הניתוח שיש לבצע.
לאור ממצאים אלה של דו"חות מבקר המדינה והמלצותיו, משרד הבריאות מבצע הערכה של מחירי הניתוחים הבריאטריים.
בהתאם לתהליכים הקבועים בחוק הפיקוח על המחירים, מתנהל כעת תהליך שימוע מינהלי כפול, בו המדינה שומעת את בעלי העניין השונים. הראשון מתקיים מול תת וועדת המחירים בהם נציגים של כל בעלי העניין (קופות חולים ובתי חולים) במהלך הדיון בתת וועדת המחירים נכנסים גורמי המקצוע לפרטי הפרטים של הפרוצדורה הרפואית ודנים בליבת התמחור ובהערות שעלו מהשטח ואלו נדונים בתת הוועדה. לאחר מכן המלצות תת וועדת המחירים מוצגות לוועדת המחירים הסטטורית ולאחריו מתקיים שימוע נוסף לטובת שמיעת הערות נוספות מבעלי העניין ורק לאחר מכן נקבע מחיר הפיקוח הסופי.
