התקרבותו של הרמדאן, חודש הצום המוסלמי המועד לפורענות מבחינה ביטחונית, שיחל בעוד כחודשיים (אפריל, ניסן), מאתגרת את השב"כ. בארגון זוכרים היטב את ההסלמה הביטחונית שהחלה בחודש הזה אשתקד, שהתגלגלה בסופו של דבר לפרעות בערים המעורבות ולמבצע שומר החומות.
כחלק מההיערכות לקראת הרמדאן, בשב"כ עוקבים מקרוב גם אחרי הנעשה ב"צד היהודי" בערים המעורבות. אנשי השירות נועדו השבוע לפי בקשתם עם ראשי הקהילות היהודיות בערים האלה, ובכללם ראשי הגרעינים התורניים, וביקשו מהם שיתוף פעולה במסירת מידע על התארגנויות מקומיות כנגד אפשרות של חידוש הפרעות.
"פנו אלינו גורמים שהציגו את עצמם כאנשי שב"כ מהמחלקה היהודית וביקשו לוודא שכולנו ילדים טובים", הגדיר זאת אחד מראשי הקהילות הללו. לדבריו, נציג הארגון הסביר ש"הם עובדים קשה מאוד כדי להיות ערוכים לפעם הבאה, בכל המובנים".
איש ביטחון בעיר מעורבת אחרת במרכז אמר שעצם זימון הפגישה לצרכים מודיעיניים דווקא, מקומם אותו: "במציאות מתוקנת הייתי מצפה שרכז שב"כ ייפגש עם ראשי הקהילה היהודית לקראת הרמדאן כדי להציג את האיומים וההערכות שלהם ולראות איך הקהילה יכולה להיערך, ולא כדי למנוע כביכול פעילות בלתי חוקית מצד היהודים".
"זה מכעיס ומעליב", אמרה לנו המתכנתת קרן אשחר, תושבת לוד וחברה בפורום הערים המעורבות בהובלת ארגון ישראל שלי. "אני לא מבינה כיצד המערכת עדיין חיה בתחושה שאנחנו מי שתוקפים פה. היא השאירה אותנו לבד בבית כשמאות פורעים הסתובבו בחוץ ורק בנס לא נכנסו פנימה, אז מתי הפכנו לגורמי סיכון?"
אשחר הזכירה שלאחר הפרעות ביקשה המשטרה להחרים את כלי הנשק של כל יהודי העיר אך חזרה בה לאחר מאבק תקשורתי. לדבריה, יוזמת השב"כ הטרייה מזכירה את ניסיונות ההחרמה הללו.
"זה לא רק עלבון, זה מחדל", סבורה שרה העצני־כהן, יו"ר תנועת ישראל שלי. "הפקירו את הערים המעורבות: ראשית כאשר השב"כ לא צפה את כל האירוע הזה במאי 2021, אחר כך כשהמשטרה כשלה בהגנה על חיי היהודים, ואז כשמערכת המשפט מפקירה את היהודים, לא מביאה את הפורעים לדין ומקלה בעונשם.
"כעת, בפעם הרביעית, הופכים לאויב את היהודים, שהיו הקורבן בערים המעורבות".
