המחלוקת סביב מתווה הגיור של השר מתן כהנא אינה שוככת, אלא מוסיפה לצבור עוצמה ולהגביה גלים. רבנים שתומכים במתווה, בהם למשל רב היישוב הר־ברכה הרב אליעזר מלמד, שהתבטא כי הוא "יוסיף תורה ומצוות בישראל", סופגים מתקפות וגידופים. בכינוס רבנים שהוקדש לנושא תקף הרב הראשי יצחק יוסף בעצמו את השר כהנא, ואת הרבנים התומכים ברפורמה כינה "רבנים קטנים".
במרכז המתווה המוצע עומד מתן סמכות הגיור לרבני הערים, שיוכלו להקים הרכבי בית דין במסגרת מערך הגיור הממלכתי. הרבנות הראשית חוששת כי מהלך זה יפגע בסמכותה ושהיא תאבד את המונופול שהיא מחזיקה בידיה כיום על נושא הגיור בישראל. הרב יוסף ועמיתו האשכנזי הרב דוד לאו טוענים כי הרפורמה תאפשר גיורים מקילים וליברליים, ואף תעניק לגיטימציה לגיור רפורמי. מושג נוסף שמעורר ויכוח בהקשר הזה הוא "גיור מסורתי", כשהכוונה היא שהמתגיירים יאמצו זהות מסורתית וישמרו מצוות בסיסיות. באותו כנס רבנים אמר למשל הרב יוסף: "יש רב עיר מפורסם, לא מאמין, (שסובר כי) מספיק ש(המתגיירים) יעזבו את הכנסייה והעיקר שיעשו קידוש. אחרי זה שייסעו לים".
במציאות שבה כל רבני הערים בישראל הם בעלי תעודת כושר מהרבנות הראשית עצמה – שכן על פי החוק אין ממנים רב עיר בלי אישורה – עולה השאלה מיהם אותם רבנים ה"חשודים" במתן הקלות עצומות בתנאי הגיור, ומה הם עצמם טוענים להגנתם. מתברר כי הרשימה אינה ארוכה במיוחד. רבנים ואישי ציבור שאיתם שוחחתי מציינים בעיקר את שמותיהם של הרב דוד סתיו, רב היישוב שהם, והרב שלמה ריסקין, רב היישוב אפרת. בהקשר זה מוזכר גם שמו של הרב חיים אמסלם, ששימש רב בז'נבה שבשווייץ וחבר כנסת מטעם ש"ס. אף שאינו רב עיר מכהן בישראל, חיבוריו התורניים של הרב אמסלם בנושא ומאבקו למען גיור מקל הפכו אותו לדמות מרכזית בסוגיה.
מי שעומד בחזית המתנגדים למתווה הוא רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב שמואל אליהו. בשיחה עימנו הוא אומר כי הבעיה היא באובדן הרגולציה של הרבנות הראשית על הגיורים. "בחוק החדש אין רגולטור. ברגע שרב עיר יגייר איש לא יוכל לומר דבר, כאילו הוא ראש הסנהדרין. היום כל גיור טעון אישור של הרב הראשי, וכאשר דיין אינו נוהג כשורה אפשר לפטרו. אבל לפי הרפורמה, הרב הראשי יצטרך לפנות לראש מנהל הגיור שיואיל בטובו לאשר או לא. תאורטית מחר יאיר לפיד יהיה ראש ממשלה, הוא ימנה את גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה בכנסת ורב רפורמי, מ"ט) לעמוד בראש המנהל, והוא יחליט שהגיור נעשה כהלכה והכול בסדר". יצוין שבהצעת החוק עצמה נאמר כי החלטת ראש מנהל הגיור היא בגדר המלצה למועצת הרבנות הראשית, ובסמכותה להחליט על פיטורי דיין זה או אחר.
האם מעבר לשלושת הרבנים שצוינו לעיל, יש חשש מרב עיר מכהן נוסף? שאלתי את הרב אליהו. "אינני מכיר מישהו נוסף", ענה, אך הזכיר חששות מפני רבנים עתידיים. אבל, הקשיתי, הרבנות הראשית היא שמעניקה תעודות כושר לרבני ערים, כך שהרגולציה נותרת בידה.
"זה נכון", ענה הרב אליהו, "אבל מספיק רב עיר אחד שסרח או שקיבל שוחד – ודברים אלה עלולים לקרות ואף קרו בהיסטוריה, שיגייר 500 אלף אנשים. אין לו כל הגבלה. הרי לא מדובר על כך שהרב של צפת יוגבל לגיורים בצפת. הוא יכול לגייר גם את כל תל־אביב. מספיק אחד שיעשה כך, ואין לך מה לעשות. אגב, הרב גם לא צריך לגייר בעצמו. בסמכותו למנות חמישים בתי דין עם רבנים מקילים כמו הרב אמסלם. יכולה להיות מציאות שבה הרב אמסלם יגייר מישהו בלי קבלת מצוות, תחת החסות של רב פלוני, ואני כרבה של צפת אהיה חייב לרשום אותו כיהודי לצורך נישואין, ואני לא רוצה לעשות זאת. אחד כמו קריב אכן לא יוכל להתמנות כי אין לו כושר, אבל בהחלט יכול להיות שרב כמו אמסלם, שגדל בערוגות הציבור החרדי וחושב שלא צריך קבלת עול מצוות בגיור, ימונה".
אז איך פותרים את הבעיה? יש בישראל מאות אלפים שאינם יהודים, והישארותם בסטטוס זה עלולה להגביר את נישואי התערובת במידה ניכרת.
"מדברים על 400 אלף – אין 400 אלף. לא כולם עומדים להתחתן. מתוכם יש כמה עשרות אלפים, שאני לא בטוח שכולם רוצים להתגייר. אני מסכים שזו בעיה, אבל אי אפשר לגייר בגיור שאינו שווה כלום. נניח שמחר כולם יתגיירו, מה זה יעזור? אני לא אקבל אותם, ואם מישהו יקבל אותם הם 'יסומנו'. הרב שרמן פסל את הגיורים של הרב דרוקמן וכל הארץ סערה. מה עשו? העיפו אותו החוצה והחליטו שהגיורים מוכרים. מחר זה לא יהיה הרב שרמן החרדי אלא אני או הרב מיכה הלוי (רבה של פתח־תקווה, מ"ט) עם הכיפה הסרוגה, שלא נקבל את הגיורים האלה. המערכת לא תקבל את הגיורים. אמרתי לכהנא: 'אתה רוצה לפתור את הבעיה? יש לי פתרון. תן לנו את הכלים, ואנחנו מתחייבים לפניך שבתוך כמה שנים מספר הגיורים יעלה באופן דרמטי".
איך תבצע את זה?
"כשזה התנהל באופן מסודר, מספר הגיורים היה כפול מהיום. הבעיה אינה בבית הדין אלא במערכת הלימוד לקראת גיור. היום היא 'שורפת' את כל המתגיירים הפוטנציאליים, בקורסים של נתיב, שנחשבים סופר־ליברליים, אומרים למתגיירים שאפשר להיות יהודי בכל מיני דרכים, אפשר כך ואפשר כך. מראים להם את האמורפיות של היהדות. 90 אחוז נושרים במהלך הקורס. הם אומרים לעצמם 'זו היהדות?' צריך לחזור למה שהיה פעם, להראות להם את אור התורה ואת הרצינות שלה ולא את ה'דמוי יהדות' של הרפורמים, שבעבורה הם לא רוצים לעשות את המאמץ להתגייר. עלויות המדינה צמחו פי ארבעה ומספר המתגיירים צנח, ממש חצי ממה שהיה".
הרב דוד סתיו "המלחמה אינה על הרפורמים אלא על הלגיטימיות להשמיע דעה אחרת, והחשש לאבד את השליטה ושפוליטיקאי אחד יחליט מה זה גיור במדינת ישראל
הרב אליהו דוחה את טענת השר כהנא כי החוק בולם גיורים רפורמיים. לדעתו, אם קובעים שכל בית דין יכול לאשר גיורים אחרים, נפתח בכך פתח גם לקבלת גיורים כאלה. גם ח"כ בצלאל סמוטריץ', המקדיש זמן רב לסיכול החקיקה המתגבשת, טוען כי לפחות בארבעה סעיפים שונים החוק פותח פתח להכרה בגיור הרפורמי, שכבר הוכשר באופן עקרוני בבג"ץ. במסמך שחיבר השבוע ושטרם הופץ הוא טוען כי "במספר מקומות החוק אינו קובע כי הגיורים בישראל יתבצעו רק על פי חוק זה אלא 'גם' על פי חוק זה, ומדגיש כי החוק אינו משנה את המצב המשפטי הקיים ערב חקיקת החוק, כך שבמישרין החוק מאפשר ביודעין להשאיר את המצב שקבע בג"ץ, שבו גיורים פרטיים, אורתודוקסיים ולהבדיל רפורמיים, מוכרים לעניין חוק השבות".
"זו השמצה כמו השמצות רבות אחרות", אומר לנו בתגובה הרב דוד סתיו, ראש רבני צהר. "אין פתח כזה, אלא אם כן הרבנות הראשית היא רפורמית". הרב סתיו עצמו מככב כאמור ברשימת הרבנים שמעוררים את חששותיה של הרבנות הראשית בסוגיית הגיור. כך למשל, הרב אליהו ציין באוזנינו כי הרב סתיו אמר במכון הישראלי לדמוקרטיה ש"יש רבנים שמאפשרים גיור מסורתי".
"לא צריך שמועות וניחושים, אני אומר בפה מלא שאני מתנגד לגיור מסורתי", מצהיר הרב סתיו. "אני בעד גיור שכל כולו קבלת מצוות מוחלטת, אבל הם לא יכולים לרמות את כל העולם. 80 עד 90 אחוז מגיורי הרבנות הראשית אינם שומרי תורה ומצוות יום אחרי שהם מתגיירים. כלומר, מי שמגייר היום גיור מסורתי הוא הרבנות הראשית".
לדעת הרב סתיו, המפתח לפתרון מצוי בגיור קטינים, נושא שמעורר אף הוא מחלוקת סביב שאלת הסביבה שבה גדלים אותם קטינים ומידת שמירת המצוות שלה. לדברי הרב סתיו, "בגיור קטינים השאלות אחרות לגמרי, ואפשר להיות גמישים יותר בקבלת עול מצוות כי ילדים קטנים אינם בני דעת, ולפי חלק גדול מהפוסקים הגיור לא תלוי במידת שמירת המצוות. בישראל קל יותר לשמור מצוות כמו כשרות ושבת, והרצון הוא שיגדלו בחינוך יהודי".
אתה לא חושש מפגיעה במעמד הרבנות הראשית?
"לרדת נמוך יותר מרמת הגיור של הרבנות הראשית אי אפשר. לא מדובר בזה שרבני ערים יקלו ולא ידרשו שמירת תורה ומצוות. הבשורה היא בעניין גיור קטינים, וזה בעיקר מה שמפריע לרבנים הראשיים. אחד מהם אמר לכהנא שאין לו בעיה עם גיורי הבגירים של הרב סתיו אלא עם גיורי הקטינים".
ואין חשש שבעתיד ימונה רב עיר רפורמי?
"זה יכול לקרות רק אם הרבנות הראשית תהיה רפורמית, ואז בעיית הגיור תהיה הקטנה בבעיותינו. למה רב עיר, שעבר עשרות מבחנים של הרבנות הראשית, פחות מהימן מהרב הראשי שלא עבר ולו מבחן אחד? כל מי שמתנגד לרפורמת רבני הערים, מתנגד בעצם לכל גיורי הרבנות הראשית. הרי חלק מהם כינו את הרב דרוקמן 'רשע'. פתטי לראות שאלה שלחמו נגד גיורי הרבנות הראשית ושהם עצמם לא מכירים בה, לפתע אומרים שנורא שרבני ערים יגיירו. במסורת היהודית רבני ערים תמיד עסקו בגיור, ואין סיבה לא להחזיר להם את הסמכות הזו. מי שסומך עליהם בכשרות ובנישואין, אין סיבה שלא יסמוך עליהם בגיור. המלחמה אינה על הרפורמים אלא על הלגיטימיות להשמיע דעה אחרת, והחשש לאבד את השליטה ושפוליטיקאי אחד יחליט מהו גיור במדינת ישראל".
מדוע לדעתך הפכת לסדין אדום בעיניהם?
הרב סתיו צוחק. "אין לי מושג ואין סיבה אמיתית לכך. כל מי שמכיר את מה שאנחנו עושים יודע שהמתגיירים שלנו עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של גיור. חוגים חרדיים וחסידיים, כולל הרב אדלשטיין (ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הציבור הליטאי, מ"ט), אומרים לשר כהנא שאין להם שום בעיה איתי. חלק מהם מביעים חשש דווקא מגיורים על ידי רבנים חרדים. יש לנו שיח ישיר ועקיף כל הזמן. כנראה יש מישהו שמפחד מדעה שונה שנותנת כבוד לדעות אחרות ולא מבקשת לומר שיש רק דעה אחת בהלכה. השבוע אתר מסוים מנה את המחלוקות שהיו בעבר ביני ובין הרב אליעזר מלמד. בא לקלל ונמצא מברך. יש לי חדשות: אנחנו לפעמים חלוקים ולפעמים מסכימים, אבל מעריכים זה את זה ויודעים לחיות יחד. גם כשלא הסכמנו, הזמנו את הרב מלמד לדבר לפני רבני צהר, ולהפך. אבל יש כאלה שהסגנון הזה לא מוצא חן בעיניהם".
"מהיכן המשוואה המעוותת הזו שמסורתיות אינה יהדות?" תוהה באוזנינו הרב חיים אמסלם, בתגובה למתקפות על כך שהוא מוכן לקבל גיור מסורתי. "כשאדם צם ביום כיפור, לא אוכל חמץ בפסח, קונה מהסופר הכשר, יש מזוזה על הדלת שלו, עושה קידוש ואשתו מדליקה נרות – הוא לא מקיים מצוות? המוח המשובש שלהם מבין שמסורתיות היא בדיחה, אבל מסורתיות היא בדיוק מה שהגמרא אומרת שבתהליך הגיור 'מודיעים לגר מקצת מצוות'. אדם שהוא מזרע ישראל, ומקבל את כל המצוות בפיו בלי התניה כלשהי, והוא לא ימשיך לקיים חיי גוי, לא ילך לכנסייה ויקבל על עצמו את היהדות והרבה ממצוות התורה, ואנחנו משתכנעים שכוונתו רצינית – מצווה לגיירו. עוד מזמן גירוש ספרד כתבו גדולי הרבנים שמצווה להשאיר בעם היהודי את אלה שמזרע ישראל".
לדבריו, הרבנות פשוט מלמדת את המתגיירים לשקר. "הדיינים עצמם יודעים שאחרי הגיור המתגייר לא יקיים מצוות, אבל הם מגלגלים עיניים ועושים כאילו. אני רוצה כנות. אני מבקש מהגר להבטיח שישמור את הדברים הבסיסיים – שישמור כשרות, שלא יעבוד ולא יבשל בשבת. לפי איזה היגיון אתה דורש ממנו להיות חרדי כשכל השכנים שלו אינם כאלה? הוא רוצה להיות יהודי כמו כולם, ואין לך זכות למנוע את זה ממנו. הבעיה היא שאיש מהרבנים אינו מעז לגלות את שיטת הגיור של הראשון לציון הרב עוזיאל, שכתב שאין קשר בין הגיור עצמו למה שהגר יקיים אחריו. או את מה שאמר הרב עובדיה יוסף בדיון בכנסת בשנת 1976 ואת התייצבותו מאחורי גיורי צה"ל. למה הרב יצחק יוסף מתנגד לפסקי אביו? כיוון שהרבנות עובדת למען 70־80 דייני גיור שמקבלים משכורות שמנות. אם באמת יתעקשו לדרוש מהגרים קבלת מצוות באופן מלא, גם הם יצטרכו לסגור את הבסטה…"
הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת, מוזכר אף הוא כמי שחוששים מפני הקלות־יתר שלו בתחום הגיור. בעבר ניסתה מועצת הרבנות הראשית שלא להאריך את כהונתו כרב עיר, ונאלצה לחזור בה בעקבות חוות דעת משפטית שקבעה כי אינה רשאית לעשות כן.
"בזמן הסנהדרין היו שתי אסכולות בגיור, בית הלל ובית שמאי", אומר הרב ריסקין. "הגמרא אומרת שההלכה נפסקה כבית הלל מפני שהיו נוחים יותר מבית שמאי. יותר חמור לאסור כאשר לא צריך לאסור. מצוות אהבת הגר מוזכרות בתורה ב־36 מקומות. אני מכבד את הרבנות אבל אני לא מבין מדוע היא לא מרשה לגייר קטינים. לדעתי זה לא נכון. היה לי שנים רבות בית דין לגיור, בהלכה אין איש שאומר שהדבר אסור. לא נכון לתת בידה את המילה האחרונה. אני סומך על רב עיר. כל רב עיר טוב יותר מהרבנות הראשית, כי הוא מכיר את אנשי עירו. באפרת אני יודע מי הולך לבית הכנסת בעיר ומי לא הולך, אף שיש בעיר יותר מארבעים בתי כנסת".
אבל אתה לא יודע מי הולך לבית הכנסת בבאר־שבע, ולפי הרפורמה תהיה לך סמכות לגייר גם שם.
"את זה לא הייתי עושה, אבל בהחלט נותן לרב סמכות לגייר בעירו".
אז על מה צריך לעמוד? שמירת שבת וכשרות?
"כרב בארה"ב החמרתי מאוד ולא גיירתי איש שלא שמר שבת במשך שנה, שלא למד ושלא קיבל על עצמו ללמוד ולעשות. מפני שבאמריקה, אלה שאינם שומרי תורה ומצוות לא נשארים יהודים. בני הדודים שלי, כל בני משפחת ריסקין, הם גויים היום, ואני אומר את זה בדמעות. בארץ נשארים יהודים, וצריך לעשות הכול כדי ללמד אותם ולספק להם משפחות מאמצות, אבל יותר מזה אני לא יכול לעשות, וכמובן לא לחייב אותם לקבל כל דבר. לפי פשטות ההלכה אומרים להם כמה מצוות קלות וכמה חמורות, שאותן הם חייבים לשמור. אי אפשר לחייב את הגר לקיים את כל מצוות התורה. לפי מורי ורבי הרב סולובייצ'יק יש חובה על הגר לקבל את כל המצוות, אבל זה לא תנאי לגיור. כי איך הוא יודע מראש את כל המצוות? אני לא הייתי אומר שאני יודע את כל המצוות".
האם אתה מקבל את הגיור המסורתי?
"לא הייתי מסכים לפחות ממה שכתוב בשולחן ערוך".
למה הם חוששים מפניך?
"תראה מה עשו כעת לרב אליעזר מלמד. בושה וחרפה. אני יכול רק לומר שאם כולם היו אוהבים אותי, זה היה סימן שלא עשיתי כלום בחיי".
