העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.
על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 שקל במעברי הגבול היבשתיים.
דו"ח שפרסמה אתמול (רביעי) רשות המיסים, מאפשר הצצה לתופעת ההעלמות ולשיטות הפעולה של אותם אלו שלא דיווחו.
כך למשל במקרה של אוגמובו קינגסלי – מהגר, מנקה בתים ובעל מספרה שהתברר גם כמבריח כספים. קינגסלי הוא בעל אזרחות ישראלית וניגרית, העובד בניקיון בתים ובעל מספרת נשים בתחנה המרכזית בתל אביב. בבדיקה שנערכה לו בנתב"ג בדרכו לאיסטנבול, התגלו ברשותו למעלה מ-372 אלף דולר. לאחר חקירתו, הוא נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים. מסתבר כי בראשית חקירתו הוא מסר גרסה ראשונית ולאחר היוועצות עם עורך דינו, הוא נמנע מלשתף פעולה ואף התפרע והשתולל.
בדיון בפני הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח (של רשות המיסים), הוא הציג רשימה של סכומי כספים המקושרים לכ-60 אנשים, חלקם מסתננים – חסרי מעמד בארץ, והודה כי שימש כבלדר תמורת 1,000 דולר.
בדיקת חוקרי המכס העלתה כי קינגסלי נוהג לצאת ולהיכנס לישראל בתדירות גבוהה, ובשנת 2019 הוא נסע לחו"ל 11 פעמים, ופרט ל-2 נסיעות לניגריה לא סיפק הסבר ליתר הנסיעות. בשל נסיבות המקרה החמורות, החליטה הוועדה להטיל עליו קנס בסכום 1,362,625 שקלים, סכום השווה בשקלים לסכום הכספים אשר נתפסו ברשותו.
כספים מוסלקים ברכב
מקרה אחר הוא של ענאד אלעאסם, תושב תל שבע, שמילא שורת תפקידים בכירים במועצה המקומית בשנים 1993 – 2008 ובשנים האחרונות, הוא נוהג לצאת לסיני דרך מעבר "בגין" לפחות פעמיים בחודש. כך היה גם כשיצא עם נכדו לחופשה בדהב ושארם א-שיח.
לאחר שעברו במסלול הירוק, עוכבו השניים לבדיקת מכס, במהלכה התגלו ברשותם 5,000 שקל ו-1,100 לירות מצריות. יתרה מזאת, בדיקת הרכב חשפה חבילות רבות של שטרות, מוסלקות בכנף הגלגל, מתחת לשלדת הרכב ובאזור פתח חלון הגג של הרכב. סכום הכסף המוסלק הסתכם ביותר מ- 274 אלף שקל.
אלעאסם טען כי החביא את הכספים ברכבו, אך ביקש מבנו קודם יציאתו לחופשה להוציא את הכספים מהרכב. הכספים שנמצאו, כך טען, מהווים החזר חלקי של הלוואה שנתן לקרוב משפחתו בשנת 2015 ומקורם מחסכונות מעבודתו במועצת תל שבע. טיעוניו של אלעאסם לא שכנעו את חברי הוועדה, מכיוון שלא הוכיחו את היות מקור ויעד הכספים לגיטימיים. הוועדה הטילה עליו קנס בסך הסכום שנתפס: 274,710 שקל.
על פי הדו"ח של רשות המיסים, במחצית השנייה של שנת 2019 (התקופה אליה מתייחס הדו"ח הכלולים בו 134 מקרים של הפרות), ניתנו קנסות בסך כולל של 2,884,470 שקל. 34% מההפרות בוצעו במעבר נהר הירדן, 31% בנתב"ג, ו- 22% במעבר בגין (סיני).
נציין כי כנגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית וזו מסתיימת, בהתאם להחלטת הוועדה – בקנס כספי. כאמור, הדו"ח אינו כולל מקרים בהם ננקט כנגד ה"מבריח" הליך פלילי.
על מה צריך לדווח?
לפני ארבע וחצי שנים התקבל תיקון לחוק איסור הלבנת הון ששינה את תקרת הדיווח על הכנסה והוצאת כספים מישראל, מסכום של 100 אלף שקל, ל-50 אלף שקל במעברי הגבול האוויריים ו -12 אלף שקל במעברים היבשתיים.
ואמנם, חובת דיווח במעברי הגבול קיימת לא רק בנוגע למזומנים. כך למשל, החוק בישראל קובע שמותר לכל נוסע להכניס ולהוציא מוצרים ששוויים לא עולה על 200 דולר כל אחד. כל מוצר ששוויו מעבר לכך מחייב דיווח.
מוצרים שנרכשים בחנויות הדיוטי פרי נחשבים לצורך תשלום מסים כחלק מהמוצרים שרוכשים בחו"ל, לכן המגבלות חלות גם עליהם.
קיימות מגבלות נוספות על מוצרים ספציפיים, מעבר למגבלות על שוויים הכספי. כך, למשל, יש לדווח על משקאות אלכוהוליים – מעל שני ליטרים של יין לנוסע בוגר, ומעל ליטר אחד של משקאות אלכוהוליים אחרים. לכן, אדם שנכנס ארצה עם שני ילדיו הקטנים לא יוכל להביא שישה ליטרים יין, אלא שני ליטר בלבד לכל אדם מגיל 18 ומעלה.
יש לשים לב שהכמות היא הקובעת ולא המחיר. כך למשל, בקבוק ויסקי 1 ליטר שעולה 200 דולר – פטור ממכס, אבל ארבעה בקבוקים של ליטר שנרכשו בסכומים קטנים – חייבים במכס. בנוסף, מעל רבע ליטר של תמרוקים כוהליים (כמו בושם) לנוסע, מחויב גם כן במס.
מוצר נוסף שיש עליו מגבלה והוא אולי הנפוץ ביותר בניסיונות ה"תחמון" זה סיגריות. הברחת פאקטים של סיגריות פופולרית מאוד בקרב ישראלים, מה שמוביל לערנות יתר של פקידי המכס בכל הקשור לעבירה זו. החוק קובע שמותר להביא לארץ בפטור ממכס, לכל היותר פקט אחד של סיגריות לנוסע בוגר (200 סיגריות) או טבק, על כל צורותיו, במשקל של עד 250 גרם.
נציין עוד כי מוצרים כגון סמארטפון, טאבלט, מחשב נייד, וכן "גדג'טים" שונים (שערכם עולה על 75 דולר) יכולים להיות פטורים ממס קנייה, אך חייבים בתשלום מע"מ של 17%.
אילו חפצים פטורים ממסים? חפצים אישיים פטורים ממסים בכניסה לישראל (הפטור הוא אישי לכל נכנס, ולא ניתן לצרף זכאות זו למספר נוסעים) ויש לעבור במסלול הירוק. חפצים אלו כוללים הלבשה, הנעלה וצורכי טואלט אישיים, מהסוגים והכמויות שנהוג להביאם כמטען יד של נוסע (בהתאם למגבלת הק"ג).
יודגש כי ההגבלה היא כמותית, ללא קשר לשווי. לכן, בגד אחת ששוויו עולה על 200 דולר – פטור ממס אם מדובר בצריכה אישית. בנוסף, קיים פטור על חפצים אחרים לשימוש עצמי או למתנה לאדם אחר בערך כולל של עד 200 דולר (לכל נכנס מגיל שנתיים ומעלה), לרבות מזון במשקל כולל של עד שלושה ק"ג (ולא יותר מק"ג לכל סוג מזון). כך למשל, אסור להכניס שלושה ק"ג גבינה שוויצרית מסוג אחד, אבל מותר 1 ק"ג מכל סוג של גבינה.
אם שווי החפץ עולה על 200 דולר – לא ניתן לקבל פטור ממסים על 200 דולר ולשלם מסים על ההפרש, אלא יש לשלם מסים על הסכום הכולל של החפץ.
פריטים שאסור להביא לישראל
קיימת רשימה ארוכה של פריטים שאסור להכניס לישראל כלל. הנה כמה דוגמאות: זיופים וחיקויים של מטבעות, כרטיסים ודברי פרסומת להגרלה והימורים שלא ניתן היתר מראש לעריכתם, סכינים (למעט אולר וסכינים המשמשים למקצוע או לבית), כלי ירייה דמוי עט או דמוי אקדח הזנקה או המופעל בגז, סמים, פרסומים ומוצרים פורנוגרפיים ובעלי חיים.
קיימים גם פריטים שהבאתם מותנית באישור הרשות המוסמכת ובהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידה – למשל: ציוד תקשורת – משרד התקשורת, צמחים – משרד החקלאות, חלקי חילוף לרכב – משרד התחבורה, בעלי חיים – משרד החקלאות, תרופות – משרד הבריאות ועוד.
