רגעי ההכרעה בחוק האזרחות מתקרבים, וגורמים באופוזיציה מפקפקים בסיכוייו לעבור. יש אף מי שטוען כי אם החוק – שנועד למנוע זליגה דמוגרפית פללסטינית לתחומי הקו הירוק – לא יקודם עד סוף השבוע הבא, ספק רב אם הוא יעבור בשלב כלשהו. מנגד, בסביבת שרת הפנים איילת שקד מביעים אופטימיות רבה ומצהירים כי החוק יעבור עד סוף מושב החורף, או לכל המאוחר בתחילת מושב הקיץ.
לפני כשבעה חודשים פקע תוקפה של הוראת השעה לתיקון חוק האזרחות, לאחר שלא הושגו הסכמות בין האופוזיציה לקואליציה באשר לתוכן התיקון שיועבר. במהלך הזמן הזה הוגשו אלפי בקשות מצד פלסטינים לאיחוד משפחות. ברשות האוכלוסין וההגירה, המשויכת למשרד הפנים של שקד, לא מיהרו להעניק אישורים, אולם בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ הבהיר בית המשפט כי לא ניתן יהיה להמשיך ולדחות בקשות של אותם פלסטינים באופן כמעט גורף, כפי שדחו אותן כאשר הוראת השעה הייתה בתוקף.
אומנם לפני כשבוע וחצי הושגה התקדמות משמעותית, כאשר שיתוף פעולה בין השרה שקד לח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הביא לכך שהחוק עבר בקריאה ראשונה. אולם לדברי גורמים באופוזיציה, מאז המשא ומתן בין הצדדים עומד במקום, ללא הסכמות חדשות. לדבריהם, בקואליציה מערימים על שקד קשיים שלא יאפשרו לה להעביר את החוק.
כך למשל, ח"כ וליד טאהא מרע"ם דורש כי החוק יטופל במסגרת ועדת הפנים שבראשה הוא עומד, עניין שיקשה על קידום הדברים. אותם גורמים מעריכים כי חלון הזמנים לשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה הולך ומצטמצם, ואם לא יושגו הסכמות במהלך השבוע הקרוב, הסיכוי שהחוק יעבור עד סוף מושב החורף, בעוד פחות מחודש, קלושים עד בלתי קיימים.
במקביל, גורמים חוץ־פרלמנטריים שעוקבים מקרוב אחרי האירועים טוענים כי בזמן שהמשא ומתן מתנהל, בשטח העובדות פועלות לרעת המחנה הלאומי. לדבריהם, במסגרת הדיון בסיבוב הראשון על הארכת חוק האזרחות, העמיד יו"ר רע"ם מנסור עבאס שלוש דרישות עיקריות: הראשונה היא הענקת מעמד לפלסטינים בני 50 ומעלה שנמצאים בארץ בפועל תחת היתרים זמניים; השנייה היא הרחבת העילות ההומניטריות להענקת אזרחות או תושבות; והאחרונה היא הרחבת הזכויות למחזיקי היתרים זמניים, כגון אפשרות לרישיון נהיגה.
אותם גורמים מצביעים על כך שהנוהל הזמני שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה בתחילת החודש הנוכחי לבקשת בית המשפט העליון, אכן מדבר על שדרוג מעמדם של בני 50 ומעלה, דבר המהווה למעשה קבלת הדרישה הראשונה של עבאס.
חשוב להבין כי הצהרה פומבית על הענקת מעמד לבני 50 ומעלה עלולה להיות צעד בעלת השלכות בעייתיות. הידיעה כי בגיל 50 מוענק לבני זוג פלסטינים, באופן ודאי כמעט, מעמד בישראל, עלולה להוות תמריץ משמעותי בעבור פלסטינים, שנישואים לערבי ישראלי יעלו אותם על מסלול בטוח לאזרחות ישראלית. נכון, בשנים הצעירות הם ייאלצו להסתפק במעמד זמני ולא ייהנו מהטבות כמו קבלת קצבאות מהביטוח הלאומי, אולם מרגע שיגיעו לגיל 50 הם יקבלו כאמור את תעודת הזהות הכחולה באופן כמעט ודאי.
באשר לדרישה השנייה, קיימת מחלוקת גדולה בין אנשי האופוזיציה ובין השרה שקד. באופוזיציה דורשים כי תיקבע מכסה למספר ההיתרים ההומניטריים שיינתנו, וכי הדבר ייעשה בשקיפות מול ועדת הפנים – שתבחן את המקרים שבהם יוענקו אישורים. שקד, נכון לעכשיו, מסרבת לדרישות אלו, ובאופוזיציה חוששים כי הדבר יביא למספר גבוה של אישורים הומניטריים שיוענקו תחת לחץ של רע"ם. בכך, טוענים אותם גורמים, השיג למעשה עבאס שתיים מתוך שלוש הדרישות שלו, כאשר השלישית זניחה יותר מבחינתו.
בסביבת שרת הפנים איילת שקד הדברים נשמעים אחרת לגמרי. שם אומרים כי קידום החוק נעשה בשיתוף פעולה בין כל הגורמים, כולל תיאום עם אנשיו של יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, וכי ח"כ ניר אורבך שעומד בראשות ועדת הכנסת יקבע שהחוק יועבר לטיפול ועדת חוץ וביטחון, אשר בראשה עומד ח"כ רם בן־ברק שנמצא בקשר ישיר עם השרה שקד.
ביחס לטענות שנשמעות על ההישגים שצובר לכאורה מנסור עבאס, אומרים שם כי מספרם הכולל של בני ה־50 ומעלה שמעמדם ישודרג הוא 1,500 עד 1,600, ומציינים כי מדובר בהיקף דומה למספר האישורים שהעניק בזמנו שר הפנים אריה דרעי בעקבות עתירות שהוגשו, כך שלדבריהם אין מדובר בחריגה מהמצב עד כה.
באשר לסוגיית השקיפות והמכסות, ההתנגדות מצידה של שקד נובעת מהערכתה כי אפשרות כזו לא תעבור את מבחן בג"ץ. בפועל, כך נטען שם, מספר האישורים ההומניטריים שניתנים עומד על כמה עשרות בודדות בשנה. שקד גם לא נלהבת מהדרישה לשקיפות מול ועדת הפנים, שכן מבחינתה דווקא בעבודה מתחת לרדאר קל יותר לקיים מדיניות מחמירה, אולם נראה כי בנושא זה יש אצלה מוכנות לפשרה.
השרה שקד בטוחה כי ביכולתה להגיע להסכמות עם כל הצדדים, באופוזיציה וגם בקואליציה, וכי החוק יעבור במוקדם או במאוחר. החוק שהיא מתכוונת להעביר אף צפוי לכלול סעיף שיחיל אותו רטרואקטיבית ממועד ביטול החוק הקודם, דבר שיאפשר למדינה להתגונן בפני עתירות בנוגע לבקשות שהוגשו בתקופת הביניים שבמהלכה החוק לא היה קיים.
חבר נוסף בקואליציה, ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה), הגיש אף הוא נוסח של חוק האזרחות, ובו מובהר כי הצורך במניעת הענקת אזרחות לפלסטינים נובע משני טעמים. הראשון והמוכר הוא הפן הביטחוני. על פי נתוני שב"כ, הדור השני למהגרים פלסטינים מיהודה ושומרון מעורב בפעילות טרור וחתרנות בשיעור גבוה בהרבה משיעורו באוכלוסייה. הטעם הנוסף שהאוזר רוצה להוסיף כעת הוא צביונה היהודי של מדינת ישראל.
לדבריו, מכיוון שחוק יסוד הלאום עבר בכנסת ואושר בבית המשפט העליון, "יש לעגן בחוק האזרחות הוראה המתכתבת עם השינוי החוקתי המשמעותי הזה, וזאת בפרט שהשינוי חל לאחר קבלת הנוסח הראשון של חוק האזרחות". בעקבות זאת הוסיף האוזר להצעת החוק שהגיש הוראה, שלפיה שר הפנים יפעיל את סמכותו הקבועה בחוק "בהתאם לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לרבות על פי עקרונות היסוד הקבועים בסעיף 1 לחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, ובסעיף 1 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
הצעה זו נתקלת בהתנגדות מצד גורמים בימין, שטוענים כי הכנסת סעיף זה, ובייחוד אזכור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לא יחזקו אותו כפי שהאוזר סבור, אלא יפגעו בתוקפו של החוק ויאפשרו התערבות של בית המשפט בהחלטות השר. כך או כך, הצעתו של האוזר לא נמצאת על שולחן הדיונים בין רוטמן לשקד.
על דבר אחד מסכימים כולם: מדובר בחוק שחובה להעביר אותו בהקדם כדי למנוע הענקת תושבות או אזרחות לאלפי, ואולי עשרות אלפי, פלסטינים. כעת נותר לראות אם האינטרס הלאומי המשותף יגבר על המחלוקות.
