דעת קהל בשמעון הצדיק: הפער בין הכאוטיות למציאות האפורה והיומיומית

מילה לפתיחה:  ליד תחנת שמעון הצדיק של הרכבת הקלה, יוסי הצלם ואני עומדים ומשוחחים בנחת עם כרטיסני הרכבת שהורידו אותנו בתחנה משום שכרטיס הרב־קו של יוסי לא נקלט במכשיר התיקוף. אם תרצו, זוהי המחשה למציאות הסוריאליסטית של הסכסוך עם הפלסטינים: דיון יומיומי על נושא יומיומי, במרחק כמה מאות מטרים מחבית חומר הנפץ שעלולה להבעיר את האזור, לטענת אחדים. גם ההליכה אל ציון קבר שמעון הצדיק, דרך בית קפה היפסטרי ומטופח, כשלצידנו חרדים עם מגבת על הכתף, תורמת לתחושת הפער בין הכאוטיות הבלתי אפשרית שזוכה לכותרות בכל העולם ובין מציאות אפורה ויומיומית.

 

אהובה וחיים צ'רני, 72, גני־עם

על המפה: חיים: באנו למלון פה לחגוג את יום ההולדת של אהובתי.

אהובה: שחיים ידבר, אני פחות. אבל מאוד נחמד פה בירושלים, אני רוצה להגיד.

המצפן: חיים: אני מרכז־ימין שפוי, ויכול לחיות עם הממשלה הנוכחית. העובדה שהמדינה מתפקדת שווה את זה. חבל לי שהאופוזיציה מחרימה את הוועדות, אבל התחושה הכללית היא שהעסק עובד. למי אצביע מחר? לך תדע מי יתמודד, אי אפשר לדעת אילו חיבורים יהיו. הייתי שמח אם אנשים ערכיים שיצאו מהפוליטיקה היו חוזרים, כמו בוגי יעלון. אנשים בלי אינטרסים אישיים.

הצדיק או השייח': חיים: תפסת אותנו באמצע הליכה עכשיו, ובדיוק ראינו את השלט של שייח' ג'ראח. אמרתי לאהובה שפה הבלגן, אבל השגרה מנצחת. אין לי ספק שמה שקורה פה עכשיו הוא פרובוקציה. גם אם יש בעלות על בתים בשייח' ג'ראח, לא נראה לי שכדאי לגור פה. גם הבתים בעין כרם הם לא בדיוק בסגנון בנייה אירופי, אם אתה מבין אותי. ויש פי מיליון כאלו, אז חבל שזה יעורר בעיות הרבה יותר גדולות ליהודים שגרים בבתים של ערבים. הייתי מוציא את איתמר בן־גביר ומרגיע את הרוחות, ואם זה היה בידי, הייתי דואג למכור את הבתים האלה למשפחות שגרות שם, הערביות, ורוכש למשפחות היהודיות במקום אחר. עם אצבעות בעין לא תהיה תקומה.

 

ויקטור מח'ול, 32, בית־צפפא

על המפה: זה מקום של המשפחה, בית שהפך לגלריה לאמנות אקטיביסטית ואז הפכנו אותו למסעדה.

המצפן: אני לא הולך להצביע פה, ולא מרגיש שייכות לאף צד בסיפור הזה. אני גם נוצרי, אז מכל כיוון לא ממש ברור מה קורה איתנו. לא לפה ולא לשם. סבתא שלי נולדה בברעם. היא היום בת 89, וזוכרת כל מה שקרה ב־48'. בזמנו אמרו להם לצאת מהכפר לשבועיים, אבל זה לא באמת היה ריאלי, ואז הם כבר הלכו לאזור גוש חלב. אבל באמת, אני מתרחק מהפוליטיקה ומהכול.

הצדיק או השייח': המצב הזה עושה הרבה בעיות, בטח לעסקים ותיירות. כל פעם שיש משהו כזה העבודה צונחת כי אנשים מפחדים לבוא. העניין שלי בעסק הפוליטי פה הוא רק ברמת ההשפעה על החיים עצמם, אבל אני מקווה שיסדרו את העניינים ונגמור עם הבלגן הזה. באים לפה גם יהודים, לא מהשכונה אבל מהאזור. אין פה בקפה וייב של מלחמה, המקום פתוח לכולם. כל מי שבוחר בדרך קיצונית, אם הוא יהודי או מוסלמי, זה בעיה. תנו לחיות.

 

עזרא כהן־זאדה, 18, ירושלים

על המפה: אני נמצא פה בכל יום. רוצה לראות תעודה שאני באמת מעל 18? אנחנו באר־שבעים במקור, כל הכהן־זאדה.

המצפן: אני מצביע ש"ס, אבל טרי בעסקי ההצבעות. בפעם הבאה אני בוחר בבן־גביר. חביבי, הוא עושה עבודה. הוא לא נמצא פה כדי לחמם את הגזרה אלא כדי לשמור על האחים שלו. גם אם הוא מחמם את הגזרה, יש לזה סיבה. לא כי בא לו לעשות בלגן.

הצדיק או השייח': ביום סבבה פה, בלילה יותר בלגן. אמיתי אני אגיד לך? אני חושב שהמשטרה פה עובדת בשכל. הם לא רוצים להגיע לסכסוכים בין יהודים לערבים. כשיש התגרויות הם יודעים לעצור כל אחד מהצדדים כדי שזה לא יגלוש הלאה. יש אכיפה חזקה במהלך היום, לא יקללו אותך ולא יעשו לך שום דבר. סבתא שלי גרה פה למעלה, ובשומר החומות התחילו לקלל אותה. הלכתי לניידת, בתוך שנייה עצרו מישהי, אפילו שהייתה קטינה. יש פה אכיפה, שלא יבלבלו את השכל. אבל בלילות יש פה בחורים שאוהבים לבוא מכל ירושלים כדי לחמם את הגזרה.

 

יהונתן שחר, 42, ירושלים

על המפה: יש לי קטע עם קברי צדיקים, אני אוהב את זה, ופה הקבר הכי קרוב למרכז העיר.

המצפן: עזוב למי הצבעתי, אני לא מביע את דעתי ולא מתערבב. אחרי שתכבה את ההקלטה אגיד לך. רק אגיד שאני מעריך את בן־גביר, שיוצא מאזור הנוחות שלו כדי לעזור לנו פה.

הצדיק או השייח': אני פה בכל יום, עושים פה פעילויות כדי לחזק את ההתיישבות. נהייתה לנו פה מובלעת קטנה, משפחה. אנחנו רוצים להיות ביחסים טובים גם עם השכנים, גם אם הם פולשים. אגלה לך שמי שעושה את הבלגן אלה שבאב, חבר'ה ממזרח ירושלים שבאים להתפרק, ומי שמלבים אותם הם ארגוני שמאל שנתמכים בכל מיני אירופים. בלי הדחיפה והליבוי של הלהבות הכול פתיר והיה פה שקט. מביאים לפה אוטובוסים של מפגינים, מוציאים אנשים להפגין מהבתים. וואלה, אם הייתי מקבל את המשכורות שלהם הייתי עושה את זה גם.

 

אלכסנדר אשר (אושי), 34, ירושלים

על המפה: אני מסטנפורד היל בלונדון אנגליה, מכיר? אתה אוהב טראנס ורייבים? אין על האנדרגראונד של אנגליה.

המצפן: הסכסוך הערבי־יהודי נוגע לי. ישבתי במסיבות בלונדון מלא עם ערבים שלא יודעים כלום כדי ללמד אותם על ישראל. אבל אין לי אזרחות להצביע, בשביל מה אני צריך, זה רק לשלם יותר מיסים על האוטו. אני יהודי, זה מספיק לי, למה צריך גם ישראלי. כל עוד לא בחרו אותי כראש ממשלה אני לא צריך אזרחות.

הצדיק או השייח': יש לי סיפור מיוחד עם המקום הזה. הייתי פה בפעם הראשונה בגיל 15. למדתי בישיבה והתארחתי אצל מישהו בתור חוצניק. ב־21:00 הוא סגר את הבית, ולך תמצא מה לעשות. הסתובבתי ואיכשהו התגלגלתי לפה. ידעתי שיש פה קיבוץ של אנשים וישבנו התכסינו בטליתות בלילה, והיה פה קטע לשבת ולחכות לשעת הנץ. זה היה מקום מפלט לכל מבקש. זה היה הבית השני שלי, היו לי פה פתיחוֹת נפשיות גדולות מאוד, הרגשה של אלוקות ברמת ניסים גלויים. ברור שהמצב קשור לשמעון הצדיק ולשמירה על האזור היהודי, אבל אני לא קשור לבן־גביר. מה שכן, אני מחזיק ממי שנותן יד כדי לעזור לנו לשמור על המקום.