בעקבות תחקיר מקור ראשון: מכתבי התראה לפני הוצאת צווי הריסה הוצאו למחזיקים במתחמי הפנאי והנופש ברחבי הגליל. הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה בגליל המזרחי הוציאה הבוקר צווי הריסה לעשרות מתחמי "זולות" של חאפלות שהיו בעבר שטחי חקלאות של חקלאי המושבות היהודיות והוותיקות בגליל ונמכרו לחברות נדל"ן מהחברה הערבית לצורך הקמת מתחמי נופש ופנאי מגודרים ומבוצרים.
לבעלי החלקות ניתנה שבוע התראה לביצוע הריסה/פינוי עצמית ולאחר מכן תוציא הועדה צו הריסה מנהלי. ״מחובתו של כל ראש מועצה בכלל ואזורית בפרט- לשמור על השטחים הפתוחים והמרחב הכפרי", אמר היום ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון שנאבק בשינוי ייעוד הקרקע במרחבי הגליל. לדבריו, "מדובר בתופעה שהיא הפרה בוטה של המרחב. במקום שדות ומטעים – פארקים מגודרים ומתחמי פנאי. לא לזה התכוון המשורר״.
לפי כתבת התחקיר "כך מאבדת הציונות את אדמות הגליל", שפרסמנו לפני חצי שנה, בעלי הון בחברה הערבית מובילים רכישות נרחבות של אדמות יהודים בגליל; לאחר מכן הם מפצלים אותה ומוכרים מתוכה חלקות קטנות, בשטח של כחצי דונם, לאנשים פרטיים ולצורכי פנאי ("זולות"). ראשי המושבות החקלאיות שרואיינו בכתבה טענו שהקמת מתחמי הבילוי פוגעת בקו הנוף הכפרי ובצביון השטחים הפתוחים במרחב.
מסמכי מכירה מהשנים האחרונות, שאותם הוצאנו מאתר הקרקעות הממשלתי, אכן מעידים על שרשרת עסקאות שהקרקע עוברת בהן מידי החקלאי העברי דרך חברת נדל"ן לידיהם של רוכשים מהמגזר הערבי, שמקבלים פיסות אדמה בנות חצי דונם עד דונם. בשל ההיקף הנרחב של רכישת הקרקעות, יש מי שחוששים שעומדים מאחוריה מניעים לאומניים, אולי אפילו תוכנית מאורגנת של גאולת קרקעות לאומית־ערבית. מצד שני, כל ניסיון לעורר שיח על ייהוד הגליל ועל מימוש ערכים ציוניים־לאומיים מואשם בגזענות. מבדיקת מקור ראשון עולה כי גם בחודשים האחרונים נמכרו שטחי חקלאות נוספים ועברו לבעלות גורמים שאינם חקלאיים וגם אלו התכסו בגדרות ובאמצעי התרעה כמו מצלמות וגדרות חשמליים.
בחודש אוגוסט הצטרפנו אל ליעד כלימור, מהחקלאים הותיקים של כפר תבור, לסיבוב בטרקטורון מחוץ למושבה. בגיל 70, כשמאחוריו 45 שנות עבודה בחקלאות, הוא ממשיך לקום מדי בוקר בארבע וחצי כדי לצאת לעמל יומו במטעי הליים והלימונים ובבית האריזה הפרטי שלו. "הליים הזה הולך לכל הברים בתל־אביב, מכינים ממנו קוקטיילים", הצביע כלימור בגאווה על העצים הירוקים. אחר כך הוא החווה בידיו לעבר עוד ועוד מתחמים מגודרים טריים שצמחו על הקרקע החקלאית. את המטעים וגידולי השדה שהיו כאן עד לא מכבר מחליפים כעת מבצרי גדרות ובהם ספסלים, שולחנות ו"פינות זולה".
השטחים שסביבנו, מספר כלימור, היו רכושם של חבריו או של יורשיהם, אך הם בחרו לא להמשיך את המפעל החקלאי המשפחתי, ומכרו את הקרקעות לערביי הסביבה. רצף העברת הבעלויות על שטחים נרחבים – שאינם שווים בפועל את המחיר המשולם תמורתם – מטריד אותו ואת חבריו מאוד. לדבריו, במשך שנים הסתפקו הרוכשים בהשגת הבעלות על הקרקעות, ולא השתמשו בהן; כעת הם חושפים את כוונתם, והופכים את החלקות החקלאיות לשטחי פנאי ואירועים משפחתיים. "מסביב תוכל לראות שבעה מתחמי ענק של אדמות מגודרות, חלקם מוקפים בגדרות חשמליות. הם מגיעים לכאן בסופי שבוע, עושים חאפלות ומנגלים, ואת הזבל זורקים כמובן מחוץ לשטחם. התחושה קשה. הכול משתנה כאן, כל הנוף החקלאי והטבע".
לפי כלימור, למעלה מאלף דונם – כעשירית מהשטח החקלאי של כפר־תבור – עברו בשנים האחרונות לידי רוכשים ערבים. על מפת המושבה שהוא מציג לנו מסומנות כל החלקות הללו. "המוכרים הם תושבים שעזבו ולא גרים פה, או חקלאים שנקלעו למצוקה. מציעים להם 30־40 אלף שקל ויותר מעל הערך העכשווי של כל דונם קרקע, והפיתוי גדול מאוד. בהתחלה זה נעשה בהיקפים קטנים, אבל כעת התחילה תופעה חדשה: חברות נדל"ן, חלקן בבעלות ערבית, קונות 50 דונם ומפצלות אותם בין עשרות בעלים, שכל אחד מהם מגדר את השטח שלו ובונה טרסות. עכשיו הם גם מבקשים לחלוק איתנו בהקצאות המים שלנו; בעיני המדינה הם נחשבים לחקלאים בדיוק כמונו, אף שמבחינתם האדמות הללו מיועדות לתרבות פנאי".
כחודש לאחר פרסום התחקיר קיים שר החקלאות, הנגב והגליל עודד פורר דיון ראשוני בממצאיו. בפגישה בלשכת השר השתתפו ראשי הרשויות ניצן פלג מהמועצה האזורית גליל תחתון ועודד הלפרין מכפר־תבור. הם דנו בדרכי ההתמודדות מול תופעת אובדן האדמות הפרטיות ושינוי ייעודן. בדיון השתתפו גם נציגי יחידת החקירות של רשות המיסים, נציגי יחידת פיצו"ח (פיקוח על הצומח והחי) של משרד החקלאות ופקידים נוספים. בסיומו הוחלט על הקמת "שולחן עגול" שיחתור לשים קץ לתופעה. הוא הקים צוות משימה שבו חברים מנכ"לי משרד החקלאות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, לצד ראשי רשויות ונציגי גופי האכיפה שפועלים למיגור התופעה.
"אני מחזק את עובדי מחלקת הפיקוח של הועדה המרחבית גליל מזרחי ואת העומד בראשה מר אלי אבוטבול אשר נרתמו למשימה לשמירת הציביון החקלאי של השטחים בסביבות המושבה" אמר לנו עודד הלפרין, ראש מועצת כפר תבור. מאז פרסום התחקיר הוא הצליח לגייס לצידו את אנשי משרדי הממשלה השונים, שותפיו למועצות האזוריות השכנות ואת תנועת הימנותא שמסייעת בשמירת האדמות ורוכשת אותן מחקלאים שעומדים בפני משבר כלכלי או שאינם יכולים להמשיך ולהחזיק בהן. צווי ההריסה שחולקו על כל המתחמים המגודרים שנבנו בחצי השנה הם צעד ראשון לקראת מהלכים נוספים להחזרת צביון הקרקע. הלפרין הוסיף כי "לא ייתכן כי שטח שייעודו חקלאי יהפוך להיות מתחם פנאי עבור כל המרבה במחיר. זהו צעד חשוב לשמירה על אדמות הגליל בייעודם המקורי- חקלאות כחול לבן".
