מספר המבקרים במוזיאון "גוליברס גייט" במנהטן בשנה שחלפה מאז פתיחתו לציבור מתקרב למיליון. 15 חודשים ארכה הקמת המוזיאון שנמתח על פני בלוק שלם בכיכר המרכזית של העיר – הטיימס סקוור – והוא עומד בראש רשימת אתרי התיירות הפופולריים. מה הוא מציג? דגמים מוקטנים פעילים ו"חיים" של אתרים מוכרים ברחבי העולם. כל מבקר מקבל מפתח מיוחד, שעם הכנסתו למודל מסוים הוא מעיר אותו לחיים והדמויות שעליו רוקדות, שרות, נוסעות או זזות. התצוגה המעניינת והגדולה ביותר במיצג היא דגם ירושלים. אולי זה לא מפתיע: מי שהקימו את המוזיאון הענק הם עירן גזית, ישראלי שחי כיום בארה"ב, ושני שותפיו.
גזית הוא היזם שמאחורי הקמת מתחם "מיני־ישראל" בלטרון, שבו מוצגים דגמים מוקטנים של אתרי תיירות ומורשת מרחבי הארץ. המוזיאון הניו־יורקי נבנה לאורו של אחיו הבכור אך הקטן יחסית שבישראל, והוא מורכב מפסיפס אתרים מפורסמים מלמעלה מ־45 מדינות ברחבי תבל. רק האתרים המוכרים והמפורסמים ביותר בכל מדינה מופיעים בדגם, אך העיר ירושלים קיבלה במוזיאון מעמד מיוחד ורבים מאוד מאתרי התיירות והמורשת בה מופיעים בו במלואם.
"הייתה לי כוונה להראות שירושלים היא לא רק עיר עתיקה כמו שמכירים בכל העולם, אלא עיר שלמה ומודרנית שיש בה חנויות ומשכן כנסת ובית משפט עליון ועוד. זו עיר חיה ותוססת", מסביר גזית. התסיסה מתבטאת אולי באופן סמלי במשבר קטן המתחולל בימים אלו מעל הדגם הירושלמי: אחד הבניינים שהוקמו במודל הוא מגדל הפירמידה, שהיה אמור לקום ברחוב אגריפס בעיר. המודל המוקטן שלו, הסמוך למודל המוקטן של תחנת הרכבת החדשה בבנייני האומה, כנראה כבר לא ייצג בניין מציאותי: יזמי הבניין הודיעו לפני כמה חודשים שהם החליטו לבטל את התוכנית השאפתנית להקמתו. ב"גוליברס גייט" מטכסים כעת עצה כיצד להרוס את הבניין המוקטן, בהתאם למתחולל בשטח, ומה להניח במקומו.
אדריאן דיוויס הוא מרכיב המודלים הראשי במוזיאון, ומנהל את הצוות המקומי שפועל כל העת לתחזק את מאות מבני התיירות המיניאטוריים. דיוויס הסתובב שלשום בין המוצגים וסידר בובות סוררות שלא עמדו על גבי המוצגים כפי שהן אמורות לעמוד בהן. המודל הישראלי מושך אותו במיוחד, ומתברר שלא בכדי. "ירושלים, ובמיוחד העיר העתיקה עם הכותל המערבי, היא החלק הכי פופולרי במוזיאון. כשאנשים עוצרים כאן רואים את ההתפעלות שלהם. כמי שלא היה שם מעולם, מאוד מעניין ומרתק לצפות בעיר הקדושה הזאת. אין ספק שזו הפינה האהובה עליי במוזיאון".
לשם ההמחשה של מרכזיות ירושלים במוזיאון: גודל הדגם העוסק בה הוא פי שלושה מזה שזכתה לו רוסיה, והיא דומה בגודלה למתחם אתרי התיירות המייצגים את אירופה כולה. לדברי גזית המודלים נבנו במדינות שהם מייצגים: "אסיה נבנתה בבייג'ין, דרום אמריקה בבואנוס־איירס, רוסיה בסנט־פטרבורג והמזרח התיכון בישראל. הסיבה לכך היא שיקולי זמן וכסף, ובעיקר הרצון לשמור על אותנטיות. אם אמריקנים היו בונים את ירושלים היינו מקבלים את העיר כפי שאמריקני רואה אותה, בלי הניואנסים שנשקפים בעיניים ישראליות". לאחר מכן הועברו הדגמים במפורק לניו־יורק, בארגזי ענק, והורכבו בהליך נוסף שארך שבועות.
"יש שני סוגים של מבקרים", מאבחן דיוויס את הבאים למוזיאון. "יש כאלה שמסיירים בין המוצגים ומספרים שהיו במקומות האלו והם אוהבים לשוב ולהיזכר. הסוג שני של האנשים הם אלו שרואים את האתרים וקובעים לעצמם את היעד הבא שהם חייבים להיות בו. ניסינו לתת לאנשים כאן טעימות קטנות מכל העולם, ואנחנו עדים לתגובות מלאות התפעמות".
