בני גנץ: "אני נאלץ לשמור על ביטחון ישראל בממשלה הזו"

בפתח הדברים, חשפנו לפני מספר דקות שמפא"ת, זרוע הים בצה"ל ורפאל השלימו בהצלחה חסרת תקדים סדרת ניסויים חסרת תקדים במערכת "כיפת מגן", "כיפת הברזל של הסער 6", שתספק הגנה על הנכסים האסטרטגיים והחיוניים של ישראל במרחב הימי מול רקטות ואיומי אוויר אחרים.
הטכנולוגיה שאנו מפתחים במערך ההגנה הרב שכבתי על מדינת ישראל, מאפשרת לנו חופש פעולה חיוני מול איראן ושלוחיה באזור, שהאמצעים שברשותם הולכים ומתפתחים.
אנחנו ממשיכים להיות שני צעדים לפניהם, ונמשיך לשדרג את היכולות שלנו כדי לשמור על העליונות הביטחונית של ישראל בכל מרחב, ים, אוויר ויבשה.

*

מכובדיי,
לא תכננו את זה שכנס מקור ראשון יתחיל בהודעה על כיפות…
אבל אם מדברים על נושא הכנס, אין ספק שהחדשנות, השמירה על הנכסים הכלכליים ועל החברה הישראלית, הן חלק בלתי נפרד מהפעילות של מערכת הביטחון שמורכבת קודם כל מהאנשים שעושים את הביטחון.
על כך גם אדבר.
״לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים״, אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, בנימוקי ההתפטרות שלו ושל ממשלת ישראל השלישית. ״הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את המדינה מן הרגע הראשון ועד היום."
בבסיס החיים הממלכתיים שעליו דיבר בן-גוריון עומד האמון.
האמון שנבחרי הציבור, השופטים, מפקדי צה״ל, השוטרים ופקידי הציבור, פועלים מתוך כוונה לשפר את המציאות, לשרת את האזרח ולהיטיב עמו ככל שאפשר.
לצערי, בישראל של השנים האחרונות האמון הולך ונסדק.
הבורג הראשון להתרופף הוא הקיטוב שנוצר אצלנו, במנהיגות, לעתים אולי בכוונת מכוון. כאילו אמרו לעצמם מנהיגים בבחינת ״תמות נפשי עם פלישתים״.

**

כשנבחרי ציבור מסבירים שצו מצפונם לא מאפשר להם לקיים פסק דין; אומרים משפטים כמו ״לא כל חוק צריך לקיים" או שואלים בזלזול מעל דוכן הכנסת ״מה שתתה הגברת חיות״ – יש לכך השפעות הרסניות.
כשאנשים שבשם התנגדותם לפעילות צה"ל בשטחי יהודה ושומרון או בשם התנגדותם לתנאי השירות של אנשי הקבע מפיצים פייק ניוז, ומצדיקים פגיעה בחיילים או הבאה של מפקדים לבית הדין הבינלאומי בהאג מצרכים פוליטיים – נוצרת תגובת שרשרת מסוכנת.
אני שואל את עצמי, למי יש אינטרס במדינה שבה מערכת משפט חלשה, שהשוטרים בה נטולי סמכויות, שקצינים מתחילים לשקול להוריד את המדים כשהם חוזרים הביתה?
רק לארגוני טרור, לארגוני פשיעה ולאויבנו.
וזה חלילה מתאים גם למי שמעוניין לפגוע במבנה החוקתי והדמוקרטי, בו יש מקום לעליונות החוק השווה לכולם.

**

אני מבקש להתמקד בצה"ל. לכם הנמצאים פה, אני לא צריך להגיד עד כמה צה"ל חשוב לנו כמדינה וכחברה.
כממשלה וכמערכת ביטחון, אנחנו נוקטים בשנה האחרונה בצעדים רבים שיחזקו את ההון האנושי – אנשים מייצרים ביטחון. אנשים מפתחים טכנולוגיות. אנשים נמצאים שם כשאומרים להם וגם כשלא אומרים להם. לכן אנחנו נוקטים בצעדים שיחזקו את ההון האנושי- באמצעות דמי קיום נאותים לחיילים; תוכניות להשארת משרתי הקבע בשוק תחרותי וטוב שהוא תחרותי; ובאמצעות מהלכים לעידוד גיוסים של צעירים מהפריפריה ליחידות העילית ולמערכים הטכנולוגיים של צה"ל.
לצערי, צה״ל על חייליו, אנשי הקבע שלו ומשרתי המילואים שהולכים ומתמעטים, החזקים במסירותם – נמצא תחת אש מבית.
הוא סופג התקפות מצד אישי ציבור חסרי אחריות, חלקם פוסט ציוניים שמוכנים להחליש את כולנו בשביל לייקים.
יש ניסיונות לסכל את מתווה השירות החדש, שבו אמורים להשתלב כל חלקי החברה הישראלית.
ההחלשה הזו היא בבחינת סכנה ביטחונית.
העובדה שמחצית מכל שנתון לא מתגייסת – לא הוגנת ומסוכנת.
גם היחס הפופוליסטי לאנשי הקבע, הפך מלא בשקרים עד כדי עלילות דם.
נושאים שצה"ל פותח לראשונה מזה שנים בקרב החיילים כמו שיפור התחבורה, המזון והמאבק בהטרדות מיניות – הופכים לתחרות כותרות של חברי כנסת.
במצב הזה אשמה קודם כל ההנהגה שנוהגת בהבנה כלפי מי שרוצים לפגוע ולפרק את צה"ל.
אומר בכנות, בממשלה הקודמת שמרתי בנוכחותי הפוליטית ובעשייתי על הדמוקרטיה הישראלית, וכעת אני חש לעיתים שאני נאלץ לעשות את אותו הדבר למען הביטחון.
אין לי שום כוונה שהמצב הזה ימשך.
הממשלה והקואליציה כולה, ואני ממליץ זאת גם לחבריי מהאופוזיציה, צריכות לשים את הביטחון מעל לשיקולים פוליטיים. אסור להפוך את צה"ל לשק חבטות פוליטי.
ביקורת – כן. השתלחות – לא.
כמי שהצביע על כמה נושאים שלא הסכים איתם בקואליציה, אני יודע שצריך לתת לשר העוסק במלאכה גיבוי – לא בלי שיח, הערות וביקורת, אבל גיבוי.
אני אומר לכם מכאן:
אני מתכוון להביא מתווה שירות עדכני למדינת ישראל.
אני מתכוון להמשיך לחזק את חיילי החובה ונכי צה"ל.
אני מתכוון להביא עוד הטבות למעט מילואימניקים, למרות הקשיים שמערימים עלי.
אני מתכוון להעביר את חוק הגיוס שתקוע זמן רב.
אני מתכוון לטפל ולהסדיר את סוגיית התאמות תקופות השירות למרות הפופוליזם שיש בעניין הזה.
ואני בעיקר מתכוון לפעול שחיילי ומפקדי צה"ל יקבלו מהחברה את היחס שהם ראויים לו.
מדובר על מאבק ערכי למען הביטחון, ואני מתכוון לשנות את המצב העגום שאליו הגענו ושפוגע בחיילי צה"ל, באנשי הקבע ובחיילי המילואים ובעיקר פוגע בסופו של דבר במדינת ישראל ובביטחונה.

מכובדיי,
מדינת ישראל היא מדינת כל שבטיה, אך אסור בשום אופן שתהיה מדינה של שבטים.
עלינו המנהיגים מוטלת האחריות לשמור על אחדות העם, לחבר, לשים את הביטחון, הכלכלה והחברה – בראש מעיננו. לשמור על הממלכתיות והאמון בגופי המדינה וביחס למקבלי ההחלטות.

לפני כל חוק או רפורמה, לפני כל משפט שנאמר, אנחנו צריכים לחשוב על החייל שבשטח, על האזרח ששלח אותנו למשימתנו וזקוק לשירותנו.
בסופו של דבר – מאחורי המטוס, כיפת הברזל והטנק – עומדים בני אדם, הילדות והילדים, האחיות והאחים שלנו. עליהם אני מתכוון לשמור מכל משמר.
תודה רבה.