בוועידת מקור ראשון לכלכלה, חברה וחדשנות התקיים היום (ב') פאנל "המלחמה על הבית", בו שוחחו עיתונאים ואנשי ציבור על מצבן של הערים המעורבות בישראל, על רקע פרעות שומר החומות והחשש מהתלקחות נוספת. כתב מקור ראשון יאיר קראוס הנחה את הפאנל, בו השתתפו ראש עיריית לוד יאיר רביבו, ד"ר ת'אבת אבו-ראס מנכ"ל שותף ביוזמת אברהם, יו"ר הוועדה לביטחון פנים ח"כ מירב בן ארי, ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל יגאל עזרה, וכתב מקור ראשון שילה פריד.
"זה אחד הנושאים המרתקים והחשובים ביותר, לא רק בגלל הסיפור שיש בו כל כך הרבה מרכיבים שעליהם במידה כזו או אחרת האתוס הציוני עומד", פתח קראוס.
צפו הדברים המלאים של חברי הפאנל:
ח"כ מירב בן ארי: "אני עוסקת בערים מעורבות עוד לפני שמוניתי ליו"ר ועדה לביטחון פנים. כשעשיתי סיור בעכו עם יאיר קראוס יוני המראות שראיתי טלטלו אותי. כמובן שהגעתי גם ללוד, פגשתי את האנשים. הנושא של הערים המעורבות הוא הנושא החשוב ביותר היום בעיקר מכיוון שרוב הפשיעה נמצאת בעצם שם.
"המדינה שם. בכל מה שקשור לתוכנית הלאומית לפשיעה בחברה הערבית, של 2.4 מיליארד שקל, הערים המעורבות שם ראשונות. זה מתחיל מבנייה של "סייף סיטי" ועד לפעילות אמיתית של המשטרה ושב"כ כדי למנוע אירוע כמו שדיברנו עליו.
"אני לא נביאה, אני לא יודעת מה יהיה ברמדאן, אבל אני מאוד מקווה שהעבודה המאומצת שעושה המשטרה – שנמצאת בתווך ואמורה לשלוט בערים – יחד עם גורמי מודיעין, ערוכים כדי למנוע אירוע כזה. אני לא יודע מה יקרה, אבל בחצי שנה האחרונה אני רואה עבודה טובה מאוד כדי למנוע את האירוע הבא.
"בואו לא נדבר על מלחמה על הבית, אלא על שלום על הבית", אמר ד"ר ת'אבת אבו-ראס שדיבר אחריה. "המדינה שלנו קטנה גיאוגרפית, ואני יודע אני גיאוגרף. מה שצריך קודם כל זה מדיניות שוויונית, זה טיפול נכון בבעיות כדי שלא נחזור על מה שהיה. אני אישית לא חושב שיקרה שוב מה שקרה בשנה שעברה. אני חוויתי את הרמדאן בשנה שעברה, כבר שומעים שלממשלה החדשה יש מדיניות. גם למשטרה, שצריך להגיד לה כמה מילים טובות על העבודה בחברה הערבית. גם מספרי הנהרגים ונרצחים פחתו. זו לא המשטרה של אוחנה וארדן. נכון, אני חלוק על יאיר רביבו לפעמים בכל מיני עניינים אבל יש לנו אינטרס משותף: איך ליצור חיים משותפים בערים המעורבות.
"ראשית אני מודאג ומוטרד, אבל יש גם כמה סיבות לאופטימיות, לקראת מאי השנה בלוד", אמר ראש העירייה יאיר רביבו. "אני מודאג כי זה יום השנה וזה תמיד עלול לעורר פרעות, ויש לי כמה סיבות לאופטימיות כי יושבים איתנו פה שני נציגים של הרשויות – מירב ששנים חיכינו לדמות כמוה וכל נושא שאני מעלה בפניה היא מיד מכנסת דיון, וגם כי המשטרה היום היא הרבה יותר טובה. יש מפקדי תחנה טובים, יש הרבה יותר יכולת לטפל בדבר קטן כמו בדבר גדול. המשטרה צריכה את הגיבוי של כולנו, היא צריכה יותר משאבים".
""מסתבר שתקציבים ובניית בתי ספר ומתנ"סים וסלילת כבישים זה לא מספיק", אמר יגאל עזרא. "אני בוגר לוד, חוויתי את התחנה גם כקצין מודיעין בילוש וגם כמפקד תחנה. אני חושב שמה שצריך לעמוד לנגד עינינו זה אחריות משותפת. שילוביות. משטרת ישראל הרגישה את עצמה במשך שנים לבד במערכה. בחודשים האחרונים, אולי כתוצאה מהאירועים בלוד ובמקומות אחרים, נפל למישהו האסימון והבינו שכל המשרדים צריכים לשים כתף תחת האלונקה".
"קודם כל נאמר שפעילות המשטרה כיום יותר טובה", אמר שילה פריד, שגם מתגורר בלוד. "ובכל זאת, אם נחזור למה שהיה אז, לפני שמדברים על העתיד, מה שחווינו אז כתושבים היה חוזר הבנה מצד המשטרה והיום המצב הוא יותר טוב. היום כשמפקד מרחב שפלה יותר להגדיר בדיוק מה היה בפרעות בחודש מאי במהלך סיור עם חברי כנסת, שבשכונת רמת אשכול הייתה הקצה של ערבים שתקפו תושבים יהודים, זו הבנה שאז לא הייתה. להבין את התמונה זה הבסיס, זה כבר שמונים אחוז בהתמודדות מול המצב".
