ראש המוסד לשעבר יוסי כהן: מדינת ישראל בידיים טובות גם כיום

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן התייחס הערב (ב') להסכם הגרעיון המתגבש בין איראן למעצמות במהלך ריאיון לכתבת המדינית של מקור ראשון הודיה כריש חזוני במהלך ועידת מקור ראשון לכלכלה, חברה וחדשנות.

"האיום הזה פחות מורגש בליבת אירופה, הדאגה המרכזית היא שלנו כישראלים", אמר כהן. "איראן חרתה על דגלה, אנחנו שומעים את זה השכם והערב גם על ידי המנהיג הרוחני וגם על ידי נשיא איראן החדש, שמכריזים יחד עם כל הצוותים המקצועיים על השאיפה להשמיד את מדינת ישראל. אני לא דואג, מדינת ישראל לא תושמד. יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים להיות במצב שבו לאיראן יש את הפוטנציאל לצאת לנשק גרעיני.

"בפועל מה שקרה גם לפני ההסכם של הממשל הקודם קודם, ממשלו של הנשיא אובמה, בימיו נחתן ההסכם הראשון, ההסכם השאיר בידי איראן יכולות גרעיניות פנומנאליות. בפועל, האתרים המעשירים שמדאיגים אותנו עד היום לא נסגרו. יתרה מכך, נשמרה בהם היכולת להעשיר, יתרה מכך וזו הדאגה המרכזית, ניתנה בידי האיראנים הזכות הכתובה בהסכם לפתח צנטריפוגות עוד יותר מתקדמות מאלה שהיו להם ב-2015. זה גרם לנו לראות ברמה המודיעינית, שאיראן מקדמת כל העת את יכולותיה להגיע לאותה נקודה, למדינת סף. איך נהיים מדינת סף? בונים צוות מדענים, זה שעדיין קיים במכון המוכר שעובד וקיים. מדענים מטעמם של המנהיג והנשיא ממשיכים לקדם יכולות גרעיניות. התהליך הזה מראה לנו שהאצה היא רק עניין של החלטה איראנית. מה הדבר הזה אומר? ולמה ההסכם לצערי לא הולך להיות לונגר וסטרונגר? כי ראינו את ההסכם הולך ונגמר מבחינת לוחות הזמנים. עוד מעט פג תוקפו של ההסכם. או אז, איראן יכולה עקרונית, עם יכולות שנבנו תוך כדי ובחסות ההסכם, לבנות יכולות עוד יותר טובות בתחום ההעשרה והמכון ימשיך לכהן כי לא כתוב שהוא צריך להיסגר".

כהן הוסיף: "לכן, כשהמאמץ היה להבין קודם כל מה איראן עושה, הבאנו מודיעין ככה איראן נראית ולשם היא שואפת, הבנו שבחסות ההסכם מצבנו הולך ומתערער, לא משתפר. מצבה של איראן ביכולות העשרה הולך ומשתפר. ההסכם הולך ונגמר, חומרים מודיעינים טענו באופן חד משמעי איראן שיקרה, הסתירה המון יכולות שלא הכרנו, הפעילה אתרים חשאיים שלא הכרנו, וההסכם עיקר בעייתו הייתה שהוא נחתם בפעולת רמייה. האיראנים משקרים למערב.

"דבר נוסף, בתוך הסכם הגרעין יש את מרכיב ה'ממדים הצבאיים'. איראן התבקשה לפני חימת ההסכם הקודם להסביר מה עשיתם. איראן טענה? מעולם לא היו לנו יכולות כאלה. איראן שיקרה במודע".

מה הייתה התכנית אחרי הפרישה מההסכם?

"איראן סובלת בפועל מרכות מסוימת במהלך שיחות המשא ומתן כולן. למה איראן הגיעה למו"מ? כי היו עיצומים אדירים של ממשל אובמה. הם עשו זאת כי חשבו שזה יציל את הכלכלה של איראן ויאפשר להם לפתח יכולות גרעיניות באין מפריע. ההסכם לא מצא חן בצדק בעיני הנשיא טרמאפ והוא החליט לצאת ממנו ולהשית מחדש את הסקנציות שהוסרו. זה המצב עד עצם הרגע הזה. שנה שלמה עם ממשל ביידן והסנקציות על כנן.

"אנחנו טוענים כרגע, ואני רואה שגם רהמ הנוכחי, שחזרה להסכם הגרעין במתכונתו היא טעות אסטרטגית. אני מסכים עם מה שנאמר. ארה"ב והמערב ורוסיה וסין צריכות להתעקש על הישג היותר דרמטי מול איראן בעניין הגרעין.

"השורה התחתונה, נקודת המוצא, איראן מעשירה לשווא. אלא, אם היא צופה שימוש בגרעין צבאי עם אורניום מועשר, אין לה מה לעשות עם האורניום שהיא מעשירה כרגע. על פי ההסכם היא מעשירה ומדללת. לשם מה? שום סיבה אחרת המוכרת לנו אלא מהחזון והשאיפה להגיע בסיכומו של דבר על פי החלטתה בלבד לפצצה גרעינית והדבר הזה לא יכול להתקבל במדינת ישראל".

טורקיה: בחודש הבא הנשיא צפוי לבקר אצל ארדואן. האם ישראל צריכה להתנות את חימום היחסים בהוצאת חמאס?

"אני בעד המהלך החדש. אני חושב שאחרי שנים של יחסים דואליים, כי מצד אחד יש יחסים דיפלוצטיים עם ישראל, הם דורדרו ברמה המדינית, אני בעד החזרת יחסינו עם הטורקים למקום הנכון. אני מאמין שבדיפלומטיה מנוהלת היטב אפשר גם לקבל קשב רב יותר לדרישותינו לסגור באופן מוחלט את נוכחות חמאס בטורקיה. היו מהלכים בנושא הזה בעבר, הם מכירים את דרישותוינו.

"שורה תחתונה, המהלך הוא מהלך נכון ונדרש. טורקיה הייתה באמת אחת הידידות האסרטגיות שלנו באזור לפני הסכמי אברהם. והיא נשארה מדינה חשובה, חברה בנאטו, סוחרת משמעותית מולנו".

הסיפור האוקראיני: עד כמה ישראל צריכה להראות הזדהות עם אחד הצדדים?

"עדיף לשבת בפינה בשקט. יש לנו לפעמים תכונה להכניס את הראש גם מתחת לגרזנים לא לנו. מערכה בינלאומית מאד קשה ומורכבת אני מכיר את השחקנים היטב, יכול להיות שאני יכול להעריך מה פוטין רוצה לעושת, מה שראיתי הבוקר שהם הסכימו באופן עקרוני לקיים פגישת עבודה מדינית, יכול להיות שזה יפתור את הבעיה. אני מקווה שמהלך דיפלומטי נאות תימנע מלחמה. זה בוודאי לא עניינה של ישראל.

פוליטיקה: הליכוד? יש מקום שאתה שואף אליו?

"לא כרגע. אני בעולם עסקי לחלוטין לא בשום פעילות פוליטית לא חבר בשום מפלגה. מאד נהנה מחיי המרתקים בעיקר בהייטק הישראלי".

אתה מגדיר את עצמך איש ימין?

"חינוך הבית שלי מוכר לכולכם, אני התחנכתי וגדלתי בציונות הדתית, אני משבט רעות בבני עקיבא. יכול להיות שזה ימין מעודכן, גם הימין בעצמו איננו ימין מובהק שאפשר להגיד כרגע מה הימין היותר ציוני היותר טולרנטי, אני חושב שזה שווה שיחה והרהור שלי בנושא הזה. למשל הרמטכ"ל לשעבר איינזקוט הזכיר שכתבת בתכנית הביטחון הלאומית כשהיית במלל מדינה פלסטינית כעניין עתידי שיתרום לישראל.

"אני לא יודע למה הרמטכל התייחס, אשמח לדבר איתו. כשניכנס לדיון כשיהיה בצד השני באמת פטרנטר יהיה אפשר לדון מה בדיוק אנו רוצים לעשות עם הסוגייה המאוד מורכבת".

צריכה לקום מדינה פלסטינית?

"זה לא מה שאמרתי. אני צריך לעדכם את דעותיי בנושא הזה".

במינכן אתמול ישב בפאנל עם שר הביטחון גנץ תת שר החות של בחריין ודיבר בגלוי על שיתוף הפעולה עם המוסד. משהו שקרה לפני הסכמי אברהם. מה אתה יכול לספר על זה?

"כלום. אני רק יכול להגיד, חלק מתפקידיו של המוסד זה להילחם עבור אזרחי מדינת ישראל וחלק לא מבוטל מתפקידיו הם להילחם עבור השלום. ושלום עם מדינות שהקשר איתן הוא באחריות הארגון ומנוהל באופן חשאי ומייצר דינמיקה של תרומה הדדית מבלי להתייחס למדינה כזו או אחרת. לספר למדינה אחרת על היכוות שלנו, להראות לה שאנחנו אנשים טובים שכדאי לעשות איתה הסכמי שלום. יש שיתפוי פעולה חשאים לטובת שני הצדדים".

הסכמי אברהם: היית סבור שחתימה עם ערב הסעודית היא עניין קרוב. למה זה לא קרה?

"אני עדיין מקווה, התחיל כאן גל מאד משמעותי. אני רוצה להניח שמה שעשינו הקולגות שלי יחד איתי במוסד עד לפני מספר חודשים נמשך. וזה אומר שהמאמץ והחתירה להסכמי שלום נוספים עם כל מי שמוגדרת לשעבר כמדינת עימות, או אי שלום, המאמץ נמשך ונגיע למדינות נוספות. אני משוכנע שזה הכיוון. משוכנע שמדינות שרואות את הפרוספריטי כשמדינות האזרו רואות מה קרה בינינו לבין 4 מדינות: מרוקו סודן בחריין והאיחוד, רואים אנשים שגם ראו בעיניהם חזון לא מבוטל להיות בקשר עם מדינת ישראל, להיות מודרניים ביותר בזכות הקשר הזה, להרוויח מה שיכולים להרוויח וגם אולי להעביר מסר יותר רלוונטי לעולם אנחנו עכשיו עוברים למוד אחר של הסגמי שלום ופחות קונפליקטים אני רוצה להאמין שהדבר הזה קורה וממשיך לקרות עם מדינות אחרות. אולי גם עם סעודיה בטווח זמן סביר".

בוועידה הקודמת רון דרמר שהיה קרוב לנתניהו קרא לו גוליבר בין גמדים. אתה שותף לראיה הזו של נתניהו?

"לדעתי, ראש הממשלה לשעבר היה ראש ממשלה שראה בעיניי בתפקידים השניים שעשיתי גם במלל וגם במוסד, ראה את מדינת ישראל ואת ביטחונה בראש סדר העדיפויות המקצועי שלו. זה מה שראיתי ואת זה אני מאוד מעריך.

מבחינה בטחונית ישראל בידיים טובות היום?

"חד-משמעית כן".