כמה עשרות מתחמי נופש ופנאי שהקימו ערביי הגליל בשטחי החקלאות באזור העמקים זכו השבוע למעמד רשמי כשטחים חקלאיים מעובדים, וחוברו לראשונה, באישור משרד החקלאות, למאגרי מים שפירים. בעליהם ייהנו כעת מהקצאת מים מוזלים, בדומה לחקלאים המעבדים אדמותיהם ברחבי האזור.
"אין שום סיבה לחבר אותם למים אם לא עושים בקרקע שימוש חקלאי", נזעק אתמול ניצן פלג, ראש מועצת הגליל התחתון. לאחרונה הוא נאבק בתהליך המתמשך של אובדן החקלאות הציונית באזור לטובת מתחמי "זולות" מגודרים ומבוצרים, בשטח מאות מטרים, שבעליהם מקיימים בהם מסיבות בסופי שבוע. הם נוטעים שם מעט עצי פרי ונוי, כדי שיוכלו לטעון שהם מקיימים את הייעוד החקלאי המקורי.
הקצאת המים לבעלי המתחמים הלא חקלאיים בגליל היא חוליה נוספת בפרשה שסוקרה לפני כחצי שנה בהרחבה במקור ראשון. תחת הכותרת "כך מאבדת הציונות את אדמות הגליל", תיארנו כיצד בעלי הון בחברה הערבית מובילים רכישת אדמות יהודים בגליל, מפצלים אותן ומוכרים מתוכן חלקות קטנות בשטח של כחצי דונם לאנשים פרטיים ולצורכי פנאי.
שר החקלאות עודד פורר התחייב אז שיקדם מענה לבעיה בעצה אחת עם ראשי המועצות האזוריות והמושבות בגליל. ואומנם, השבוע הוצאו צווי הריסה ל־17 מתחמים מגודרים. חוות דעת של היועץ המשפטי של הוועדה המחוזית בגליל, שאומצה באגף התכנון של המשרד, קבעה כי גידור שטחים שאינו לצרכים חקלאיים ולשימוש שלא הוגדר בתקנות – אסור. לבעלי החלקות ניתנה התראה של שבוע לביצוע הריסה עצמית. ״מחובתו של כל ראש מועצה בכלל ואזורית בפרט, לשמור על השטחים הפתוחים והמרחב הכפרי", אמר לנו ניצן פלג. הוא שב והדגיש שלדעתו "מדובר בתופעה שהיא הפרה בוטה של כללי המרחב. במקום שדות ומטעים – פארקים מגודרים ומתחמי פנאי״.
אלא שכאמור, לצד הריסת מקצת המתחמים, חוברו כעת למים מתחמים אחרים. במשרד החקלאות אומרים כי בעלי הקרקע חוברו למים חקלאיים בהתאם לתקנות המים, זאת בעקבות פנייה של בעלי קרקעות שרכשו חלקות אדמה בנות כחצי דונם כל אחד. לפי המלצת המשרד, הם אף התאגדו כאגודת מים. ככל הידוע, מי שאישר את הקצאות המים הוא סגן מנהל מחוז העמקים, סלימן זועבי.
גם יו"ר התאחדות האיכרים דובי אמיתי ביקר את ההחלטה להקצות מים למי שאינם עוסקים בחקלאות. "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. 1,700 עובדים במשרד החקלאות, ואיש לא מצליח להבין מי חקלאי ומי לא חקלאי", אמר לנו השבוע.
במשרד החקלאות מסבירים כי "אין כיום מינימום הכרחי לעיבוד חקלאי המזכה במים חקלאיים, אלא דרישה לקיום פוטנציאלי של פעילות חקלאית. הפוטנציאל מוכח למעשה על ידי הזיקה לקרקע והייעוד החקלאי של הקרקע. אם מתברר שאין שימוש חקלאי בפועל, אפשר לבטל את הקצאת המים החקלאיים".
בשל צווי ההריסה, בעלי חלק מהקרקעות מבקשים להעמיד אותן כעת למכירה מאחר שהם חוששים כי בעקבות איסור גידור המתחמים הביקוש להן ירד. כך למשל עומדים למכירה 35 דונם במחיר נקוב של כ-11 מיליון שקלים, בעוד מחירם הריאלי הוא כ-3.5 מיליון שקלים. יו"ר חברת הימנותא של קק"ל זאב נוימן מוביל בחודשים האחרונים מאמצים נרחבים לגאולת הקרקעות מחדש וסיוע לחקלאים יהודים שמבקשים למכור את אדמותיהם.
