בוועדת הכספים דנו היום (ב') בהיערכות מדינת ישראל לקליטת גל עולים מאוקראינה. במהלכו עלה כי לפחות רבע מהפניות המגיעות הן מאנשים ללא זכאות לעלייה ארצה.
"יש לא מעט פניות לעלות שאנחנו מגדירים כזיופים", אמרה סמנכ"לית נתיב, יוליה דור, "הבדיקה שנתיב מומחית בה לא יכולה להתרחש אחרת, אנחנו צריכים לזהות מי האנשים שיש להם זכאות וימשיכו להוכיח אותה מול משרד הפנים. על אף מצב החירום הבדיקה היא לא חלקית עם כל המשמעויות של כך".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, אמר כי "אנחנו צריכים להתרכז ביהודים, בעולים החדשים הפוטנציאלים, שצריכים לראות בנו בית לאומי כל השנים, ובעיקר בעיתות משבר". מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב הבהיר כי "נושא התקציב לא יעצור אפילו רבע עולה. מה שצריך זה מה שניתן. אנו מתואמים לגבי העניין עם משרד החוץ, משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית".
באוקראינה חיים כ-200 אלף זכאי חוק השבות, כ-30-40 אלף בקייב, 20-25 באודסה, וכ-20-25 בקרקוב. ולפי דור, הם מחולקים לשלוש קבוצות: הראשונה, אלה שלא רוצים להתפנות "זו ההחלטה המודעת שלהם". השנייה, אנשים שעוברים למערב המדינה, סמוך לגבולות עם פולין, הונגריה, וסלובניה "בדרכים מאוד ארוכות, לוקח להם ימים תחת סכנת חיים. בין קייב ללבוב כמעט 600 אלף קילומטר". ואילו הקבוצה השלישית, זו אוכלוסיית הפליטים "יש לקחת זאת בחשבון. מדובר על פליטים לכל דבר". לפי דור, בכל הקבוצות יש המבקשים לעלות לישראל. "זה הופך את העבודה מאוד מורכבת".
"בפולין יש 5 שליחי חוק השבות, כל אחד מהם מסוגל לקבל כ-100 איש ביום, 20-25 משפחות ביום", תיארה דור את המצב. "אנשים עובדים במשמרות של 24-7, גם שהמשמרת מסתיימת אף אחד לא הולך לישון. אנחנו גם נאלצים לפנות את השליחים ממקום למקום, יש לנו מודיעין שגם דואג לחיי האנשים שלנו. הגל הגדול ביותר הוא בפולין, אנחנו מתגברים גם בהונגריה ורומניה". עוד אמרה כי יש תגבור גם בקישינב ובמולדובה.
שי פלבר, מאגף עלייה וקליטה בסוכנות היהודית, סיפר כי בימים שלפני פרוץ המלחמה התקבל בקו החם של הסוכנות כ-120 שיחות ביום, כשהתחילו הקרבות זה קפץ מעל 1,000 ובימים האחרונים כמעט 5,000 פניות, מתוכם 2,500 איש שהביעו רצון לעלות. "פתחנו בהחלטה חריגה את הקו בשבת".
