המצב ברוסיה מעיניהם של עולי ברית המועצות מבת ים

מילה לפתיחה: כמה ימים אחרי שהשמש ביקרה במחוזותינו, מזג האוויר חזר למצב חורף. טיילת בת־ים התעוררה ביום חמישי אל רוחות סוערות וגלים שמתנפצים אל החוף, תפאורה הולמת לשבוע שבו היציבות העולמית ספגה חבטה מטלטלת. בגלי העלייה של שנות התשעים הייתה בת־ים מוקד משיכה לעולים מברית המועצות לשעבר. העיר, ובמיוחד אזור הטיילת, עוברת בעשור האחרון תנופת בנייה וקו הרקיע מתמלא בגורדי שחקים. השילוב בין הבניינים המפוארים לארכיטקטורה משנות השמונים, משקף את מצבה של אוכלוסיית יוצאי ברית המועצות, שכל מה שברחו ממנו עושה כעת קאמבק נרחב והרסני במיוחד.

 

אלכסנדרה בולבנוב, 45, בת־ים

על המפה: בחיים שלי הכול בסדר, אבל המצב לא בסדר.

המצפן: אני אישה פשוטה, יש לי בת ובעל, ואני רוצה שלום בבית ושלום במדינה. הגעתי לפה ב־2012, ובהתחלה לא הלכתי להצביע כי הרגשתי שאני לא מבינה את הפוליטיקה הישראלית. לקח לי זמן להרגיש שזאת המדינה שלי. אבל בסופו של דבר כן הלכתי להצביע, ובבחירות האחרונות הצבעתי לגדעון סער. שמעתי אותו מדבר ואהבתי את הסגנון שלו, נראה לי מתאים. גם פה, כמו ברוסיה, אמרו שאין מי שיחליף את המנהיג, אבל הנה המדינה ממשיכה קדימה. ברוסיה זאת בעיה אחרת.

סרט מלחמה: אני מסנט־פטרבורג, בדיוק סיימתי שיחה עם אמא שלי, שחיה שם. אני מאוד מפחדת עליה, כי המצב לא ממש בסדר. אני זוכרת כמובן שבאוקראינה המצב עוד יותר לא בסדר, הם יושבים במקלטים כמו שאנחנו ישבנו פה. אבל אנחנו יודעים מה לעשות, להם אין מושג איך להתנהג במצבים כאלו. גם ברוסיה אין מידע לגבי מה שקורה. אבל שתבין, אני לא מדברת עם אימא שלי על הדבר הזה גם כשאנחנו מדברות עכשיו. המפלגה לוקחת לבית סוהר מי שמדבר. נולדתי בברית המועצות ואני יודעת מה זה לחיות במשטר כזה.

בזמן גורבצ'וב הייתי בת 12. אני זוכרת איך נפתחו לנו הגבולות ונפתחה לנו הנפש. עכשיו אני לא יודעת מה יהיה. התחושה היא שאין עתיד, הכול סגור. יש לי שם גם אח, אבל אנחנו לא מדברים על זה, מפחדים. אנחנו בהלם, לא באמת חשבנו שזה יקרה.

זאת פוליטיקה של איש אחד, שבמשך המון שנים עשה דברים שהביאו למצב הזה, ואין אף אחד שיכול לעצור את זה. כמו בני ישראל שהיו 40 שנה במדבר, אצלנו ברוסיה היו 80 שנות מדבר עם סטלין וברית המועצות, ועכשיו הכול חוזר. מפחיד אותי שזאת לא תהיה מלחמה בין פוליטיקאים אלא בין עם לעם.

 

גינאדי חיימוב, 41, בת־ים

על המפה: אתה מכניס את השם של המספרה כן? שוורצקופ, אבל תכלס גינאדי.

המצפן: אין למי להצביע, כל אחד רוצה לתפוס כיסא, לקחת כסף וביי־ביי. הכול מתייקר פה, סובלים בשקט. אומנם בהשוואה לרוסיה אנחנו בסדר, אבל העסק פה נהיה קטסטרופה. אני לא מתקדם לשום מקום כבר כמה שנים. לא מספיק שהקורונה הרגה אותנו, עכשיו העלייה של מחירי הדלק, הסופרמרקטים, השתייה. לילדים שלי אני אומר שא־לוהים יעזור.

סרט מלחמה: כולם פה בעניינים, כל שנייה מסתכלים לראות מה קורה. נולדתי בטג'יקיסטן והגענו לפה מיד כשנפתחו השערים. זה נראה שעכשיו ייסגרו השערים שוב. אנחנו לא מאמינים שהוא עשה את המלחמה הזאת. קשה לחשוב שזה באמת קורה, המדינה שם גמורה. האמריקנים איימו עליו אבל תכל'ס לא עשו שום דבר, והוא הוכיח להם שהוא רציני ושאסור לצחוק עליו. יש לי מלא לקוחות אוקראינים, או כאלה שעושים שם עסקים. נראה שהולכים שם עשרים שנה אחורה, הרובל נפל ואין שם כסף. בפייסבוק ראיתי כאלו שאומרים שנגמרו להם החסכונות עכשיו. לדעתי פוטין ילך עד הסוף, עד שמישהו לא יקום מולו באמת, וזה לא יקרה.

במוסקבה אנשים מפחדים לדבר, אפילו מפורסמים וזמרים. עובדת שלי, יש לה אמא ברוסיה והיא לא מעיזה לדבר איתה על זה בטלפון כדי שלא יעצרו אותה. אנחנו גם בבאסה. הכול הולך להתייקר פה בגלל זה – שמן, ביצים, חיטה, אבל גם במקצוע שלנו. אתה רואה את הפאות כאן? זה מאוקראינה. שיער איכותי, אירופאי, הרבה מבתי יתומים, בתי כלא, כולם מוכרים שיער איכותי.

 

סווטה, 35, חולון

על המפה: אני מעדיפה כרגע לא להגיד שם משפחה, אני מאוקראינה במקור.

המצפן: מה שהבעל אומר אני מצביעה. לא זוכרת בכלל מה היה עכשיו, אבל לא ביבי. כרגע אני לא מתלוננת, כל עוד יש לי אוכל וקורת גג. אני מקווה שהמלחמה תיגמר, זה יותר חשוב עכשיו.

סרט מלחמה: קשה מאוד־מאוד. אמא ואבא שלי שם, אבל אני מעדיפה לא להגיד באיזו עיר. אנחנו מדברים בכל יום ואני מודאגת מאוד. אני על כדורים כדי להירגע. ניסיתי להציע לאמא שלי לברוח אבל זה קשה מאוד. רכבת של 24 שעות, היא לא תעמוד בזה. הם לפחות באזור שיש קצת פחות הפגזות. אנחנו בהלם מוחלט שזה קורה. אני פה והם רחוקים ואין לי יכולת לעזור. שלחתי כסף אבל אין לי הרבה מה לעשות יותר מזה. לבעלי יש שם סבא וגם זה קשה, אבל לחשוב על אמא שלי שם – זה שובר את הלב.

 

הפרלמנט של טובאגו

על המפה: אנחנו כבר עשור, בכל יום חמישי יושבים ביחד ומבלבלים במוח.

המצפן: חיים: יש פה ימנים, שמאלנים, הכול. אבל אף אחד לא מבסוט מהממשלה, גם לא מהקודמת. הבטיחו הבטחות ולא מימשו כלום. ממשלה על כרעי תרנגולת. יש לנו שר חוץ שהוא ממלא מקום אבל לא פתח את הפה לגבי הקורונה וברח החוצה. לא יודע ממה הוא חושש. הוא מטייל בעולם כל היום ועושה נזקים. רק שתבין, זה לא שהיינו רוצים את ביבי.

משה: כל עוד ביבי בסביבה, הממשלה הזאת תחזיק. ברגע שהוא זז, כל הממשלה הזאת מתפרקת. הצבעתי בנט, אבל לא לילד הזה פיללנו. הוא שבר את כל הכללים.

שלמה: למה שבר את הכללים? אני ימין יותר ממך. שילך ביבי הביתה עם הבן שלו ועם אשתו ואז אני חוזר לליכוד. למה הוא עשה לגנץ מה שהוא עשה?

סרט מלחמה: משה: הממשלה שלנו צריכה לסתום את הפה ולא להביע דעה לפה ולפה, שנהיה עם כולם בסדר. גם ההצבעה באו"ם, בשביל מה היינו צריכים אותה. לעזור לפליטים אין בעיה, אבל לא נשק.

שלמה: יש לנו מספיק פליטים פה, קוראים להם הערבים. שייקחו את הערבים ויביאו את האוקראינים, לזה אני מוכן.