משרד האוצר פרסם אתמול (שלישי) את נתוני הכנסות המדינה לחודש פברואר והודיע כי גירעון המדינה עמד בסוף פברואר על כ-2.2 אחוזי תוצר. מדובר על ירידה של כאחוז בהשוואה לגירעון בסוף ינואר. הירידה בגירעון מוסברת בעלייה בהכנסות המדינה ממיסים: הכנסות אלה עלו בכ-19% לעומת פברואר 2021. בחודש האחרון נרשם לראשונה מזה 13 שנה עודף של כארבעה מיליארד ש"ח בקופת המדינה. בחודשים ינואר-פברואר 2022 הסתכמו ההכנסות ב-82.2 מיליארד ש"ח לעומת 61.4 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-33.4%. מהצד השני, גם ההוצאות ממשיכות לרדת. מתחילת השנה הוצאות המדינה עמדו על כ-60.5 מיליארד ש"ח, קיטון של כ-17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
שר האוצר מתפאר בהכנסות הגבוהות ממיסים כאינדיקציה למצבו הטוב של המשק. אם חברות משלמות יותר מס זה אומר שהן מרוויחות יותר, ועל כן חלק גדול יותר מגיע לקופת המדינה. אלא שהעלייה הגדולה במיסים, כמו גם העלייה הגדולה בצמיחה שראינו בשנת 2021 (שהסתיים עם נתון צמיחה של 8.1%) מגיעה לרוב מאותם המקומות: הייטק, שוק ההון ושוק הנדל"ן.
דו"ח נוסף שיצא ממשרד האוצר השבוע הוא דו"ח הכנסות המדינה לשנים 2020-2019, שכולל גם נתונים ראשוניים ל-2021. מדובר בדו"ח שיוצא מאגף הכלכלנית הראשית אחת לשנתיים, המהווה את הדו"ח המקיף ביותר בתחום המיסים בישראל. על פי אומדן הדו"ח בשנת 2021 ההכנסות ממיסים של הממשלה הרחבה הסתכמו בכ-496 מיליארד ש"ח, שהם כ-31.9 אחוזי תוצר, מתוכם ההכנסות ממיסים של הממשלה המרכזית עומדות על כ-384 מיליארד ש"ח.
על פי הדו"ח, הכנסות הממשלה עלו כתוצאה מהגידול בצריכה שהגיעה עם ההתאוששות ממשבר הקורונה. שלושה ענפים גרמו במיוחד לגידול הזה. ראשית, הצמיחה המהירה בענף ההיי-טק, שזכה לשנה מוצלחת במיוחד. שנת 2021 הביאה להייטק עסקאות, כולל הנפקות ואקזיטים בהיקף חסר תקדים של מעל ל-80 מיליארד דולר, הביאה לגידול של כ-136 אחוזים בהיקף הגיוסים של חברות הייטק, והגדילה את מספר חדי הקרן הישראלים בכ-33 חברות ישראליות חדשות ששוויין מיליארד דולר ויותר. הקורונה הביאה לגידול בביקוש לשירותים טכנולוגיים, וכל אלה כמובן תרמו להכנסות המדינה והביאו אותן לשיאים שאנחנו רואים השנה.
בנוסף, שני תחומים נוספים תרמו להכנסות הגבוהות: שוק ההון שזכה לשנה מוצלחת במיוחד בשנה שעברה (קצת פחות בשנה הנוכחית), והביא לעלייה בהכנסות המדינה מרווחי ההון. התחום השני, הוא כמובן ענף הנדל"ן שהמשיך לשבור שיאים בשנה האחרונה, והביא לעלייה משמעותית בהכנסות המדינה מעסקאות נדל"ן. בנוסף, הודעת הממשלה על העלאת מס הרכישה הביאה להקמת רכישות בשוק הנדל"ן ועל כן לגידול ההכנסות ב-2021. הגידול בהכנסה משלושת תחומים אלה מהווה עליה ריאלית של כ־22% משנת 2020 ושל כ־20% משנת 2019. שיעור הגידול בהכנסות המדינה בשנת 2021 גבוה פי 5.4 מהממוצע השנתי של שיעור הגידול בעשור האחרון.
הנתונים האופטימיים הללו לא צפויים להתמיד, כפי שמעריכים באגף הכלכלנית הראשית. ההתאוששות ממשבר הקורונה והביקוש הכבוש יגיע בסוף להתמתנות, ההייטק לא ימשיך לצמוח בקצב הזה, וחלק גדול מהביקוש כפי שמעריכים באוצר הוא חד פעמי.
באגף הכלכלנית הראשית בחנו גם את מערכת המס בישראל בכללותה, את סוגי המס השונים הקיימים בישראל ואלה נבחנו בהשוואה בינלאומית. על פי ההשוואה שערכו במשרד האוצר בניגוד לטיעונים הנפוצים – נטל המס בישראל אינו נמוך בהשוואה למדינות המפותחות. בשנת 2020 עמד טל המס הכולל בישראל על 29.7 אחוזי תוצר, נמוך בכ-3.8 אחוזי תוצר מממוצע ה-OECD. אבל בניגוד למדינות ה-OECD האחרות בישראל הפרשות החובה לפנסיה אינן נכללות בסך תשלומי המיסים כיוון שהן מועברות לחברות פנסיה פרטיות. אילו היו הפרשות החובה לפנסיה היו נספרות בכלל תשלומי המיסים, כפי שנהוג במרבית מדינות ה-OECD, נטל המס בישראל היה גדל בכ-2.8 אחוזים והוא היה עומד על כ-32.5 אחוזים, קרוב מאוד לממוצע הה-OECD.
עם זאת, ישראל חריגה בהשוואה בינלאומית בתמהיל המס שלה, כלומר בחלקם היחסי של מיסים ישירים (מס הכנסה שנגבה ישירות מהאזרח), ושל המיסים העקיפים (כמו מע"מ שנגבה על ידי עסקים). תמהיל המס בישראל מאופיין במשקל גבוה יותר של הכנסות ממע"מ לעומת ממוצע ה-OECD כ-12.7 אחוזים יותר, ובמשקל נמוך יותר במס הכנסה על יחידים כ-8.3 אחוזים פחות מממוצע המדינות המפותחות. גם חלקם של המעסיקים בדמי הביטוח הלאומי נמוך בכ-9.6 אחוזים, אם כי על מעסיקים בישראל מוטלת חובת פנסיה שלא נכללת בחישוב נטל המס.
המשמעות העיקרית של בחירה בסוג מס כזה או אחר היא ערכית ועקרונית: מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי יותר, כלומר מטיל נטל גבוה יותר על העשירונים הגבוהים ושיעוריו עולים ככל שההכנסות גדלות, ועל כן הוא נחשב יותר "חברתי". לעומת זאת, מע"מ ומיסים עקיפים הם מיסים רגרסיביים. השיעור שלהם הוא קבוע, 17%, לא משנה מה גובה ההכנסה של האדם המשלם אותם. עם זאת, מיסים עקיפים נחשבים למיסים הפוגעים פחות בצמיחה הכלכלית, כיוון שהעלאה של מיסים ישירים כמו מס הכנסה ומס חברות מורידה את המוטיבציה להגדיל את ההכנסות.
הנתונים בישראל מעידים כי מחצית מהישראלים לא משלמים מס הכנסה, אם בגלל שהם לא מגיעים לרף המס ואם בגלל נקודות זיכוי. לעומת זאת שני העשירונים הגבוהים משלמים כ-80% ממס ההכנסה הכולל המשולם בישראל, מה שמעיד על הפרוגרסיביות הגבוהה של מס ההכנסה. לעומת זאת, שיעור המיסים העקיפים שמשלמים העשירונים התחתונים גבוה יותר מאלה שמשלמים בעשירונים הגבוהים. שיעור המסים העקיפים יורד בצורה עקבית מ-37% מההכנסה ברוטו בעשירון התחתון לשיעור של 8% בעשירון העליון. כמובן, שהאוכלוסייה שאינה משלמת מס הכנסה משלמת מיסים אחרים, מע"מ כמובן אבל גם דמי ביטוח לאומי, מס בריאות, ומיסים עקיפים אחרים. כשמחברים יחד את המיסים הישירים והעקיפים שיעור המס שמשלם העשירון התחתון עומד על 47% מההכנסה, הוא יורד לטווח של 33-38% מההכנסה בעשירונים השני עד השמיני ואז עולה ל-41% בעשירון התשיעי ו-48% מהעשירון העשירי.
תמהיל המס הנוכחי בישראל מעיד כי היא בחרה במסלול המגדיל צמיחה, על חשבון הניסיון לצמצם אי שוויון. זה נכון בעיקר מאז ראשית שנות ה-2000, משנת 2003 בחרה ישראל מטעמי יעילות כלכלית וניסיון להגדיל את הצמיחה ולהוציא את ישראל מהמיתון בו שהתה בשנים ההן, להגדיל את משקלו של המס העקיף ולהפחית את משקלו של המס הישיר. מדרגות מס ההכנסה ירדו בעשור שלאחר מכן, והמע"מ עלה. המחאה החברתית של 2011 הפכה את התמונה, והביאה לניסיון להפחית את המיסים העקיפים.
חישוב שנערך במשרד הכלכלנית הראשית מראה כי על אף שמיסים עקיפים מגדילים את אי השוויון בכ-8%, המיסים הישירים מצמצמים אותו בכ-8%, מה שאומר שמערכת המס בכללותה מצמצמת את אי השוויון בישראל בכשישה אחוזים.
הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, מסרה כי "המסים מממנים את ההוצאה הציבורית. תמהיל המס ויעילות אכיפתו משפיעים, בין היתר, על הצמיחה הכלכלית ועל חלוקת ההכנסות במשק. על כן, יש לבחון את כלל מערכת המס והשפעותיה על הפרמטרים הללו. מערכת המס בישראל מצמצמת את אי השוויון ב-6%. נטל המס בישראל דומה ואף נמוך במקצת מממוצע ה-OECD. דוח הכנסות המדינה המפורסם היום מספק ניתוח מקיף וכולל של כל הפרמטרים הרלוונטיים לניתוח הכנסות המדינה ומהווה כלי חשוב ומשמעותי לקביעת מדיניות המס בישראל״.
