נשיא המדינה, יצחק הרצוג, סיכם הבוקר (ה') בשיחה עם עיתונאים ישראליים את פגישת הפסגה שקיים אתמול עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן ואמר כי הביקור החשוב, שנערך לבקשתו של ארדואן הניח תשתיות משמעותיות לחיזוק הקשרים והוא קו חדש במדיניות ובאסטרטגיה של ארדואן ש'מחשב מסלול מחדש' ביחסו לישראל.
"ביקורי בטורקיה באירוח הנשיא ארדואן היה ביקור חשוב בעל מטענים סמליים ורגשיים חשובים להיסטוריה של המדינות ושל העמים. ההיסטוריה רווית פרקים ושידעה עליות ומורדות ובשנים האחרונות סבלה מאתגרים ורגעים לא פשוטים. אני נכנסתי לתהליך הזה בצורה מפוכחת בתיאום מלא עם כל משרדי הממשלה וגורמים נוספים", ציין הרצוג.
לדבריו, "התהליך הזה נבחן לאורך כמה חודשים כולל בפרשת אוקנין. המארח היה פתוח לדיאלוג אמיתי בנושאים רבים ומגוונים וירדנו לפרטים בנושאים החשובים לשני הצדדים. הרבה מן הנושאים בעלי משמעות אופרטיביות יועברו לממשלת ישראל. והתהליך יבחן במציאות ומעשים בשטח ובהתנהגות של כבוד הדדי. דיברנו גם על כינון מנגנון למניעת משברים שיכולים לקרות. כל התהליך הוא נטול אשליות אך הוא משקף מתאם אינטרסים בילטרליים. הסכמי אברהם והשותפות ההלנית פתחו לישראל אפשרויות יוצאות דופן".
"טורקיה תמיד הוכרה כמדינה חשובה", ציין הנשיא, "היא הראשונה המוסלמית שהכירה בישראל. סיפרתי לארדואן על כך שבן גוריון ובן צבי היו בוגרי אוניברסיטה באיסטנבול. יש המון נושאים בשטח שאינם בעלי מטען פוליטי כמו הסחר, ותחומים במגוון נושאים. כמו הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה שישראל וטורקיה שתיהן מנסות לסייע ולתווך בין הצדדים. אני מקווה שהונחה תשתית לפיתוח יחסים ויש לי תפיסת עולם כפי שאמרתי אותה גם באמירויות. אני חושב על ילד בן 10 שרואה תמונה של נשיא מדינת ישראל באתר אינטרנט עם מנהיג של מדינה מוסלמית או מנהיג עם כאפייה וזה נועד לשדר מסר של תקווה וחלופה לכל מי שחושב שעימות ואלימות יביאו תוצאות. מקווה שאני תורם בכך. התהליך יכנס לעבודת מטה פנים מדינתית. אנחנו כמובן לא שוכחים את העבר, אבל חושבים על העתיד".
גורם בפמליית הנשיא ציין היום, "יש שתי גישות בחיים- לא לדבר ולנתק קשר אחרי כל מה שארדואן אמר ועשה ובעקבות היחס שלו לישראל, אבל יש גם דרך אחרת: לראות השתנות נסיבות ואינטרסים ושינויי כיוון. הערכות המודיעין טעו לא אחת בהערכתם לגבי סאדאת ואחרים. במקרה הזה לישראל כבר משנת 49 יש מערכת יחסים ענפה עם טורקיה. ארדואן מגיע מרקע איסלמיסטי יותר אבל אם יש הזדמנות במזרח התיכון צריך לנצל אותה".
"טבעי שבמערכות מדינתיות יש לבטים כיצד להתייחס להזדמנות הזאת שנוצרה לפתח פתאום ועוד הגיע מהמנהיג שחשב איך ולאן אני משנה כיוון. הוא ראה את מצבו ומבין שזה יעד והשאלה האם להפנות עורף או לעשות את המירב ולנצל את זה לטובת שני העמים", הוסיף הגורם.
הנשיא הרצוג ציין, כי "כל צעד שעשיתי מתואם בצורה מלאה עם משרד החוץ ורה"מ והמל"ל. כולל דיונים במל"ל ודיונים סגורים אצל רה"מ. הקו שאומר בו ניתן לכך סיכוי הוא הקו שנבחר ואני מאוד תומך בו. חשיבות הביקור אתמול הוא בעצם קיומו. יש בסמליות הביקור תשתית לבחון לפחות האם יש פה שינוי כיוון שייבחן במעשים, שורה ענקית של מעשים".
הגורם בפמליית הנשיא הוסיף בהקשר זה כי הרצוג איננו משלה את עצמו בנוגע לסיכויי המהלך, "יכול להיות שנתאכזב ועם זאת, השאלה מה ישראל מרוויחה מזה נדמה כמנותקת מהוויה של יחסים בילאטריילים עם מדינה של 84 מיליון מוסלמים שיושבת על הכניסה לאירופה. עצם העובדה שאין כלי תקשורת טורקי שלא שידר את הטקס אתמול והדגלים וההמנון והנאום שאומר בטורקית שאני רוצה לשנות כיוון. אתה יכול לומר שאני לא מאמין ומצד שני גם להחליט לבחון את זה. אני חושב שהנימה הרבה יותר קשובה. שוחחנו גם על מקרים היפוטתיים ואיך אנחנו נתמודד. האם תבוא לו הג'ננה? תבוא. אני לא אחראי על מצב של פלוני או אלמוני. הוא יודע ואנחנו יודעים שארה"ב מברכת על הדיאלוג הזה והיום טורקיה היא גורם סופר חשוב בנאט"ו והמערך שעוסק ברוסיה וטוב לעולם שהיחסים בינינו יהיו תקינים".
