מפקד מחוז הצפון ניצב שמעון לביא עומד בחזית המאבק בפשיעה הערבית. לאחרונה שטח לביא את תפיסתו בסוגיית התמודדות המשטרה עם הפשיעה הערבית. מפקד מחוז הצפון בחר להציג את משנתו בכנס מנכ"לים ובכירים של חברת "אביר ביטחון" ושם הציג נתונים קשים ביותר אודות האלימות בחברה הערבית וגם האתגרים המורכבים שניצבים בפני המשטרה וממשלת ישראל.
הנתון הקשה ביותר הוא מעורבות החברה הערבית בתיקי רצח ומעורבותם של בני נוער ערבים בפשיעה. "החברה הערבית מעורבת באופן משמעותי בפשיעה במדינת ישראל", קבע לביא בתחילת שיחתו, "71% מתיקי הרצח במדינה מקורם בחברה הערבית למרות שהם 20% מאוכלוסיית ישראל.
"אפשר לומר באופן ודאי שהנוער בחברה הערבית הוא מרכיב מאוד משמעותי בפשיעה. 60% מאוכלוסיית בתי הכלא לנוער במדינת ישראל הם מהמגזר הערבי. אני מזכיר לכם את החלק היחסי שלהם בחברה הישראלית. אנחנו מדברים על היחשפות מוקדמת לאלימות, על נשירה מבתי הספר כשהאלטרנטיבה הכמעט היחידה היא להצטרף לארגוני הפשיעה כחייל שמתחיל את דרכו."
סוחרי נשק בישראל – "עשירים מאוד"
לביא עסק לא מעט במרכיב הכלכלי והרווחי של הפשיעה הערבית. לדבריו, במהלך המלחמה בפשיעה הערבית המשטרה הבינה את מקומו ומעמדו של סוחר הנשק בחברה הערבית. לדבריו החברה הערבית מושקעת בסחר נשק, הרווחים קלים והענישה של בתי המשפט בישראל מגוחכים. לדבריו, המשטרה הצליחה להשיג את ידה על כלי נשק רבים בחברה הערבית, אך הוא הודה כי הפשיעה לא הצטמצה בעקבות הפעילות הזו כי הבעיה היא בעובדה שסחר הנשק בחברה הערבית הפך למקצוע מבוקש.
"התחלנו לבצע פעילות נגד סוחרי נשק וגילינו דבר מאוד מפתיע", ספר מפקד המחוז הצפוני, "חלק משמעותי ביותר בחברה הערבית עוסקת בסחר באמצעי לחימה. זה סוג של מקצוע, פשוט מקצוע מבוקש והוא רווח בחברה הערבית.
"כשניסינו להיכנס לסיטואציה של סוחרי אמל"ח – עוד יותר הופתענו כי גילינו שזה עסק משתלם מאוד. מאוד משתלם להיות סוחר נשק במדינת ישראל. יש ביקוש אדיר לנשק בחברה הערבית. יש נגישות. חלק גדול מהאמל"ח נמצא בשטחים. ערבי ביפו, עכו טמרה כפר קאסם או אום אל פחם יכול להיכנס לג'נין, לתוך שכם, ולצאת עם נשק מבלי שאף אחד מפריע לו, לא משטרת ישראל, לא השב"כ ולא צה"ל שעסוק במשימות בט"ש (ביטחון שוטף, י"פ). הרווח הכספי מסחר בנשק הוא מאוד משמעותי. אקדח גלוק, כמו שלי, אפשר להשיג ב-25 אלף שקל. אם אתה מתווכח גם ב-20 אלף שקל. אתה רוצה למכור את זה בעכו – אתה מעיף את זה ב-50 אלף ₪ בקל. אתה מביא 15 עשרים חתיכיות צי'ק צ'אק אתה הופך להיות עשיר, מאוד עשיר."
לביא אמר כי חייבת להיות חקיקה שתחמיר את הענישה נגד סוחרי נשק. "סוחר האמל"ח עושה את השיקול שלו. הערכת הסיכונים. אם הוא נתפס הענישה מאוד מקלה. ולכן האסטרטגיה שלנו הייתה להקשות עליו את הסיטאוציה, להקשות עליו באופן כזה שזה לא יהיה משתלם עבורו. אבל חלק מהעניין זו סוגיית הענישה ויש התקדמות משמעותית. אם תהיה הצעת חוק לעונש מינימום נוכל להרתיע".
הקלות בה בעל רוצח את אשתו
לביא נגע בסוגיית הסכסוכים הפנימיים שיש בתוך החברה הערבית. הקלות שבה נקטלים חייהם של אנשים בחברה הערבית בעקבות אלימות בתוך המשפחה היא בלתי נסבלת. לביא ספר על רצח שהתחולל בשנה האחרונה בנוף הגליל.
"זוג נשוי בנוף הגליל, משפחה נורמטיבית ללא עבר פלילי. בסופו של דבר הבעל לוקח סכין וליד הילד הקטן שוחט את אשתו. אני שמח שזה לא פורסם באמצעי התקשורת. אני אומר לכם מי שהגיע לזירה, רצח אכזרי ביותר היא הייתה בהיריון. הכול מתוך חשד שהתינוק והעובר שנמצא בבטן – לא שלו. התמודדות מאוד משמעותית עם הפשיעה בתוך המשפחה."
סכסוכי החברה הערבית מעסיקים את המחוז הצפוני באופן בלתי פרופורציונלי למספרם בחברה הישראלית. רק בשנת 2022, סיפר לביא, כמות אירועי הירי הגיעה ל-200 כשמקורם באירועי אלימות בחברה הערבית. כמות הנשק שנתפסה במחוז הצפוני שווה בכמותה לכמות הנשק שנתפסה בכל המחוזות האחרים בישראל.
"סכסוכים בחברה הערבית זה ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב שלנו", אמר לביא, "24/7. לא משנה אם זה סכסוך בין חמולות או ארגוני פשיעה. בסופו של דבר סכסוכים בחברה ערבית יש להם תרשים זרימה קבוע: אם אתה לא מזהה בזמן קטטה בתוך בית ספר בסג'ור בצהריים או בערב זו הופכת להיות קטטה המונית. בלילה כבר שולפים נשקים. כשאתה מגיע להגיב יש כבר פצועים במצב אנוש. סוגיית הסכסוכים בחברה הערבית היא סופר מרכזית.
"אם אני מדבר על כפר ערבי בצפון סדר גודל של בערך 20 אלף תושבים. הכפר מורכב מארבע חמש משפחות משמעותיות. ברגע שיש סכסוך בין חמולות צריך להבין שהדלק נמצא באוויר. ואם זה סכסוך בין משפחות כל מגע בדרך, בשביל, במכולת, בסופררקט זה מפגש טעון. צריך רק גפרור קטן."
ארגוני פשיעה מטים מכרזים
ניצב שמעון לביא הקדיש חלק ניכר משיחתו לעיר נצרת. לדבריו, "נצרת היא מקום ראשון באבטלה וזה בא לידי ביטוי בפשיעה."
השוק האפור מגלגל במדינת ישראל 150 מיליארד שקל כ-10% מהפעילות הכלכלית במדינה. החברה הערבית היא שחקן מרכזי מהפעילות של השוק האפור. "אנחנו מזהים שימוש מוגבר במזומן לצד ירידה משמעותית בכל מה שקשור לכרטיסי אשראי. כשאני מדבר על שוק אפור אני מדבר על שוק שמגלגל הרבה כסף ובהיעדר מערכת פיננסית יש אלטרנטיבה ולוואקום הזה נכנסים ארגוני פשיעה. וכסף מניע פשיעה. כסף מניע אלימות בכל מה שקשור לגביית חובות כלפי כל אלו שהסתבכו הסתבכות כלכלית.
"אם אנחנו בתל אביב בחיפה ונתניה הסתבכנו כלכלית אז מגיע דואר של הוצאה לפועל. בנצרת לא מגיע דואר. במקרה טוב מגיעים כמה רעולי פנים ושורפים לך את האוטו במקרה הרע – ירי לרגליים להזכיר לך שיש חוב שצריך לשלם אותו. הריביות בוודאי לא מפוקחות, וההחזרים לא מפוקחים, השוק האפור מזין פשיעה כל הזמן." משנת 2016, סיפר לביא, נסגרו 46 סניפי בנק בחברה הערבית באזור הצפון.
אתגר נוסף מבחינת המשטרה הוא חדירתם של ארגוני פשע לעיריות ומועצות בחברה הערבית. ההשפעה השלילית הזו באה לידי ביטוי בהטיית מכרזים ברשויות מקומיות ואף בתשתיות לאומיות.
לדברי לביא כמויות נשק ואמל"ח זורמות לתוך ישראל מגבול ירדן וגבול לבנון מצד חיזבאללה. "יש לא מעט סוחרי אמל"ח בצפון כולם תחת פיקוד חיזבאללה. היום יש לו אינטרס להכניס כלי נשק לתוך המדינה. גבול ירדן פרוץ. לפחות פעם בחודש עולים על הברחות משמעותיות. לדעתי זו טיפה בים. זה מגיע לשטחים ולתוך המחוז הצפוני."
מפקד לביא הסביר לנוכחים בכנס "אביר ביטחון" כי הטיפול בפשיעה הערבית אינו יכול להיות מטופל רק על ידי משטרת ישראל. החברה הערבית זקוקה למשאבים, לטיפול בתשתיות, לשיפור משווע בסוגיית האבטלה. לדבריו אירועי "שומר החומות" הם אינם תוואי המסלול שהחברה הערבית צועדת בה. הכיוון הוא ישראליזציה. "יש התרחקות מהפרויקט הפלסטיני", טען לביא. מצד שני, "יש חוסר אמון במוחלט בהנהגה הפוליטית גם בתוך החברה הערבית. תחושת ניכור למוסדות המדינה.
"מרבית החברה הערבית זו חברה שומרת חוק. היא רוצה לחיות, יש תהליכי ישראליזציה הם רוצים ליהנות מהחיים, ללמוד, להקים משפחה, להתפרנס בכבוד. יש מיעוט קטן, ראש הנחש שמפריע להם לעשות את זה".
בכנס בו השתתפו מנכ"לים ומנהלי חברות עלתה סוגיית הפרוטקשן מחברות. יניר מלך, מייסד חברת "אביר ביטחון" ומארגן הכנס, אמר כי דמי החסות מתסכלים ופוגעים קשות בעסקים ובפעילות הכלכלית בישראל. "זהו נגע שצריך לטפל בו – כולנו ביחד וכל אחד לחוד", אמר מלך, "הלחימה בפשיעה לא פחות מורכבת ומאתגרת מהמלחמה בטרור. לעיתים, בשל היעדר כלים וחוקים מתאימים, אפילו קשה יותר".
