רשתות השיווק לא אחראיות על המחירים הגבוהים של הפירות והירקות בישראל: הוועדה לבחינת פערי התיווך מגישה את דו"ח הביניים
מאז השקתה של הרפורמה בחקלאות ניטש סביבה מאבק אדיר. במשרד האוצר ובמשרד החקלאות מבקשים להוזיל את מחירי הפירות והירקות לצרכנים שהתייקרו בעשור האחרון בעשרות אחוזים. הרפורמה כוללת פתיחה של שוק הפירות והירקות ליבוא חופשי, במקביל לתמיכה ישירה בחקלאים (תשלום כספי לכל מגדל). ארגוני החקלאים מצדם מתנגדים לרפורמה לכל אורך הדרך בטענה כי פתיחה לתחרות תפגע בהם בצורה משמעותית, וכן טוענים שהאשמה במחירים הגבוהים אינה אצלם אלא ב"פערי התיווך". לטענתם, החקלאים מוכרים את הפירות והירקות במחירים נמוכים אך רשתות השיווק והקמעונאים גוזרים עליהם קופון גבוה ומייקרים את המחירים.
על אף ששלושה דוחות יצאו כבר בנושא הזה וקבעו כי אין ממש בטענת "פערי התיווך", במסגרת ניסיונות ההידברות עם החקלאים הוקמה וועדה נוספת שתכליתה לבחון האם קיימת רווחיות חריגה לאורך שרשרת האספקה של הפירות והירקות. היום (ב') פרסמה הוועדה את מסקנות הביניים שלה והיא שוללת את הטענה של החקלאים שלפיה רשתות השיווק אשמות במחירים הגבוהים, ומציגה פדיון גבוה יחסית דווקא לחקלאים.
הוועדה מצאה כי כאשר הקמעונאי קונה את הסחורה ישירות מחקלאי, החקלאי מקבל בממוצע 64% מהפדיון ו-36% הולכים לקמעונאי. כאשר יש תיווך של סיטונאי בין החקלאי לקמעונאי המגזר החקלאי מקבל 57% מהעלות, הסיטונאי מקבל כ-18% מהעלות והקמעונאי יורד ל-25%. המשמעות היא שעל כל 10 שקלים ששילמו הצרכנים עבור פרי או ירק שרכשו 5.7-6.4 שקלים מתוכם הגיעו לחקלאים. חלק לא מבוטל מהעלות הסופית לצרכן למעשה נמצא על כתפיהם של החקלאים, והוא חלק גדול הרבה יותר ממה שטענו החקלאים לאורך השנה האחרונה.
בהשוואה הבינלאומית שערכה הוועדה היא מראה כי ישראל נמצאת ברף הגבוה מבחינת הנתח המגיע למקטע החקלאי. הקמעונאים הראו רווח תפעולי של כ-6% בלבד, רווחיות דומה לרווחיות של קמעונאיות מקבילות בעולם, ואינה חריגה, כך שהאשמה במחירים הגבוהים לא מונחת לפתחם.
הוועדה החלה את עבודתה בתחילת חודש אוקטובר 2021, בהתאם להחלטת הממשלה להגברת התחרות בחקלאות. בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא וחברים בה מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עו"ד נעמה קאופמן-פס, הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מר איליה כץ.
הוועדה נפגשה עם כל הגורמים בשרשרת האספקה של פירות וירקות – חקלאים, סיטונאים, קמעונאים, יבואנים, ועוד. הוועדה קיימה מספר סיורי שטח במשקים חקלאיים, בשוק הסיטונאי, במרכז לוגיסטי וכד', וכן ביצעה חקר כמותי, שבחן את פערי התיווך והמרווחים על פני שרשרת השיווק של פירות וירקות, וערכה בחינה של חומרי רקע ממקורות שונים ועבודה השוואתית בינלאומית לקבלת אינדיקציה להשוואה לשווקים דומים בעולם.
מסקנות הוועדה צפויות להביא לקידומה של הרפורמה בחקלאות בהקדם, לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן שאינו נושא פרי עם ארגוני החקלאים. עם זאת, ארגוני החקלאים לא צפויים לסגת מעמדותיהם גם לנוכח מסקנות הוועדה, ועמם חברי הכנסת המהווים את "הלובי החקלאי" הכוללים את סגן שר הביטחון אלון שוסטר, ח"כ רם בן ברק, ח"כ רם שפע, ח"כ נירה שפק ואחרים.
החקלאים, הגיבו כמובן בזעם והכחשה. "התנהלות הועדה הייתה מוטית מתחילתה ומסקנותיה הרסניות", מסר אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, "זה מה שקורה, כאשר בוועדה העוסקת בפערי התיווך בחקלאות, אין אפילו אדם אחד המכיר את המציאות. יושבים מנכ"לים ומנהלים ומתווכחים כמה אמור להרוויח חקלאי, מבלי שיש להם מושג על המשמעויות והתוצאות. כל מי שמכיר את שרשרת המזון בחקלאות הישראלית, מהמגדל ועד לצרכן בסופרמרקט, יודע שהחקלאי מקבל שקלים בודדים על התוצרת החקלאית שלו, בעוד שרשתות השיווק והקמעונאים מרוויחים מיליארדים וגוזרים קופון שמן על גבם של האזרחים והחקלאים".
על פי הערכות, במדינת ישראל אלפי משקים חקלאיים עוסקים בגידול פירות וירקות. משקים אלו ייצרו בשנת 2020 כ-3.2 מיליון טון של פירות וירקות. יחד עם זאת, היקף התוצרת של פירות וירקות בישראל דומה להיקפה בשנת 2000, בעוד שאוכלוסיית המדינה גדלה בכ-50% במהלך תקופה זו. בנוסף, לפי ההערכות, בישראל פועלים עשרות סיטונאים. חלקם פועלים באופן עצמאי וחלקם פועלים במספר מצומצם של שווקים סיטונאיים. שווי הצריכה הכולל של פירות וירקות בישראל עמד נכון לשנת 2020 על 29.1 מיליארד ש"ח בשנה. מתוך סכום זה, היקף הצריכה של פירות וירקות טריים עמד על כ-24.7 מיליארד ש"ח.
הרפורמה שעליה דנים בחודשים האחרונים צפויה להביא להורדת מחירי הפירות והירקות, לגידול בצריכה שלהם ואף להגדיל את המגוון והאיכות של הפירות והירקות שאנחנו צורכים. כך, נוכל לאכול אבוקדו, פירות יער, שסק, מנגו ואבטיחים לכל אורך השנה, כמו בכל מדינות אירופה.
הוועדה דנה גם בפרקטיקות מסחר שעלו בעדויות השונות שהוצגו בפני הוועדה. כך, הוועדה נחשפה לטענות חקלאים בדבר פרקטיקות מסחר כוחניות מצד הקמעונאים. בדומה, סיטונאים וקמעונאים העלו טענות דומות כנגד חקלאים גדולים אשר מחזיקים לטענתם בכוח עודף. לטענת הוועדה היא זיהתה מספר מאפיינים, מנגנונים ותהליכים בשרשרת התיווך כולה, העשויים להעיד, טרם בדיקתם לעומק במסגרת דוח הביניים, על כשלים תחרותיים, ושעל פניו ראוי לבחון בכדי ליעל ובכך להוזיל את המחיר לצרכן. הועדה תבחן פרקטיקות אלה לעומק בהמשך עבודתה ותמליץ על צעדים לייעול השוק והגברת התחרות בהתאם.
